מכמה חוסר מזל יכולה נבחרת סנגל לסבול בשנה אחת? הלילה (בין רביעי לחמישי) נשרק לחובתה פנדל שנוי מאוד במחלוקת, בדקות האחרונות של ההארכה, והמפגש מול בלגיה הוכרע בבעיטה אחת מנקודה לבנה במקום דו קרב של 10 בעיטות.
יש להניח כי רבים מהכוכבים הסגנלים חשו באותו רגע שהם מעדיפים לעזוב את המגרש במחאה על חוסר הצדק. כזכור, הם כבר עשו זאת בגמר אליפות אפריקה כאשר פנדל שנוי במחלוקת נשרק לחובתם, והבלאגן היה גדול. אחרי שהמשחק חודש אז, החמיץ ברהים דיאס את הפנדל המדובר בניסיון שחצני לפאננקה, וסנגל ניצחה את מרוקו בהארכה, אבל בחלוף חודשים הוענק התואר למרוקאים בהחלטה פוליטית הזויה של ההתאחדות האפריקנית. מבחינת הסנגלים, הם היו ונשארו אלופים, ושום פסיקה שבאה מהמשרדים לא תשנה זאת, אבל הזעם על הקיפוח עצום. והנה לכם, כעת יש להם סיבה נוספת לחשוד שיש מזימה לפגוע בהם בכל דרך אפשרית.
סאר כיכב העונה בכל החזיתות
מבחינת מאזן הכוחות על המגרש, סנגל הייתה יותר מראויה לנצח באצטדיון המרהיב של סיאטל. בלגיה נראתה כמו נבחרת מתה לחלוטין במשך דקות ארוכות מאוד, בעוד האפריקנים הביאו המון אנרגיות, מוטיבציה ושמחת חיים. הם היו צריכים להוביל בפער גדול מ-0:1 בתום המחצית הראשונה שהתנהלה בשליטה שלהם. איסמעילה סאר לבדו הדביק את הכדור לעמוד פעמיים. בפעם השנייה, אחרי שהנגיחה שלו כמעט הכניעה את טיבו קורטואה, כל ההגנה הבלגית קפאה והסתכלה על חביב דיארה מגלגל את הריבאונד פנימה.
הבעיטה של איסמעילה סאר (רויטרס)זה היה סמלי, והמופע הסנגלי נמשך גם אחרי ההפסקה. העורף הבלגי האומלל היה חסר אונים מול הדהירה של סאר שקיבל מסירת עומק מושלמת של מוסא ניאקטה, ולקורטואה שוב לא הייתה תשובה. סאר היה פנטסטי אתמול, ולא רק אתמול. זו הייתה עונה קסומה מבחינת כוכב קריסטל פאלאס, שנבחר לשחקן המצטיין בקונפרנס ליג, בעוד הנשרים סיימו את הקמפיין האירופי הראשון בו השתתפו עם הנפת הגביע. החגיגה של סאר החלה עוד באוגוסט, אז הבקיע את שער השוויון הדרמטי מול ליברפול במגן הקהילה וקבע 2:2. בוומבלי לא הייתה הארכה, והעסק הלך ישירות לדו קרב הפנדלים בו דייק סאר. הלילה כן הייתה הארכה בתום 2:2, והיא הסתיימה בדרמה סוחטת דמעות.
החילופים של דה בריינה ודוקו העבירו מסר
והרי סנגל הייתה הרבה יותר קרובה ל-0:3 מאשר ל-2:2. קורטואה עצר את סאדיו מאנה, ובאופן כללי כמעט כל התקפה של האפריקנים הרגישה מסוכנת יותר מהניסיונות האנמיים של הבלגים. התקבל הרושם כי השדים האדומים, ששיחקו בחולצות הלבנות המוכתמות המוזרות, פשוט הניפו דגל לבן. זו הייתה התחושה כאשר המאמן רודי גרסיה החליף בדקה ה-56 את קווין דה בריינה ואת ג'רמי דוקו. הכוכב הוותיק החשוב ביותר והכוכב הצעיר החשוב ביותר עזבו את המגרש בצוותא כבר בתחילת המחצית השנייה כאשר הנבחרת הייתה בפיגור 2:0. מה זה היה אמור להביע?
העניין הוא כי דה בריינה הפגין יכולת מחפירה. הפליימייקר, שחגג זה עתה את יום הולדתו ה-34, מתקשה לבוא לידי ביטוי במונדיאל הנוכחי באופן כללי, ואתמול הוא היה חלש במיוחד. הוא דייק ב-70 אחוזים ממסירותיו בלבד, ורובן היו לא רלוונטיות. הוא לא היה מעורב ולא היה פנוי לקבל את הכדור כפי שזה קורה בדרך כלל. במידה לא מבוטלת, הוא פגע במשחק הקבוצתי של בלגיה, והמאמן רודי גרסיה החליט שזה לא יכול להימשך.
