יום הכיפורים הוא הזמן שבו עוצרים, מביטים לאחור, עושים חשבון נפש ומבקשים סליחה. אלא שבעולם הספורט יש חטאים שקשה קצת יותר למחוק. הם מצולמים מעשרות זוויות, משודרים שוב ושוב, נכנסים לסרטים דוקומנטריים ובעיקר נשארים לנצח בזיכרון של האוהדים. אפשר להתחרט, אפשר להתנצל ואפשר אפילו לרצות את העונש, אבל ברגע שהכדור פגש ביד, השיניים פגשו באוזן או האגרוף נשלח למקום הלא נכון, הארכיון כבר דאג לכל השאר.
ההיסטוריה של הספורט מלאה בגיבורים, אבל כמעט לכל גיבור גדול יש גם רגע שהיה מעדיף להשאיר מחוץ לקלטת הביצועים. לכבוד יום הכיפורים חזרנו לכמה מה"חטאים" הגדולים, המוזרים והבלתי נשכחים של הספורט: מרמאויות ושחיתות ועד אלימות, סימום ואובדן עשתונות. חלקם שינו משחק אחד, אחרים מחקו קריירות שלמות, ויש גם כמה שהפכו למיתולוגיה כמעט גדולה יותר מההישגים של מי שביצע אותם.
החטאים שלנו: מהחומה ועד המלון
נתחיל בבית, ואולי דווקא בחטא הכי תמים ברשימה. ב-19 במרץ 1989 אירחה ישראל את אוסטרליה במוקדמות מונדיאל 1990. הכחולים-לבנים כבר הובילו 0:1, אבל בדקה ה-72 קיבלו האוסטרלים בעיטה חופשית. השדר יורם ארבל הזהיר מפני צ'רלי יאנקוס, החומה הישראלית הסתדרה בצורה מפוקפקת למדי, האוסטרלי בעט פנימה וארבל סיפק ארבע מילים שהפכו לחלק מהשפה העברית: "ככה לא בונים חומה". המשחק הסתיים ב-1:1, וישראל אמנם המשיכה הלאה לפלייאוף באותו קמפיין, אבל החומה ההיא חיה עד היום.
יורם ארבל (חגי מיכאלי)עשור לאחר מכן כבר היה הרבה פחות מצחיק. נבחרת ישראל של שלמה שרף הגיעה בנובמבר 1999 לפלייאוף העלייה ליורו אחרי ה-0:5 האדיר על אוסטריה, והמדינה האמינה שהיא בדרך לעשות היסטוריה. דנמרק הגיעה לרמת גן והחזירה את כולם למציאות עם 0:5 משלה, אלא שאז הגיעה הסערה האמיתית: מספר שחקני נבחרת בילו עם נערות ליווי במהלך ההתכנסות לקראת המשחק. ועדת החקירה שהוקמה עסקה בפרשה, שמות השחקנים לא פורסמו, ובמשך השנים אף נשמעו טענות מצד גורמים שהיו בנבחרת כי הסיפור כפי שהתקבע בציבור לא היה מדויק. כך או כך, השילוב בין התבוסה לבין הפרשה הפך לאחד הכתמים המזוהים ביותר עם הנבחרת, שהפסידה גם 3:0 בגומלין וסיימה את צמד המשחקים ב-8:0.
ואם חשבנו שכבר ראינו הכל בכדורגל הישראלי, הגיעה ב-2026 פרשת העירויים בעירוני טבריה. חשדות עלו בנוגע לעירויים שניתנו לשחקנים בסיום עונת 2025/26, והסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט הגישה בהמשך כתב תביעה נגד שישה שחקנים, אנשי צוות ובעלי תפקידים במועדון, ונרשמו עונשי השעיה. וזו אפילו לא הייתה הסערה היחידה שעברה על טבריה, כשחודשים קודם לכן התפוצצה פרשת החוזים הכפולים, שבמסגרתה הואשם המועדון בניהול מערכת חוזית ופיננסית שבה הסכומים ששולמו לשחקנים היו גבוהים מאלה שדווחו לבקרה התקציבית.
