המהפכן: ארדה טוראן ממציא את עצמו מחדש

התקשורת בברצלונה תתקשה לשכוח את ה-12 בינואר 2015. בזמן שהכותרות ניסו לתפוס בצורה הטובה ביותר את החגיגה בקאמפ נואו על חשבונה של האלופה דאז, אתלטיקו מדריד, התמונה הייתה זהה. לא רק ב'ספורט' וב'אל מונדו דפורטיבו' המקומיים אלא ברחבי העולם היה ניתן לראות את הולדתה ההיסטורית של השלישייה האימתנית ביותר של העשור האחרון, וזו שאפילו מאיימת על תואר השלישייה הטובה בהיסטוריה - MSN - ליאו מסי, לואיס סוארס וניימאר.

על פניו היה מדובר בניצחון ליגה במשחק בין האלופה למתמודדת על התואר (1:3), אך בפועל זה היה הרבה יותר. עבור לואיס אנריקה, שכסאו רעד מתמיד עקב העימות עם מסי, זו הייתה ההצתה לעונה הפנומנלית של הקטאלונים. המאמן סבל מסערת אנואטה, אז הותיר על הספסל את מסי וניימאר וזכה לביקורת. מעמדו היה בסכנה ממשית כל כך שאפילו שמו של אוסקר גארסיה הוזכר כמועמד.

הנוק-אאוט לאלופה של דייגו סימאונה היה מנת החמצן של לוצ'ו, עם הצצה בזמן אמת לחיבור הקוסמי בין חברי ה-MSN, שהביא טרבל שני בהיסטוריה. אך אם התמונה של השלושה הייתה רק יריית הפתיחה עבור ברצלונה, אצל ארדה טוראן היה מדובר בחותמת הסופית לסיום דרכו תחת דייגו סימאונה. עכשיו הוא בבארסה ובשבת הוא יפגוש לראשונה את אתלטיקו. משחק העונה בספרד. משחק עונה פרטי עבור הטורקי.

מהפך אדיר למסי וניימאר מול אתלטיקו

ייתכן שהקביעה הבאה לא תתקבל בהסכמה מלאה, אך ארדה הוא אחד השחקנים המעניינים בעולם. נער פלא טורקי שסומן בפנקסים של הענקיות ביבשת ורק משא ומתן מתיש מול גלאטסראיי הנחית אותו בסופו של דבר בוויסנטה קלדרון עם תג מחיר היסטורי. תתפלאו אבל כאשר צ'ולו הגיע להציל את הקולצ'ונרוס, הקשר המגוון שמסוגל לשחק בשתי הכנפיים וניחן בדינמיות מרשימה נחשב ל'רך מדי'.

סימאונה קיבל קבוצה במשבר ושינה לחלוטין את ההרגלים 'הלקויים' בסגל. טוראן, שהביט על הקריירה נתקעת, הפנים ועבר טרנספורמציה. אם בבירת ספרד תיארו את סימאונה כמאמן "עם סכין בין השיניים", אז הטורקי היה על תקן הרמטכ"ל. המאמן הוציא מהטורקי את המקסימום, דחף אותו אל המקסימום וגרם אפילו לארסן ונגר להתחרט על עוד משא ומתן שנתקע בעבר.

הבעיה עם מאמנים כמו סימאונה היא התחושה שהטירוף שלהם להשיג יותר, הדרישות שרק תופחות עם השנים, מסוגלות להתיש שחקנים כמו טוראן, שחיפש הזדמנות פעם אחר פעם להוכיח את יכולתיו ההתקפיות. מרצ'לו ליפי היטב לתאר זאת דווקא במקרה פפ גווארדיולה: "הוא מאמן נהדר, אבל כזה שמתיש את הסגל שלו בצורה אובססיבית. נהדר לדרוש מהשחקנים עוד, אבל לפעמים צריך גם לתת להם אפשרות לטעון מצברים".

מסי, ניימאר וסוארס חוגגים. הרגע בו נולדה המפלצת

העונה הקודמת הייתה קשה עבור אתלטיקו, שנאלצה לחיות עם הציפיות להיאבק מול ברצלונה וריאל. הסגנון של סימאונה לא עבר אף שינוי, אך המשימות ההגנתיות על הטורקי רק גדלו. המפגש בקאמפ נואו היה זה שהפריד בין הקטאלונים לאלופה המהכנת וארדה שידר מיצוי. לקראת סיום העונה סוכנו הבהיר כי הטורקי יחפש בית חדש.

