המלחמה בישראל נמשכה שנתיים, עד חודש אוקטובר האחרון החטופים עדיין היו בשבי חמאס, החיילים נלחמו בחזית, המערכה בשנה האחרונה הגיעה גם לעימות עם איראן והכניסה מדינה שלמה לחרדה ולמקלטים, אך לצד זאת יכולנו בשנה החולפת גם קצת לחייך מידי פעם בזכות אותם הספורטאים גדולים שדאגו לשמח אותנו ברגעי ספורט מדהימים. כעת, לרגל סיום שנת 2025, מערכת ONE בשיתוף הטוטו מצדיעים לווינרים של השנה. השחיין הפראלימפי איאד שלבי מקבל את הכבוד.   

אחרי השנה הקשה בחייו בה איבד את אביו, יוסוף שהיה המלווה שלו לאורך כל הקריירה, שלבי חווה משבר עמוק וחזר להתאמן רק לאחרונה ולמרות זאת הצליח לזכות באליפות העולם בסינגפור בשלוש מדליות בשלושה צבעים, ארד, כסף וזהב. שלבי כבר היה רגל וחצי מחוץ למים. כשהוא חושב ברצינות רבה לפרוש ולעזוב את השחייה שהייתה המפלט שלו בכל החיים. הוא לא הצליח להתאושש ממות אביו שהיה המלווה שלו בכל תחרות , איש סודו והבן אדם הקרוב לו ביותר בחיים. אלא שדווקא אז בתמיכת הוועד הפראלימפי, והמאמן יעקב ביננסון שלא ויתרו עליו, הצליח שלבי להתאושש ולחזור אל הדבר שהוא הכי אוהב בעולם, לשחות. 

אם תשאלו כל אחד מצוות נבחרת השחייה ומהשחיינים עצמם, מסמר הנבחרות הוא שלבי, למרות שהיא חרש ואילם, ועדיין משהו בכריזמה שלו, בעיניים גורם לו להיות המסמר בכל חדר שהוא נכנס אליו. זמן קצר לפני אליפות העולם, הצליח שלבי לאסוף את עצמו ולחזור להתאמן. מהאליפות עצמה הוא חזר עם 3 מדליות, ארד, כסף וזהב. 

יעקב ביננסון בטוקיו (קרן איזיקסון)יעקב ביננסון בטוקיו (קרן איזיקסון)

המאמן הלאומי של נבחרת השחייה יעקב ביננסון אמר: “חודש לפני שיוסוף נפטר הייתה לי ולו שיחה והוא אמר לי לעשות הכל כדי שאיאד ישחה, כי זה הדבר היחיד שיש לו. הייתה סכנה ממש לבריאות שלו, הוא הפסיק לשחות והיה בדיכאון, מצאנו לו מלווה שיתחיל לטפל בו ולהיות הרגליים והידיים שלו. היינו צריכים ללמד אותו לשחות כמעט מחדש. זה היה צעד אחרי צעד, מתי שהוא חזר לעצמו אבא שלו נפטר וזאת הייתה מכה נוספת. אנחנו ב-12 לאוגוסט טסנו למחנה אימון שהמטרה הייתה להוציא אותו מעצבות. אחרי מחנה האימון טסנו לסינגפור, הוא לא היה סגור על זה שהוא יטוס, מתי שהגענו לאליפות העולם ראיתי במקצה הראשון שהוא תפס את עצמו, במקצה השני הוא היה במקום שני ובמקצה החזק שלו אז ראיתי את המבט וידעתי שזה מה שהוא רוצה”. 

ביננסון המשיך: “גם עכשיו אנחנו מחפשים מלווה בשבילו אחרי שהמלווה שלו עזב. החלום שלי והמטרה שאיאד שלבי יישא את הדגל בטקס הפתיחה בלוס אנג׳לס המשחקים הפראלימפיים. אמרתי לו את זה הוא אחד מהספורטאים הוותיקים בנבחרת, הוא דמות, בן אדם אילם, חירש שאיבד את אבא שלו, הכי יקר שלו. בשבילי הוא גיבור הכי גדול של השנה כי למרות הכל, ולמרות שהיה קשור לאבא שלו, והייתה לו שנה קשה, דרך החזרה שלו זה היה משהו שאני יכול להגיד שהלוואי וכל הספורטאים יעשו קאמבק כמוהו. חשוב לי לציין שני אנשים שעזרו לי מאוד בדרך: מוץ מטלון, יו״ר הועד שהסכים לקדם אותו ועזר לנו מאוד, והילה אורית דה קסטרו שהייתה שותפה לדרך שלי״. 

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה