אחרי תקופה של שקט ועיכול, ליאו מסי נפרד מאביו. בפוסט ארוך בחשבון האינסטגרם האישי שלו, הכוכב הגדול שיתף בכאב על לכתו של אבא שלו, חורחה, שהלך לעולמו בעקבות מחלה.
“אבא, אני עדיין לא מאמין שאתה לא כאן”, פתח. “זה עוד לא שקע, או אולי אני לא רוצה לעכל את זה. קשה לי לדמיין את זה שלא אראה אותך יותר, שלא נדבר יותר לעולם. אני יודע שסבלת וזה לטובתך, אבל עזבת מוקדם מדי. היה לנו עוד המון זמן ליהנות ביחד.
“ביקשת ממני לשחק במונדיאל האחרון, וכמה ימים לפני שזה התחיל היית במצב הבריאותי הגרוע ביותר. זו הייתה הפעם הראשונה בה לא היית בטורניר, אבל אמא אמרה לי שהמצב שלך משתפר ושתרגיש מספיק טוב כדי לטוס. אמרתי לך שאנחנו נגיע לגמר כדי שתוכל לבוא.
“בכל פעם שמשחק נגמר, חיכיתי והתגעגעתי יותר להודעות ממך. אז הבנתי שאתה נמצא בסיטואציה באמת רעה. למרות זאת, המשכתי לחשוב על להגיע הכי רחוק שאפשר, כדי לתת לך את הזמן לראות משחק. הגענו לגמר, ולא יכולת להיות שם. רציתי לנצח כדי שאוכל להביא אליך את הגביע. לא הצלחתי. הרגליים שלי לא יכלו לסחוב את זה יותר. הפעם, ניסיתי לדחוף את עצמי מעבר לגבולות הגוף שלי, אבל לא יכולתי.
“כשהגעתי, חשבת שהפסדנו את הגמר בפנדלים. לא יכולנו לדבר על שום דבר שקרה. לא יכולת ליהנות מכלום. לא היינו אלופים, אבל אין לך מושג כמה נהנינו בכל משחק. שוב צדקת, הייתי צריך להיות שם ולשחק. אני מספר לך את זה בגלל שזה היה הדבר היחיד שלא יכולנו לדבר עליו, כי כבר ידעת משהו אחר. דיברנו בכל יום וראינו אחד את השני בכל פעם שהמחויבות שלי אפשרה.
“אני לא יודע מה אעשה בלעדיך. אני לא יודע איך להמשיך. רק שיחקתי כדורגל, ועכשיו יש לי ספקות רציניים לגבי אם אוכל להמשיך לעשות את זה לאורך זמן. היית לצידי מההתחלה; הסוף היה כל כך קרוב. למה לא יכולת להחזיק מעמד עוד טיפה? אני יודע שהאושר שלך הגיע מלראות שהמשפחה שלך בטוב, מאשתך, הילדים, ומעל הכל, מבלי שאחרים יגלו, לראות אותי משחק.
“זה תמיד היה ככה מאז שהייתי קטן. לקחת אותי לכל אימון שיכולת ברגע שחזרת הביתה מהעבודה. אמא לקחה אותי להרבה מהם בגלל שעבדת. מן הסתם שאף פעם לא החמצת משחק. כמה סבלת כדי לראות אותי וכמה נהנית מזה, למרות שאף פעם לא הרעפת עליי מחמאות”.
“היית אבא, חבר וסוכן. תמיד היית האדם שהיית צריך להיות בכל רגע, ואף פעם לא טעית בנוגע לשום נושא. מעבר לכמה ויכוחים, תמיד צדקת. בסופו של דבר, דברים הסתדרו בצורה שאמרת שיקרו. אני אתגעגע אליך כל כך, אבל אתה תמיד תהיה נוכח, בעיקר בחינוך של הילדים שלי, כדי לימדתי וגידלתי אותם כמו שאתה עשית איתי. נוח על משכבך בשלום ותסתכל עלינו מלמעלה כמו שהסתכלת עלינו כשהיית כאן. תודה לך על הכל, אני אוהב אותך, אבא”.