תחילה היה מדובר על הצעות מצד צ'לסי, שחיפשה לרענן את החלק קדמי. גם אינטר הייתה בעניינים עם ניסיון לבנייה מחדש תחת רוברטו מאנצ'יני, אך ברגע שלואיס אנריקה הביע עניין, טוראן היה מוכן אפילו להיכנס להקפאה. ארדה לא נחשב לשם חדש בפנקסים של בארסה. עוד ב-2013 חרארדו 'טאטה' מרטינו סימן את הטורקי כרכש הכרחי לשאיפות האליפות שלו בברצלונה, אך נאלץ לשמוע סירוב מוחלט מההנהלה, שאפילו לא הייתה מוכנה להעניק לו את מירוסלב קלוזה המנוסה כגיבוי. איך הסתיימה אותה עונה כולם יודעים. עוד לפני החתימה סיפר ארדה: "אני לא מסוגל יותר לשחק תחת סימאונה". מדובר בצהרה קשה אחרי התרומה הגדולה של הארגנטינאי לקריירה של הטורקי אך הוא חש מסורס, מנוטרל ורק חיפש את הדרך החוצה.

בזמן שעסקת פול פוגבה הפכה לבלתי אפשרית עבור הטרבליסטית, הרצון הגדול של טוראן להגיע לברצלונה שנחשבה בעיניו לפסגה הכדורגל החופשי הייתה בגדר פתרון יצירתי, אך טמנה בחובה סיכון גדול. ארדה אמנם גדל כפליימיקר בגלא כאשר יכולת הכדרור המרשימה שלו הייתה זו שצדה את עיניו של גיאורגי חאג'י, אך גם בנבחרת טורקיה ובמדי אתלטיקו ההסבה שלו אל הכנפיים הייתה הכרחית. גם החולצה עם הספרה '7', שהייתה שייכת לשמות כמו לואיש פיגו, דויד וייה ופדרו, רק הוסיפה אל הקסם שאפף את הגעתו. 

מלבד ראיין גיגס, שלקראת סוף הקריירה הצליח לחיות בשלום עם ההסבה אל מרכז המרגש, קשה למצוא שחקני אגף מוכשרים שחיו איתה בשלום. מעבר לברצלונה הכריח את ארדה להתאקלם מחדש, להבין תפקיד חדש ולכן איסור ההעברות היה בגדר הזדמנות ללמוד את התפקיד מקרוב. למזלו התקופה הטובה של MSN הורידה את מפלס הלחץ.

סימאונה וארדה. מאס במשימות ההגנתיות (GettyImages)

"קיבלנו שחקן מפתח עם יכולות נהדרות לשלוט בקצב המשחק. הצירוף של ארדה לסגל של ברצלונה נותן לי הרבה ביטחון", סיפר לואיס אנריקה בקיץ. מאז תום העונש, הרוטציה בין איבן ראקטיץ', אנדרס אינייסטה וסרג'י רוברטו הורחבה, אבל קשה לומר שארדה הצליח להשתלב בצורה מלאה כאשר בפעם השלישית בקריירה הוא המציא את עצמו מחדש. מאז שנכנס לעניניים, לוצ'ו עטף אותו ואת אלייש וידאל במחמאות: "לא פשוט להגיע לקבוצה כמו ברצלונה ולהתאקלם, אבל שניהם עושים זאת בצורה מרשימה. אין לי ספק שהם יוסיפו לנו מימד חדש". 

לעיתים הוא בורח אל האגפים, מנסה לאתר שטחים פנויים ומאבד את העמדה שלו כעוגן. בדומה לראקיטיץ', שנחשב לבינגו מבריק של לוצ'ו, גם הטורקי מוסיף לברצלונה מימד של ארגסיביות מלבד הטכניקה. מהשבועות האחרונים עולה שדקות המשחק הן הדבר היחיד שיוציא מהטורקי את התיאום המקסימלי עליו חלם לואיס אנריקה.

ארדה. לואיס אנריקה כבר התאהב

ההבדל המשמעותי הוא בסגנון. בזמן שבקאמפ נואו שמים לפני הכל את הסגנון ההתקפי, הנעת הכדור ודגש על  האיכויות האישיות, באתלטיקו טוראן היה 'מסורס' אם תרצו ועכשיו "החופש ליצור", שאותו צ'ולו ניסה למתן, הוא האיום הגדול ביותר על סימאונה.

"אני עדיין אוהב מאוד את אתלטיקו, אבל מרגיש בבארסה כמו חלק מהקבוצה. אני מרגיש טוב, פיזית ומנטאלית, מוכן לתת הכל כדי שבארסה תשיג את המטרות. אתלטיקו שינתה הרבה שחקנים, אבל יש לה את אותה שיטת משחק ואותם רעיונות. זו קבוצה שראויה לכבוד בכל העולם", אמר השבוע ארדה שיחגוג בשבת יום הולדת 29. לא קשה לנחש מה ישמח לקבל כמתנה.