שנה מטלטלת. עירוני טבריה (חג'אג' רחאל)כתב האישום המקורי היה חריף במיוחד והתביעה דרשה הפחתה של 30 נקודות, בעוד בטבריה דחו לאורך הדרך את הטענות ותקפו את התנהלות הבקרה. בסופו של דבר הגיע המועדון להסדר עם ההתאחדות לכדורגל, שכלל הפחתה של שמונה נקודות בעונת 2025/26 ושש נקודות נוספות בעונה שלאחר מכן. כך, בתוך תקופה קצרה, מצאה את עצמה טבריה במרכזן של שתי פרשות שונות לחלוטין, אבל כאלה שהפכו אותה לאורחת קבועה בכותרות גם מסיבות שלא קשורות לכדורגל עצמו.
ידיים, שיניים וראש אחד שאיבד שליטה
ואם כבר כותרות, אין מקום טוב יותר לעבור אליו מאצטדיון האצטקה ב-1986. דייגו מראדונה עלה לכדור מול פיטר שילטון ברבע גמר המונדיאל נגד אנגליה והשתמש בידו כדי לשלוח אותו לרשת. השופט לא ראה, השער אושר וארגנטינה ניצחה 1:2. מראדונה הסביר לאחר מכן שהשער נכבש "קצת עם הראש של מראדונה וקצת עם יד האלוהים". האירוניה המושלמת היא שארבע דקות בלבד לאחר הרמאות המפורסמת ביותר בתולדות המשחק, הוא כבש את מה שנבחר לימים לאחד השערים הגדולים אי פעם. קדוש וחוטא בהפרש של ארבע דקות.
יד האלוהים (רויטרס)אבל אצל מראדונה החטאים לא נשארו רק על כר הדשא. ב-1991 הוא הושעה ל-15 חודשים לאחר שנמצא חיובי לקוקאין באיטליה, והסיפור היה חלק מהצד האפל של אדם שהכישרון שלו כמעט לא הכיר גבולות, אבל גם חייו מחוץ למגרש לא ממש הכירו כאלה. אולי יותר מכל ספורטאי אחר, מראדונה המחיש כיצד גאונות וחולשה אנושית יכולות להתגורר באותו גוף.
24 שנים אחרי "יד האלוהים", לואיס סוארס המציא גרסה משלו. בדקה האחרונה של ההארכה ברבע גמר מונדיאל 2010, גאנה הייתה מרחק נגיחה אחת מהפיכה לנבחרת האפריקאית הראשונה בחצי גמר גביע העולם. הכדור כבר עשה את דרכו פנימה, אלא שסוארס עצר אותו בידיו על קו השער. הוא הורחק, אסמואה ג'יאן שלח את הפנדל למשקוף ואורוגוואי ניצחה בדו קרב מהנקודה הלבנה. סוארס אפילו חגג בדרך לחדר ההלבשה והכריז לאחר מכן שזו הייתה "ההצלה של הטורניר". עבירה מכוונת, עונש לפי הספר, ובכל זאת מהלך ששינה היסטוריה.
סוארס מציל עם היד מול גאנה (רויטרס)אלא שאצל סוארס, היד הייתה רק ההתחלה. ארבע שנים מאוחר יותר, במונדיאל בברזיל, הוא נעץ את שיניו בכתפו של ג'ורג'יו קייליני במהלך המשחק בין אורוגוואי לאיטליה. פיפ"א קבעה שהנשיכה הייתה מכוונת והרחיקה אותו מתשעה משחקי נבחרת ומכל פעילות כדורגל לארבעה חודשים. החלק המדהים באמת? זו לא הייתה אפילו הפעם הראשונה בקריירה שלו שבה הסתבך בגלל נשיכה של יריב.
לואיס סוארס וג'ורג'ו קייליני אחרי הנשיכה המפורסמת (רויטרס)אם סוארס השתמש בשיניים, זינדין זידאן בחר בראש. גמר מונדיאל 2006, הארכה, המשחק האחרון בקריירה של אחד הכדורגלנים האלגנטיים בהיסטוריה. אחרי חילופי דברים עם מרקו מטראצי, הצרפתי הסתובב ושלח נגיחה אדירה לחזהו של האיטלקי. כרטיס אדום. צרפת הפסידה בפנדלים, וזידאן צעד לבדו אל חדר ההלבשה כשגביע העולם ניצב לצידו. קשה לחשוב על תמונה סמלית יותר: מטרים ספורים מהגביע, אבל בדרך החוצה.
