נבחרת אנגליה פתחה את דרכה במונדיאל 2026 עם ניצחון מרשים 2:4 על קרואטיה, במשחק שבו החבורה של תומאס טוכל אף הייתה יכולה לכבוש שערים נוספים במחצית השנייה. אחד המצטיינים על כר הדשא היה ג'וד בלינגהאם, שכבש את השער השלישי של נבחרתו והציג עוד הופעה איכותית במדים הלאומיים.
אלא שעוד לפני שריקת הפתיחה, היה רגע אחד שתפס את תשומת הלב של האוהדים באנגליה. במהלך השמעת ההמנון הלאומי "God Save the King", קשר ריאל מדריד נראה נרגש במיוחד ואף התקשה להסתיר את רגשותיו. מאחורי הרגע הזה מסתתר סיפור אישי ומרגש במיוחד, כזה שמלווה את בלינגהאם בכל פעם שהוא עולה לשחק במדי נבחרת אנגליה.
האיש שבלינגהאם חושב עליו בכל המנון
בראיון שצוטט בתקשורת האנגלית חשף בלינגהאם כי בכל פעם שהוא שומע את ההמנון הלאומי, המחשבות שלו נודדות באופן מיידי לסבו, שנפטר זמן קצר לפני שערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת. "אני חושב על סבא שלי, שנפטר ממש לפני הבכורה שלי בנבחרת אנגליה", סיפר בלינגהאם. "הוא היה פטריוט גדול מאוד. אנגלי אמיתי. הוא היה יכול לספר לך כל פרט על כל מלחמה, כל קרב, כל מלך וכל מלכה. אני חושב עליו כשמגיע הרגע הזה".
ג'וד בלינגהאם בפעולה (רויטרס)הבכורה של בלינגהאם במדי נבחרת אנגליה הגיעה ב-12 בנובמבר 2020. אז, בגיל 17 בלבד, הוא נכנס במחצית השנייה של משחק ידידות מול אירלנד, שהסתיים בניצחון 0:3 של האנגלים. מאז חלפו שנים רבות, והוא הפך לאחד השחקנים החשובים ביותר של הנבחרת ושל ריאל מדריד, אך הזיכרון של סבו ממשיך ללוות אותו בכל משחק בינלאומי.
בלינגהאם הסביר כי מבחינתו, רגע ההמנון הוא הרבה יותר מטקס רשמי לפני משחק כדורגל. זהו רגע של התבוננות פנימית והכרת תודה. "אני חושב שההמנון הלאומי הוא ההזדמנות האחרונה שיש לך להיות באמת מודע לאנשים שעזרו לך להגיע לכאן ולמה זה אומר להיות אנגלי", אמר.
אבל סבו אינו האדם היחיד שעולה במחשבותיו באותם רגעים. קשר ריאל מדריד סיפר כי הוא נזכר גם בשאר בני משפחתו ובכל ההקרבות שעשו למענו לאורך השנים. "אני חושב גם על שאר המשפחה שלי ועל כל ההקרבות שהם עשו כדי שאגיע לשלב הזה", הסביר.
ג'וד בלינגהאם (רויטרס)בלינגהאם הדגיש במיוחד את התמיכה שקיבל מהוריו לאורך הקריירה ואת הקשר המיוחד עם אחיו הצעיר, ג'וב בלינגהאם. "אמא שלי, אבא שלי ואחי ג'וב היו מאוד חשובים עבורי. אחי היה מקור תמיכה קבוע בשבילי", אמר. הקשר בן ה-23 כבר רגיל להתמודד עם לחץ עצום, עם ציפיות אדירות ועם מעמד של אחד הכוכבים הגדולים בעולם הכדורגל. אך מתברר שגם עבורו יש רגעים שבהם הכדורגל נדחק הצידה והרגש משתלט.
בזמן שעשרות אלפי אוהדים שרים את ההמנון ביציעים ומיליונים נוספים צופים ברחבי העולם, בלינגהאם אינו חושב על המשחק שמחכה לו בעוד דקות ספורות. הוא חושב על האנשים שהיו שם לאורך כל הדרך. על סבא שלא זכה לראות את הקריירה שלו מגיעה לשיאים הנוכחיים, על הוריו שהקריבו עבורו, ועל אחיו שממשיך ללוות אותו גם כיום.
לכן, בכל פעם שהצלילים הראשונים של "God Save the King" נשמעים באצטדיון, עבור בלינגהאם זה הרבה יותר מהמנון. זו תזכורת אישית למסע שעבר, לאנשים שעזרו לו להגיע לפסגה ולזיכרונות שמלווים אותו בכל הופעה במדי נבחרת אנגליה.