“חום יולי אוגוסט” שר הזמר המפורסם שלמה ארצי, אך אמש (בין ראשון לשני) במיאמי היה זה חום חודש יוני, זה שגורם לחלק ממשחקי המונדיאל, במיוחד לאלו הנערכים בעיר מיאמי, להפוך למאוד קשים להכלה. קשה למצוא אנשים, בטח אוהדים, שלא יצאו ספוגי זיעה אתמול מאצטדיון “הארד רוק”, עם הרגשה שהחולצה נדבקה לגוף כמו דבק שלוש שניות. תחושה של אילת בשיא אוגוסט, הרגעים האלו שאתה רק רוצה לקפוץ לבריכה ולהטביע את עצמך במים קרים.
אך פה, שולבה גם לחות של למעלה מ-70% ומי שטבעה אתמול, ולא רק אתמול, אלא כמעט בכל פעם מאז מונדיאל 2010 בדרום אפריקה, היא נבחרת אורוגוואי. אלא שאותנו מעניין שחקן מבין כל אותם 32 השחקנים ששיחקו אמש, בין כה כשחקני הרכב ובין כמחליפים, והוא משחק דווקא בכף ורדה: הליו וארלה שמו.
כשיצאתי מהמלון לכיוון המגרש, קרוב לשלוש שעות לפתיחת המשחק, פגשתי במעלית אוהד של כף ורדה. אמרתי לו שאני מישראל ושווארלה משחק אצלנו. הוא שמח, אבל כששאלתי למה הוא לא משחק, הוא ענה: “לצערי הוא לא מספיק טוב". כנראה שאתמול בערב, הוא ברח מהר לחדר כדי לא לפגוש בי.
הליו וארלה לא מצליח לעצור את הדעמות (רדאד ג'בארה)קשרה של מכבי ת"א, שגרם לעשרות אלפי אוהדי הקבוצה להישאר ערים ברגע שנכנס, הוא בעצם הסיפור של נבחרתו קייפ ורדה. משום מקום, ללא ציפיות, אל עבר אחת ההפתעות של המונדיאל. אם פעם, הייתה זו אורוגוואי שקיבלה את הקרדיט על זו שמוציאה הכי הרבה הישגים ביחס למדינה כה קטנה, אתמול קייפ ורדה הצנועה, מדינה של קצת יותר מחצי מיליון תושבים, נענעה לה את השרביט.
בקרב בין שתיים מהנבחרות היותר קטנות במונדיאל מבחינת אוכלוסייה, אחת יצאה מאוכזבת מאוד ואחת שמחה מאוד, למרות ששתיהן חזרו למלון עם אותה כמות נקודות. אווירת הפתיחה הייתה דווקא שמחה: כיאה לשתי קבוצות לטיניות, המזנונים שבחוץ ומכרו קוקטיילים, הראו כאילו אנחנו נמצאים אי שם באזור דרום אמריקה, אבל את מי זה מפתיע כשמיאמי היא העיר בעלת אחוז תושבי החוץ הגדול בארה"ב?
פדריקו ואלוורדה מאוכזב (רדאד ג'בארה)האורוגוואים סיפקו תצוגת עידוד שלא מביישת נבחרות גדולות, כשאפילו ג’אני אינפנטינו, האיש שאחת השאלות הגדולות במונדיאל הנוכחי היא איך הוא מצליח להגיע לכל המשחקים והאם יש לו כפיל שעושה את העבודה בשבילו, נראה נלהב.
אלא שאם נשים בצד לרגע את הנקודה הישראלית ושמה הליו וארלה, את הפוקוס גנבו אמש שני אנשים, לפחות על המסכים באצטדיון: לואיס סוארס האורוגוואי, שהמשחק אמש היה עבורו קל"ב, ואימו של שוער כף ורדה, ווזיניה, שבמבצע שמזכיר את סדרת הילדים "מרקו" שפגש את אמא, הגיעה לתמוך בבנה אחרי שתחילה לא הורשתה להיכנס לארה”ב.
אוהדי כף ורדה (רדאד ג'בארה)הדבר היחיד שקירר קצת את החום אמש, היה האקווריום בו שהו העיתונאים. חדר בעל מבנה זכוכית, אשר מבודד רעשים כמעט בצורה מוחלטת ומונע את תחושת האווירה באצטדיון. אם נשים צחוק בצד, פיפ"א צריכה לשאול את עצמה איך הגיעה למצב שבעלי תפקיד המגיעים לסקר את הטורניר הגדול בעולם, צריכים לשבת בחדר סגור ולא לחוות אווירה, הרי שבכדורגל הדבר אולי הכי מרגש ומשמעותי הוא הקהל.
דייגו גודין, דייגו פורלאן ועוד שלל אגדות אורוגוואי ביחד עם לואיס סוארס, יצאו אמש מהאצטדיון מאוכזבים, אך תהיה להם אפשרות לתקן במחזור האחרון מול ספרד. כף ורדה ו-וארלה? ניצחון על ערב הסעודית והם יבטיחו העפלה לשלב 32 האחרונות ואולי יבצעו חילופי תפקידים עם יריבתם אמש וישחזרו את מונדיאל 2010 של הסלסטה.