קווין דה בריינה מפנה את מקומו (רויטרס)אפשר היה לראות בכך כניעה כי ניקולאס ראסקין שנשלח למגרש במקומו הוא בסך הכל קשר אפרפר שלא מציע אפילו עשירית מהיצירתיות של דה בריינה, אבל היה גם מסר חד וברור ליתר השחקנים לפיו אף אחד לא חסין. דה בריינה ולא סיפק את הסחורה והוחלף, וגם כך דוקו שלא תרם כמעט כלום. אם רוברטו מרטינס, שמכיר היטב את נבחרת בלגיה איתה עבד במשך 6 שנים, צפה בה הלילה, הוא יכול ללמוד שיעור פשוט מגרסיה. מותר להחליף כל שחקן אם זה עשוי להועיל לקבוצה, גם אם לשחקן הזה קוראים כריסטיאנו רונאלדו. אם בלגיה ביצעה קאמבק ללא דה בריינה, אולי פורטוגל אותה מדריך כיום מרטינס תשחק טוב יותר ללא הכוכב בן ה-41 שמעוניין לקבל את כל הכדורים במרכז הרחבה? המבחן יהיה כבר הלילה נגד קרואטיה.
קאמבק כמו מול יפן ב-2018
מרטינס ספג ביקורת קשה ומוצדקת על חוסר היכולת למצות את הפוטנציאל של דור הזהב הבלגי, אבל לפחות הוא הגיע לחצי הגמר ב-2018. בדרך לשם, בשמינית הגמר, ביצעו השדים האדומים מהפך מופלא באחד המשחקים הטובים ביותר בגביע העולם בעשורים האחרונים. הם פיגרו 2:0 ברוסטוב מול יפן שהציגה יכולת משובחת, ובדקה ה-69 המצב היה אנוש. יאן ורטונגן צימק אז, מרואן פלאיני המחליף השווה בדקה ה-74, ועמוק בזמן פציעות כבש נאסר שאדלי המחליף את שער הניצחון הסנסציוני בהתקפה מתפרצת מסוגננת. כולם בבלגיה זוכרים את הערב הקסום הזה, במיוחד קורטואה, דה בריינה, רומלו לוקאקו ותומא מונייה שהיו אז על המגרש. הם מבינים שתמיד יש סיכוי לקאמבק, וגם אתמול היה למחליפים חלק מרכזי מאוד בדרמה.
לוקאקו נכנס רק בתחילת המחצית השנייה במקומו של שארל דה קטלארה שנכנס בתפקיד תשע מדומה מול הבלמים החסונים של סנגל. הסקורר הוותיק הוא חלוץ מרכזי ממש לא מדומה, אבל גם הוא לא בא לידי ביטוי בכושרו הנוכחי הלקוי. הוא לא היה נייד מספיק, וכדורים כמעט ולא הגיעו אליו, אבל גם במצבו הנוכחי הבעייתי נותרו ללוקאקו החושים החדים והסיומת הקטלנית. השער המצמק הגיע בהפתעה מוחלטת, ממסירה של מונייה שנכנס כמחליף גם הוא. ואז, לפני שהסנגלים הספיקו להתאושש, השווה יורי טילמאנס בנגיחה לא אופיינית בעקבות הטעות של השוער מורי דיאו.
בתוספת של התוספת: בלגיה ב-2:3 על סנגלשני השוערים של לה האבר הפסידו
השגיאה של דיאו הזכירה כי השוער הראשון אדוארד מנדי נעדר אחרי שנפצע במשחק מול נורבגיה. גם הבלם החשוב ביותר, קאלידו קוליבאלי, לא היה כשיר במונדיאל הזה. בסופו של דבר, היו לכך השלכות. דיאו הפגין יכולת טובה עד לרגעי ההכרעה, אבל הוא בסך הכל השוער של לה האבר. ואגב, באופן משעשע ביותר, גם שוער המשנה של לה האבר היה מעורב אתמול בדרמה במונדיאל. ליונל אמפסי היה פנטסטי בין הקורות של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו לאורך כל הטורניר, כשגם אתמול עשה עבודה אדירה מול אנגליה. הוא היה ראוי מאוד להמשיך הלאה, והקונגולזים היו קרובים לסנסציה, עד שהארי קיין ביצע מהפך בדקות האחרונות. ובשורה התחתונה, הודחו שני השוערים של לה האבר.
הקונגולזים הולכים הביתה בראש מורם, אך עבור הסנגלים המכה המורלית גדולה יותר. הם היו קרובים מאוד לשמינית הגמר והפגינו עליונות על היריבה האירופית, אבל המזל לא היה לצידם - ולא בפעם הראשונה השנה. הוא היה עם הבלגים שנמנעו מהדחה מביכה ומוצדקת. האם הם ינצלו את המפנה הזה כדי לצבור מומנטום מחודש?