גרמנים נגד גרמנים: החיפוש אחר אלטרנטיבה

בכל עיירה קטנה שאליה תגיעו בגרמניה, תוכלו למצוא שלל סוגים של בירות, לכל מושבה בעלת 5,000 תושבים יש את הבירה שלה, שלרוב מייחדת אותה. ואם היא לא טעימה? תמיד תוכלו למצוא לה אלטרנטיבה בקרבת מקום. כזו היא גרמניה, מדינה של אפשרויות, של אופציות, ובעיקר כזו שאינה מעודדת הגמוניה בשום תחום בייחוד בכל הקשור לבונדסליגה.

עד לא מזמן הליגה הגרמנית ייצגה את האג'נדה הזו בכבוד רב. התחרותיות, הקצב הגבוה, הניהול הכלכלי השפוי ומעל לכל השערים הפכו את הליגה הגרמנית למוצר הצריכה הכי לוהט ביבשת.

ארתורו וידאל מושפל באימון

העלייה של בורוסיה דורטמונד סימנה את שובה של הרומנטיקה, לא רק בסיגנל אידונה פארק, אלא לאירופה כולה. השוורצגלבן דהרו תחת המנג'ר הכריזמטי וזכו בדאבל, אליפות וקינחו במסע אירופי מהפנט שנעצר רק בגמר בוומבלי. שלוש השנים האחרונות הפכו את התחרות על התואר המקומי למרוץ של סוס בודד העונה לשם באיירן מינכן. 

זה התחיל עם העונה המטורפת תחת יופ היינקס כאשר גם הגעתו של פפ גווארדיולה לא פגעה בבאוורים לפחות בזירה המקומית. בדומה לכל ליגה, בבאיירן סימנו את היריבה הגדולה של קלופו והחלו בהליך הפירוק. תחילה היה זה מריו גצה שהגיע עוד לפני הגמר ב-2013 ואחריו הגיע רוברט לבנדובסקי בהעברה חופשית בקיץ של העונה הקודמת ושינה את מאזן הכוחות לחלוטין.

לבנדובסקי חוגג. שינה את מאזן הכוחות

עונת 2014/15 סימנה את שינוי המגמה או אם תרצו את ההפיכה של הליגה הגרמנית למאבק של באיירן מול עצמה. דורטמונד התקשתה לעמוד בציפיות וחוותה טראומה בעונתו האחרונה של יורגן קלופ, במקביל נבטו ניצנים של תחרות עם העלייה הסנסציונית של וולפסבורג אך היא הגיעה רק בינואר ולא הספיקה לייצר לחץ מאסיבי על הבווארים גם כאשר הם שמטו נקודות. רגע לפני העונה החדשה שבפתח הגיע הזמן לבדוק: האם יש תחרות למכונה המשומנת של באיירן מינכן או שמא היה מדובר באזעקת שווא?

יצליחו לשמור על הקיים?
הלקח הגדול ביותר שהפיקו בגרמניה בנוגע לתחרות עם באיירן הוא נושא ההמשכיות. הרי אין לדעת כיצד הייתה מתפתחת התחרות אם גצה ולבנדובסקי היו נשארים בדורטמונד ולשם כך תומאס טוכל דאג לשמר את הסגל בכל מחיר. מאטס הומלס, אילקי גונדואן ומרקו רויס הם כוכבים מבוקשים ובהנהלת המועדון עשו הכל על מנת להשאיר אותם גם במחיר של רכש איכותי.

יורשו של קלופ הפנים כי התחליפים בשוק אינם עומדים בקנה אחד עם היכולות הכלכליות של המועדון והצהיר פעם אחר פעם כי הומלס, גונדואן ורויס כאן כדי להישאר ולהחזיר את המועדון לצמרת אחרי העונה הפושרת.

תומאס טוכל. שמר על הכוכבים

טוכל, שנחשב לאחד המעריצים הגדולים של פפ ואף נועד איתו לארוחת ערב מתוקשרת בחורף האחרון, הצליח לעקוץ את הקאטלוני וגנב לו מתחת לאף את גונזאלו קאסטרו האיכותי. הגרמני המגוון עשוי להעיר מחדש את הקישור האחורי של דורטמונד אך מעל הכל הוכיח לבאיירן כי השליטה שלה בשוק לא אבסולוטית.

בוולפסבורג בעיקר ריכזו את המאמצים בכיוון אחד - קווין דה בראונה. הבלגי המופלא הפך למלפפון הכי חם ביבשת והחיזורים סביבו מצד מנצ'סטר סיטי חוללה סערה אצל הזאבים. אחרי שהניפו לראשונה את הסופרקאפ הגרמני על חשבון האלופה, המנהל המקצועי קלאוס אלופס נשמע בטוח והצהיר: "99.9 אחוזים שקווין יישאר, אנחנו במצב כלכלי טוב ולא זקוקים לכסף". על הנייר היה מדובר בהצהרה מספקת עבור התוכניות הגדולות של וולפסבורג, שזכרה היטב מה קרה לה אחרי האליפות ב-2009.

