פיפ"א נערכת לשינוי משמעותי בתקנות הנוגעות להתרת חוזים, כאשר אחת המטרות היא למנוע הישנות של מקרים כמו זה של חוליאן אלברס ואתלטיקו מדריד בקיץ האחרון. החל מ-1 בינואר 2027 ייכנס לתוקף נוסח חדש של סעיף 17, המסדיר סעיפי שחרור והפרות חוזה בין שחקנים למועדונים.
על פי התקנה החדשה, הסכום הנדרש לצורך סיום חד-צדדי של ההתקשרות בין שחקן למועדון יצטרך לעמוד ביחס סביר לנסיבות העסקה. המטרה היא למנוע מצב שבו אחד הצדדים משתמש בסכום בלתי מידתי ככלי שחוסם בפועל את האפשרות של שחקן לעזוב, במיוחד כאשר הוא כבר הביע את רצונו שלא להמשיך במועדון.
השינוי מגיע לאחר שמספר עסקאות בשוק ההעברות לא יצאו לפועל בשל סעיפי שחרור גבוהים במיוחד או בעקבות סירוב של מועדונים לנהל משא ומתן על שחרור שחקנים. ב’ספורט’ הספרדי הצביעו בהקשר הזה על המקרה של חוליאן אלברס, שרצה לעזוב את אתלטיקו מדריד בקיץ האחרון, אך הקולצ'ונרוס סירבו להיכנס למשא ומתן על מכירתו.
חוליאן אלברס (IMAGO)סעיפי השחרור כבר לא יהיו חסינים
אחת המטרות המרכזיות של פיפ"א היא לצמצם את המחלוקות המשפטיות בין שחקנים למועדונים במקרה של הפרת חוזה, כפי שקרה בפרשת לאס דיארה המפורסמת. עד היום נקבע גובה הפיצוי בכל מקרה לגופו, ללא שיטה מוגדרת וקריטריונים ברורים לקביעת הסכום, דבר שהוביל להחלטות שונות מאוד זו מזו. נציגי השחקנים כבר הביעו תמיכה בשינוי, שאמור להפוך את המערכת לשקופה, אובייקטיבית וצפויה יותר.
התקנה החדשה מבדילה בין שני סוגי חוזים. כאשר קיים סעיף שחרור, הפיצוי יהיה באופן עקרוני הסכום שעליו הסכימו הצדדים בחוזה, אלא אם ייקבע כי מדובר בסכום מופרז ובלתי הוגן באופן מובהק. המשמעות היא שגם סכום שנכתב מראש בחוזה לא יהיה בהכרח סוף פסוק אם הוא ייחשב בלתי מידתי ביחס לנסיבות.
במקרים שבהם אין סעיף שחרור, החישוב יהיה מורכב יותר וייקח בחשבון בין היתר את יתרת תקופת החוזה, השכר שנותר לתשלום, שווי שירותיו של השחקן, אובדן הכנסה אפשרית מהעברה, עלויות מציאת מחליף ונזקים נוספים שניתן להוכיח. בכל אחד מהמקרים, הן השחקן והן המועדון יהיו זכאים לפיצוי המקביל לערך שנותר בחוזה שהופר. בפיפ"א מקווים שבאמצעות המודל החדש ניתן יהיה ליצור איזון הוגן יותר בין זכותם של המועדונים להגן על נכסיהם לבין האפשרות של שחקנים להשתחרר מחוזים בתנאים סבירים.