האיש עם סרט הקפטן על הזרוע העלה אתמול (ראשון) את קנדה לשמינית גמר גביע העולם. "המארחת" עברה לשחק בארצות הברית אחרי שהפסידה לשווייץ, סיימה רק במקום השני בבית ופספסה הזדמנות להישאר בוונקובר. ייתכן שהייתה לכך השפעה על הקושי להתגבר על המערך הנסוג של דרום אפריקה, והתוצאה הייתה מאופסת בדרך להארכה – עד שהגיע סטפן אוסטקיו. הוא המנהיג שיודע להיות במקום הנכון בזמן הנכון, ואת הבעיטה החדה שלו לא היה לשוער רונוון וויליאמס סיכוי לעצור. קנדה השיגה 0:1, רשמה ניצחון שני בטורניר, וממתינה כעת למנצחת בקרב בין הולנד למרוקו.
לקנדים ולמרוקאים יש דמיון מסוים, כי אלה ההתאחדויות שחיפשו באופן יזום שחקנים בעלי שורשים נכונים על מנת לשכנע אותם לייצג את הנבחרת למרות שאינם גרים במדינה. אוסטקיו הוא דוגמה בולטת מאוד לכך בקנדה כי בפועל מדובר בפורטוגלי. טוב, תלוי איך מסתכלים על זה. הוריו היגרו מפורטוגל לאונטריו לפני שהוא נולד, ואת הילדות המוקדמת הוא בילה בלימינגטון, עיר שנמצאת ממש ליד דטרויט בצד הקנדי של הגבול עם ארצות הברית. אלא שהמשפחה חזרה לפורטוגל כאשר סטפן היה בן 7, ומאז הוא שם.
זה היה יכול להיות עתידו של אוסטקיו, והוא אף לבש את מדי נבחרת פורטוגל הצעירה במהלך 2017 ו-2018. בסגל ההוא, שיתף הקשר הנמרץ פעולה עם רובן דיאש, ז'ואאו פליקס, רפאל ליאאו ודיוגו דאלו שהפכו לכוכבים בקנה מידה משמעותי והגיעו למונדיאל הנוכחי עם נבחרת פורטוגל. מעל כולם היה באותה תקופה הקפטן דיוגו ז'וטה, שהפך לחברו הקרוב של אוסטקיו. הם שמרו על הקשר תמיד, וכאשר חתם דיוגו ז'וטה בליברפול טען אוסטקיו כי הוא יצליח, ויהיה מסוגל להגיע גבוה אפילו יותר.
אוסטקיו במדי נבחרת פורטוגל הצעירה (IMAGO)הוא היה אמור לזהור גם בגביע העולם, כמובן, אבל הגורל רצה אחרת, והשאיפה הזו לא התממשה. לקראת הטורניר הקודם ב-2022 נפצע החלוץ בעיתוי אומלל ונותר בבית. ביולי שעבר נהרג דיוגו ז'וטה בתאונת דרכים, ובפורטוגל מקדישים את המונדיאל הנוכחי לזכרו. גם אוסטקיו זוכר אותו, והמפגש מול דרום אפריקה אתמול היה האחרון לפני שיציינו שנה בדיוק למותו של דיוגו ז'וטה. השער שהבקיע היה גם בשבילו. "הוא היה שחקן מצוין, אבל מעל הכל בן אדם יוצא מהכלל", אמר אוסטקיו על חברו.
האם היה לו עצמו סיכוי לייצג את פורטוגל בגביע העולם? אולי בנסיבות מסוימות, אבל התחרות על המקום קשה מאוד, במיוחד בקישור. כאשר רואים בהרכב הנוכחי את ויטיניה וז'ואאו נבש, מבינים כי אוסטקיו כנראה לא היה רלוונטי כלל, ובחירתו לייצג את קנדה השתלמה בהחלט. את ההחלטה הוא קיבל בעיקר בזכות ג'ון הרדמן, המאמן האנגלי שקיבל לידיו את הנבחרת הקדנית ב-2018 בתום קדנציה ארוכה עם נבחרת הנשים של המדינה. הוא היה זה שגרם להתאחדות לחפש באופן יזום שחקנים בנבחרות אחרות, ופנה אישית לאוסטקיו שעוד שיחק אז בשורות שאבש הקטנה.
השניים מצאו במהרה שפה משותפת, כי הרדמן דיבר עם אוסטקיו לא רק על האפשרות לחשיפה בטורנירים בינלאומיים, אלא גם על חלקו המקצועי בפרוייקט. בראיונות שנערכו לאחר מכן, אף הדגיש אוסטקיו ששמע מהוריו עד כמה קנדה הייתה חשובה להתבססות הכלכלית של המשפחה. "הגיע הזמן להחזיר לקנדים על כל מה שהם עשו בשבילנו", הכריז הקשר בתחילת 2019 כאשר הודיע על בחירתו הסופית. הוא לא הצטער עליה מעולם.