קווין דה בראונה. הכל תלוי בו (רויטרס)

אדין דז'קו שוכנע להישאר עד חודש ינואר ואז התפתה לכסף הגדול של הסיטי, במקביל הירידה הגדולה ביכולתו של גראפיטה עשתה את שלה והוא עזב לאל אהלי הקטארית ב-2011. דיטר הקינג, שנחשב ללא ספק לכוכב העולה של המאמנים בגרמניה, הפנים את המסר והבין כי העלייה ביכולתו של דה בראונה עשויה להפוך למוקש. לשם כך הגיע מקס קרוסה. התחליף הגרמני שהגיע ממנשנדלדבאך תמורת 12 מיליון יורו הוא שחקן יעיל שעשה קפיצה מרשימה תחת לוסיאנו פאברה אך לא תחליף מספיק איכותי לפליימיקר הבלגי.

תסביך ליגת האלופות
בוולפסבורג ובדורטמונד מבינים היטב כי העונה הקרובה היא הזדמנות גדולה. פפ נכנס לעונתו האחרונה בחוזה כאשר קוף ליגת האלופות יושב לו על הגב ומאיים על המשך דרכו בלי קשר לדיווחים על מעבר לסיטי. בבאיירן רכשו את ארתורו וידאל, דוגלאס קוסטה וסוון אורליך במטרה לשדרג את הסגל הקיים ולעבור את משוכת חצי גמר האלופות.

הקרב על הצ'מפיונס עשוי לגרום לאלופה לבצע רוטציה ארוכה יותר כדי להימנע מהתסריט של אשתקד מול ברצלונה, אז הגיעה עם סגל פצוע והודחה בצורה צורמת. בינתיים פפ הפסיד תואר אחד והביקורות לא מפסיקות להגיע שמגבירות את הלחץ לשחזר את היכולת והתארים של יופ היינקס.

דיטר הקינג. קרוסה לא מספיק

אם בדורטמונד ניתן לסמן את טוכל כחוליה החלשה בכל הנוגע למאבקי צמרת, העובדה שהסגל שלו יציב, מאוזן ורעב עשויה לחפות עליו בדרך להפתעה. הצהובים-שחורים נהנו בעבר מהעובדה שלא נספרו על ידי אף אחד והצליחו להדהים את הבונדסליגה עם משחק מעבר מהיר. תוסיפו לכך את קווין קמפל ואדריאן ראמוס, שצריכים להתחיל לפרוע שטרות ותקבלו סוס שחור-צהוב שרק מחכה להפתיע. יואכים ואצקה אמנם ניסה להרדים את האלופה לפני תחילת העונה: "אנחנו יכולים להפסיק לתהות מי תהיה האלופה הבאה, זו תהיה באיירן והיא עלולה להיות האלופה בעונה שאחריה". 

המצב בוולפסבורג סבוך יותר. שנת 2015 הזכירה לרבים את דורטמונד בתחילת הקדנציה של קלופ. הזאבים שיחקו במהירות מהפנטת והיה נדמה כי האלטרנטיבה האמיתית עברה מחבל הרור לוולפסווגן ארנה. לצערם, התלות בדה בראונה רק גדלה. אז נכון שאנדראה שורלה, דניאל קלגיורי, באסט דוסט וניקלאס בנטנדר בעלי חשיבות מכרעת. הזאבים ניסו לשכנע את הבלגי לחתום כדי להשקיט את הסערה אך הרצון שלו לתקן את הרושם המקולקל באנגליה מאיים להטות את הכף בדרך לסיטי, שמחכה לו בזרועות פתוחות.

וידאל מוצג בבאיירן. תואר אחד כבר הלך

בודדה בצמרת
מבט קצר על הליגות באירופה מוכיח בשנים האחרונות כי תחרות תורמת בכל החזיתות. אם בעבר קבוצות הצליחו לגרוף את ליגת האלופות ללא תחרות מבית, הגיעו השנים האחרונות והוכיחו שהשמירה על מתח חיובי בסגל מוכיחה את עצמה פעם אחר פעם.

רק בעונה הקודמת היה ניתן לראות כיצד ברצלונה של לואיס אנריקה נאלצה להיאבק בשלוש חזיתות ועם רוטציות נכונות סיימה עם טרבל שני בתולדותיה עם אפשרות לזכות בשישה תארים העונה. לפני שנתיים הייתה זו ריאל מדריד, שסבלה בליגה הספרדית מול אתלטיקו ובארסה, מאבק שסייע לה להניף את הגביע האלופות העשירי. מאידך, באיירן שהכריעה את הליגה המקומית על הברכיים כבר בינואר סבלה מצניחה משמעותית ביכולת, איבדה הרבה יותר נקודות בחצי השני של העונה ומעל לכל סבלה מפציעות שנבעו בעיקר מעומסים.