זינדין זידאן ומרקו מטראצי (רויטרס)גם ז'וזה מוריניו איבד פעם את הגבול, ובמקרה שלו אפילו אצבע הספיקה. בסיום הסופר קופה הספרדי הסוער בין ריאל מדריד לברצלונה ב-2011, המאמן הפורטוגלי ניגש מאחור לעוזרו של פפ גווארדיולה, טיטו וילאנובה, ודחף אצבע לעינו בתוך המהומה. ההתאחדות הספרדית הרחיקה אותו לשני משחקים. עבור אדם שבנה קריירה גם על פרובוקציות ומלחמות פסיכולוגיות, זה היה אחד מאותם ערבים שבהם ההצגה חצתה את הקו והפכה למשהו אחר לגמרי.
טיטו וילאנובה וז'וזה מוריניו לפני שהעניינים התלהטו (רויטרס)כשהניצחון שווה יותר מדי
ויש חטאים שאינם נולדים ברגע של עצבים, אלא מתוכננים היטב. קאלצ'ופולי של 2006 טלטלה את איטליה לאחר שיחות מוקלטות וחקירה שעסקה בקשרים ובהשפעה סביב עולם השיפוט ומינויי השופטים. יובנטוס שילמה את המחיר הכבד ביותר: היא הורדה לסרייה ב' ושני תארי האליפות שלה מהשנים שקדמו לפרשה נלקחו ממנה. גם מילאן, פיורנטינה, לאציו ומועדונים נוספים נענשו במסגרת ההליכים. מדינה שרק חגגה זכייה במונדיאל גילתה כמעט במקביל שהליגה שלה זקוקה לחשבון נפש רציני.
בפורמולה 1 הצליחו לקחת את המושג "להקריב למען הקבוצה" למקום כמעט בלתי נתפס. בגראנד פרי סינגפור 2008 התרסק נלסון פיקה ג'וניור עם הרנו שלו, מה שהכניס מכונית בטיחות ושיחק לידיו של חברו לקבוצה פרננדו אלונסו, שניצח במרוץ. רק בהמשך נחשף כי התאונה הייתה מכוונת. רנו לא ערערה על האישום שלפיו הייתה קנוניה לגרום להתרסקות כדי להעניק יתרון לאלונסו, והפרשה קיבלה את הכינוי המתבקש "קראשגייט". לפעמים כדי לנצח מרוץ, מתברר, מישהו היה מוכן אפילו לתכנן תאונה.
לנס ארמסטרונג כבר לא נזקק לתאונה. במשך שנים הוא היה אחד מסיפורי ההשראה הגדולים בתולדות הספורט: אדם שהחלים מסרטן וזכה שבע פעמים רצופות בטור דה פראנס בין 1999 ל-2005. אלא שהאגדה התפרקה. חקירת הסוכנות האמריקאית למניעת סימום תיארה מערך סימום שיטתי ומתוחכם, ה-UCI קיבל את הממצאים, כל שבע הזכיות נשללו ממנו והוא הורחק לכל החיים. מעט מאוד ספורטאים נפלו מגובה כזה: משבע חולצות צהובות לאפס.
לאנס ארמסטרונג (רויטרס)עוד לפניו היה בן ג'ונסון. בגמר ה-100 מטר בסיאול 1988 הוא עצר את השעון על 9.79 שניות, שיא עולם, והביס את קרל לואיס באחד המרוצים המצופים בתולדות האתלטיקה. שלושה ימים אחר כך התברר כי נמצא חיובי לסטרואידים אנאבוליים. מדליית הזהב נלקחה ממנו, השיא נמחק ולואיס קודם למקום הראשון. לפעמים דרושות פחות מעשר שניות כדי להפוך לאדם המהיר בעולם, ושלושה ימים בלבד כדי לאבד הכל.
גם ה-NBA קיבל תזכורת לכך שאמון הוא אולי הנכס היקר ביותר בספורט. השופט טים דונאגי הודה בעבירות הקשורות להימורים ובהעברת מידע פנימי למהמרים, כולל בנוגע למשחקים שבהם שפט, ונשלח ל-15 חודשי מאסר. חקירה פדרלית לא קבעה שהוא הטה משחקים בפועל, אבל הנזק כבר נעשה: ברגע שאוהד מתחיל לתהות אם השריקה ששמע הייתה קשורה לכדורסל או לכסף, קשה מאוד להחזיר את הגלגל לאחור.
