השנה היו בישראל מספר תחרויות גלישה כשהמובילה מבניהן היא כמובן התחרות הבינלאומית במסגרת הסבב העולמי של ה-WSL.
אולם השאלה היא האם יש בכלל בישראל גלים שמתאימים להשקעה כזאת בלוגיסטיקה שכרוכה בקיום תחרות בינלאומית בישראל?
למה לא בישראל?
יש מקומות שגם להם יש רמת גלים מאוד נמוכה ולכן אם משווים בין ישראל לחופים כמו בקליפורניה, אפשר לראות שגם שם יש גלים נמוכים ובעייתיים עם שבירה עליונה שמגבילה את הביצועים. הגמר בחוף הנטינגטון ביץ' התקיים גם הוא בתנאים נמוכים בגובה מותן ורוח מערבית. באוסטרליה גם כן היו תחרויות בתנאים גרועים לא פחות מישראל, למרות תנאי חוף אופטימליים שאינם מקיימים את ההבטחה.
לעומת זאת, בישראל יש ימים צלולים ושמשיים שמאפשרים גלים ארוכים וטובים, מצב המאפשר לקיים תחרויות בימים מסוימים ברמה נאותה. מתברר, אם כך, שאם נשווה את ישראל לשאר המדינות בעולם, מצבנו בהחלט סביר.
תחרויות בתנאים טובים בישראל
חלק מהתחרויות שמתקיימות בישראל נערכות בחורף, בתקופה שבה יש גלים טובים, לראייה שנת 2016 שהייתה עשירה במצבים כאלה לאורך ימים שלמים. התנאים אפשרו לצוות הבכיר לבחור ולנווט את התחרות כמו שצריך. גם בשנת 2017 היו לא מעט ימים של תנאי גלישה טובים – עם פריוד גבוה ללא רוח כמעט לאורך כל היום. כך שגם אם הגלים של הים התיכון אינם דומים לגלים של האוקיינוס עדיין אפשר ליהנות פה מתנאי גלישה מצוינים לתחרויות גלישה.
תנאי גלישה טובים בישראל (דורון כורש) רשמים מהתחרות הישראלית בחוף קונטיקי בנתניה
הביצועים שצולמו מספקים יופי של ביצועים מקצועניים “לפי הספר” בגלל האפשרויות שהגלים נותנים להם לצייר על קיר הגל – כולל קארבים וביצועים ורטיקליים ואיירים גבוה מעל הגל. אחד החופים האלה שידועים באיכות הגלים שלהם הוא חוף קונטיקי בנתניה. בתחרות נראו ביצועים מעולים ומגוונים שאפשר לגולשים ולמתחרים לבצע בחירות שונות.
מסתבר שעיר התיירות הישראלית הינה אידיאלית גם לתחרויות גלישה. הצוות הישראלי השתלב מצוין בצוות השיפוט הבכיר והתחרות עצמה הוכיחה את יכולת ישראל לארח תחרות כזאת ולספק תנאי גלישה מצוינים. השיפוט והניקוד שיקפו את רמת הגלישה והגלים בישראל גם בזווית העולמית.
למה כדאי לישראל לארח תחרויות עולמיות?
התמורה המידית היא קפיצה של ניקוד של כל הישראלים ברמה העולמית, למרות השיפוט הבינלאומי המחמיר. ההתנסות של הישראלים בשיפוט זה וברמה העולמית חיונית לשיפור הרמה שלהם, שכן הם נכנסים לקצב טוב יותר של עבודה ולתחרות בריאה. הישראלים גם לומדים יותר על שיטת הפריוריטי ומתוודעים לסגנונות שיפוט והענקת נקודות – זאת ההכנה הטובה ביותר לתחרויות גלישה עולמיות נוספות ולאולימפיאדת 2020. בנוסף, הציוד הבינלאומי חושף את הישראלים לציוד מתחדש ומתעדכן, וכך אפשר להבין את היתרונות והחסרונות של כל שיטה ולייבא אותה לכאן.
הפיינלסטים במעמד סיום התחרות (דורון כורש) ארגון הגלישה הישראלי מול הארגון העולמי
מכיוון שארגון הגלישה הישראלי מתקדם כל הזמן מבחינה מקצועית, אפשר לומר שניתן לצל את החיבור שנוצר עם הצוותים העולמיים ולהתעדכן בחוקי שיפוט, תנאי גלישה וארגון לוגיסטיקה של ניהול תחרות עולמית – מה שמחזק את המותג הישראלי בעיני אחרים ויוצר קשרי עבודה וחברות עם אנשי גלישה מכל העולם ובכל התפקידים. יש חשיפה הדדית של טכנולוגיה ישראלית וציוד גלישה עולמי והתחרויות הן הזדמנות להסברה ישראלית מידית.
תחרויות WSL מתקיימות גם במסגרות מקומיות והמשתתפים הטובים בהחלט יכולים להתחרות במסגרות עולמיות במימון חברות מותגי גלישה. דירוג הארגון הבינלאומי WSL לתחרויות גלישה ניתן בכמה סבבי תחרויות ברמות ודרגות שונות בקטגוריות גברים ונשים, 10 תחרויות ברחבי העולם שבהן יש תנאי כניסה קפדניים וקשוחים. הפורמט דומה לכל פורמט תחרות ספורט אחרת ויש בה כללים וקריטריונים שונים. כולם יכולים להיות מספיק טובים גם לישראלים, וזו סיבה מספיק טובה לערוך פה עוד תחרויות עולמיות.
התוכן נכתב בשיתוף אתר www.getx.co.il