שחקני ברצלונה חוגגים. בעיקר בגלל התחרות בליגה (רויטרס)

השאלה הנשאלת כיצד קבוצה שנלחמת מול עצמה על התואר סובלת מעייפות? הפתרונים היו נמצאים אצל גווארדיולה, שמעולם לא האמין ברוטציות רחבות ושחק ללא רחמים את אריאן רובן ופרנק ריברי, שמועדים לפציעות.

חוסר התחרותיות בשנים האחרונות גרם גם למאמן אלופת העולם, יואכים לב, לאבחן את יחסי הכוחות לפני שריקת הפתיחה של העונה: "באיירן הוסיפה איכות בקיץ עם ההחתמות של וידאל וקוסטה אבל לא הייתי ממהר להכתיר אותם שוב כאלופים. יש לי אמון גדול מאוד בעבודה של הקינג. וולפסבורג השתפרה בצורה משמעותית ויש לה את הפוטנציאל הנכון ללכת עד הסוף, היא לא הקבוצה היחידה שמסוגלת לתת פייט על התואר".

אז נכון שמרבית המהמרים ילכו עם באיירן אבל בגרמניה, שם תמיד שמרו שנאה ספורטיבית לפ.צ. הוליווד, מחכים בקוצר רוח למהפכה. וולפסבורג ודורטמונד מוכנות לקרב, רק נותר לקוות כי שוק ההעברות לא יהיה זה שיכריע אותן לפני שהקרב האמיתי יתחיל.  

רויס חוגג. לב מאמין במאבק משולש בצמרת

עשר ההעברות הגדולות בקיץ האחרון
1. ארתורו וידאל, מיובנטוס לבאיירן מינכן: 37 מיליון יורו.
2. דוגאלס דה קוסטה, משחטאר דונייצק לבאיירן מינכן: 30 מיליון יורו.
3. צ'רלס ארנגיס, אינטרנסיונאל לבאייר לברקוזן: 13 מיליון יורו.

ארנגיס עם רודי פלר. בדרכו של וידאל

4. מקס קרוסה, בורוסיה מנשנגלדבאך לוולפסבורג: 12 מיליון יורו.
5. גונזאלו קאסטרו, מבאיירן לברקוזן לבורוסיה דורטמונד: 11 מיליון יורו.
6. מתיאה נסטסטיץ', מנצ'סטר סיטי לשאלקה: 9.5 מיליון יורו.
7. ג'ושוע קימיץ', משטוטגרט לבאיירן מינכן: 7 מיליון יורו.

קימיץ´ ולאם. הצליח לגרום לפפ לריב עם דה יונג

8. קיראקוס פאפאדופולוס, משאלקה לבאייר לברקוזן: 6.5 מיליון יורו.
9. פביאן שאר, מבאזל להופנהיים: 5 מיליון יורו.
10. אנתוני אוג'ה, מקולוניה לוורדר ברמן: 4.5 מיליון יורו.

שאר מוצג בהופנהיים. עוד אקס באזל מגיע לגרמניה

השמות שחייבים להכיר
1. לירוי סאנה – שאלקה: אחרי שצד את העיניים במפגש הכפול מול ריאל באלופות, הקשר האיכותי קיבל הארכת חוזה ובחר להישאר אצל הרויאל בלוז. המהירות, הטכניקה והגיוון לא משאירים יותר מדי ברירות, מדובר בכוכב. השאלה האם שאלקה תהיה מתאימה לו גם בעונה הבאה?

2. יוהאנס גייס – שאלקה: קשר הנבחרת הצעירה של גרמניה זכה לחיזורים רבים במהלך הקיץ ולבסוף בחר להגיע לשאלקה בעיקר בשל ההבטחה לדקות. מרכז המגרש של הרויאל בלוז כבר לא משופע בשחקנים איכותיים ועם היכולת של גייס להנהיג ולנווט את המשחק יהיה קשה מאוד להדיח אותו מההרכב.

יוהאנס גייס. מנהיג במרכז המגרש

4. ג'ונתן טה - באייר לברקוזן: עוד כוכב של המאנשפט הצעירה. טה הוא בלם חסון, שדומה מאוד במבנה הגוף לג'רום בואטנג. בלברקוזן כבר הצליחו לטפח כישרונות הגנתיים כמו טים יידבז, טה יכול רק לקוות לעונת פריצה בדומה לקרואטי.

קווין וולנד. עונת פרידה מהופנהיים? (רויטרס)