דיוגו ז'וטה (IMAGO)הבכורה התעכבה בחודשים ארוכים בגלל שבאותה תקופה בדיוק היה אוסטקיו בתהליך שיקום מקרע ברצועות ברכו. הוא נפגע כבר במשחקו הראשון במדי קרוס אסול המקסיקנית, אבל בדיעבד התברר שזה דווקא פעל לטובתו. הקשר, שהתאפיין תמיד באופן חזק במיוחד, חזר מהפציעה כשהוא מפגין יכולת טובה יותר מאשר לפניה. הוא ויתר על הכסף במקסיקו, וחזר לפורטוגל לפאסוש פריירה – קבוצתו הראשונה של דיוגו ז'וטה שהמליץ עליה בחום. במהרה, כבר הוחתם אוסטקיו בפורטו, ולמונדיאל הקודם נסע על תקן כוכב הדרקונים, לשמחתו הרבה של הרדמן.
האנגלי העריך מאוד את חוכמת המשחק ואת המנהיגות של אוסטקיו. הוא היה יד ימינו של הבוס על הדשא, והרדמן טען: "סטפן הוא מאמן בנפשו". הוא היה דומיננטי מאוד במרכז המגרש, גם אם לא משך תשומת לב כמו הכוכבים המרכזיים של הנבחרת, אלפונסו דייויס וג'ונתן דייויד. הציפיות היו גבוהות, במשחק הפתיחה מול בלגיה הפגין אוסטקיו יכולת מצוינת, אך ההרפתקה הסתיימה בהפסד 1:0. במשחק השני מול קרואטיה, עלו הקנדים ליתרון, אבל אוסטקיו נפצע לקראת סוף המחצית הראשונה והוחלף, וקנדה הובסה 4:1. בהפסד למרוקו הוא כבר לא שותף, והמשימה הגדולה נותרה לקראת אירוח המונדיאל ב-2026. לשם כיוון אוסטקיו מאז החליט לייצג את קנדה, והוא היה מוכן לעשות הכל כדי להוביל את הנבחרת בטורניר הביתי.
בדרך לשמינית הגמר עוצרים בלוס אנג’לס
התברר כי לשם כך היה צורך לחצות את האוקיאנוס האטלנטי מוקדם מהצפוי. אוסטקיו היה שחקן חשוב מאוד במערך של פורטו במשך 3 שנים ונחשב לכוכב משמעותי בליגה הפורטוגלית עם יכולת רב גונית מאוד במרכז המגרש, אבל דווקא בעונה החולפת איבד לגמרי את המקום. המאמן האיטלקי הצעיר פרנצ'סקו פאריולי הימר על הרכש הדני הצעיר ויקטור פרוהולדט לצידם של אלן וארלה וגברי וייגה בשלישיית הקישור, ואוסטקיו נדחק לשוליים, עם הופעות ספורות כמחליף בסיבוב הראשון. על מנת להגיע למונדיאל בכושר סביר, הוחלט לעבור בתחילת השנה בהשאלה ללוס אנג'לס, והתוכנית הזו עבדה.
אוסטקיו אחרי הניצחון (IMAGO)לג'סי מארש, מאמנה האמריקאי של נבחרת קנדה, הייתה השפעה על המהלך. הוא מעריך את אוסטקיו לא פחות מהרדמן, וגם הוא רואה בו סוג של עוזר. לעתים אוסטקיו הוא זה שנותן למארש עצות טקטיות לקראת המשחקים, והוא גם בוחר עבור עצמו את התפקיד המדויק על המגרש. כקשר רחבה לרחבה עם אנרגיות עצומות, הוא גם עושה עבודה שחורה מרובה, וגם תורם המון בחלק הקדמי, כולל איומים על השער. המשחק של קנדה עובר דרכו, קל וחומר כאשר אלפונסו דייויס חסר בגלל הפציעות הרבות.
כוכב באיירן מינכן הוא הקפטן של קנדה, אבל אוסטקיו הוא הסגן הדומיננטי שמקבל את הסרט בהיעדרו – ובמובן מסוים הוא מתאים למשימה אפילו יותר. דייויס הגיע למונדיאל הנוכחי כשאינו כשיר, לא שותף כלל בשלב הבתים, ושולב אתמול ראשונה כמחליף לקראת סיום המפגש עם דרום אפריקה. נדמה היה שהכוכב יקבל 30 דקות נוספות בהארכה, אבל לאוסטקיו היו תוכניות אחרות. הוא הטיס את הכדור לפינת השער, וגם דיוגו ז'וטה היה איתו ברגע המרגש שלא יישכח עוד זמן רב.