הרגע שבו פשוט מאבדים את זה
ויש את החטאים שלא דורשים תכנון, חומרים אסורים או מעטפות. רק כמה שניות שבהן המוח יוצא להפסקה. מייק טייסון סיפק אולי את הדוגמה המפורסמת מכולן בקרב החוזר נגד אוונדר הוליפילד ב-1997. טייסון נשך את אוזנו של יריבו, ולאחר מכן נשך אותו שוב, עד שנפסל. ועדת האתלטיקה של נבאדה שללה את רישיון האיגרוף שלו וקנסה אותו בשלושה מיליון דולר. בעולם שבו המטרה היא להכות את האדם שמולך, טייסון איכשהו הצליח למצוא דרך לעבור גם את הגבול הזה.
טייסון נושך את האוזן של הוליפילד (רויטרס)אריק קנטונה לא הסתפק ביריב. בינואר 1995 הורחק כוכב מנצ'סטר יונייטד מול קריסטל פאלאס, שמע התגרות מאחד האוהדים בדרך החוצה וזינק לעבר היציע בבעיטת קונג פו שהפכה לאחת התמונות המפורסמות בתולדות הפרמייר ליג. ההתאחדות האנגלית הרחיקה אותו לתשעה חודשים, והוא גם נידון לעבודות שירות לאחר שהעונש המקורי של מאסר בוטל בערעור. קנטונה חזר, זכה בעוד אליפויות והפך לאגדה גדולה אפילו יותר, אבל הבעיטה בסלהרסט פארק נשארה צמודה לשמו כמעט כמו הצווארון המורם.
גם נובאק ג'וקוביץ' למד עד כמה שנייה אחת יכולה לעלות ביוקר. בשמינית גמר אליפות ארה"ב 2020, אחרי שאיבד את משחקון ההגשה מול פבלו קרניו בוסטה, הסרבי חבט בכדור לאחור מתוך תסכול ופגע בגרונה של שופטת קו. לא הייתה כוונה לפגוע בה, אבל לפי חוקי הטורניר גם לא היה צורך בכוונה: המדורג ראשון בעולם נפסל במקום והודח מהתחרות. ג'וקוביץ' התנצל לאחר מכן והגדיר את המעשה כ"שגוי".
נובאק ג'וקוביץ' מנסה להסביר את פסילתו במסע"ת לאחר שהושעה מהטורניר (IMAGO)בכדורסל, דניס רודמן ודריימונד גרין יכולים כנראה למלא לבדם מחברת וידויים. רודמן הושעה לשישה משחקים ונקנס ב-20 אלף דולר ב-1996 לאחר שנגח בשופט, בעוד גרין צבר לאורך השנים רצף אירועים שכלל הרחקות, דריכות ועימותים. בדצמבר 2023 הליגה אף השעתה אותו לזמן בלתי מוגבל לאחר שפגע בפניו של יוסוף נורקיץ', והדגישה בהחלטתה את "ההיסטוריה החוזרת של מעשים בלתי ספורטיביים" שלו. אצל שחקנים מהסוג הזה, הגבול שבין האנרגיה שהופכת אותם לאלופים לבין זו שגורמת להם לאבד שליטה תמיד היה דק במיוחד.
ואי אפשר לדבר על אובדן שליטה בלי "Malice at the Palace", הלילה בנובמבר 2004 שבו משחק בין דטרויט לאינדיאנה הפך מקטטה על הפרקט לקרב בין שחקנים לאוהדים ביציע. תשעה שחקנים הושעו בסך הכל ל-146 משחקים, והאירוע הוביל את ה-NBA גם לשינויים באבטחה ובהגבלות על מכירת אלכוהול. זה כבר לא היה רגע רע של אדם אחד, אלא כמה דקות שבהן כמעט כל המחסומים שאמורים להפריד בין שחקנים, קהל והכאוס שמסביב פשוט נעלמו.
הכאוס בין דטרויט לאינדיאנה (IMAGO)יום הכיפורים מלמד שלכל חטא אמורה להיות גם אפשרות לתשובה, והספורט דווקא מלא בדוגמאות לכך. קנטונה חזר מההרחקה והוביל את יונייטד לעוד תארים, סוארס המשיך לקריירה מפוארת, ג'וקוביץ' הוסיף גביעי גראנד סלאם ומוריניו המשיך לאמן ברמות הגבוהות. אפילו הרגעים המכוערים ביותר אינם בהכרח סוף הסיפור. אבל יש הבדל אחד קטן בין החיים לספורט: בחיים אפשר לבקש סליחה ולקוות שהזיכרון ידהה. בספורט יש מצלמות, יוטיוב, שידורים חוזרים ואוהדים שלא שוכחים דבר. על החטאים אפשר לכפר, על התמונות קצת פחות.