אין הרבה נבחרות שנמצאות בקונצנזוס כמעט מוחלט וגורמות לכולם לתמוך בהן. כף ורדה במונדיאל 2026 תיזכר כדוגמה מובהקת ביותר לכך. אי אפשר היה לא להתאהב בכרישים הכחולים מייצגים קבוצת איים קטנה בת 600 אלף תושבים. הם חוללו נס אחרי נס. הם סחטו 0:0 מול ספרד. הם חזרו מפיגור כדי לקחת נקודה מוצדקת מהקרב עם אורוגוואי עם תיקו 2:2. הם עלו לשלב הפלייאוף מהבית שלהם כנגד כל הסיכויים. והלילה הם נכנסו לפנתיאון כשותפים לאחד המשחקים המופלאים שידע גביע העולם.
יש בכף ורדה מודל 2026 משהו שמזכיר את קמרון מודל 1990. אז, לפני 36 שנה, כמעט כולם נשבו בקסמם של האריות הבלתי ניתנים להכנעה, כפי שהם מכונים. כן, היו היו אלימים לפרקים, במיוחד במשחק הפתיחה של הטורניר מול ארגנטינה בסן סירו. אבל הם ניצחו את אלופת העולם במפגש הזה, למרות הרחקות של של שחקנים, והניתור המדהים של פרנסואה אומאם-ביאיק שנגח את השער היחיד לרשת הארגנטינית טרי בזכרונם של כל האוהדים שצפו במשחק הזה.
כולם זוכרים גם את הריקודים של רוז'ה מילה ליד דגל הקרן. הוא היה סיפור הכי הזוי של המונדיאל ההוא, ואולי של כל המונדיאלים בכלל. הנה לכם חלוץ בן 38, שכבר סיים מעשית את הקריירה, אבל זומן ברגע האחרון לסגל לדרישתו של נשיא המדינה – לא פחות. אין לו כוח ל-90 דקות, אז הוא נכנס כמחליף ומשנה משחקים. מילה הבקיע פעמיים בניצחון על רומניה והלך לרקוד. בשמינית הגמר הוא הבקיע פעמיים מול קולומביה בהארכה והלך לרקוד. אחד הביצועים כלל גניבת הכדור הערמומית מרנה היגיטה, השוער הקולומביאני שכה אהב לכדרר מחוץ לרחבה כמו שחקן שדה ונענש על כך על ידי האריה הוותיק. איך אפשר לשכוח את זה?
צפו: אוהדי ארגנטינה בטירוף אחרי המשחקואז הגיע רבע הגמר מול אנגליה. כל העולם, פרט לאנגלים, היה בעד קמרון. למעשה, אפילו האנגלים היו קצת בעד קמרון, אבל לא רצו שהאגדה תימשך על חשבונם. והאפריקנים נתנו הצגה. דייויד פלאט העלה את הפייבוריטים ליתרון במחצית הראשונה, אבל האנדרדוג היה פשוט טוב יותר. רוז'ה מילה נכנס במחצית וגרם שוב לשינוי המומנטום. היו שחשבו כי הוא יבצע אצ הפנדל שקמרון קיבלה בדקה ה-61, אבל דווקא הבלם עמנואל קונדה דייק מול פיטר שילטון. שתי דקות מאוחר יותר, בילה מילה את שער היתרון לאז'אן אקקה. והמקום בחצי הגמר היה כה קרוב. כבר אפשר היה לגעת בו, עד שגם אנגליה קיבלה פנדל, וגרי לינקר קבע 2:2. זה הלך להארכה, שם כבש לינקר פנדל נוסף, וקמרון הפסידה 3:2. כמה דמעות היו שם אחרי שריקת הסיום! כל עולם הכדורגל בכה איתם, אבל גם היום הם זכורים כגיבורים האולטימטיביים של מונדיאל 1990.
אף אחד לא ישכח את כף ורדה
וזה יהיה מקומה של כף ורדה בהיסטוריה. היא אפילו נפרדה עם הפסד בתוצאה זהה, 3:2 בהארכה הלילה מול ארגנטינה. לא משנה מה יקרה מעכשיו, ולא משנה מי תניף את הגביע. כאשר ידברו על מונדיאל 2026, ייזכרו כולם בכרישים הכחולים שנתנו פייט בלתי נתפס לאלופת העולם ולשחקן הטוב בתבל, ועוד בעירו של ליאו מסי. דווקא במיאמי כמעט הסתיימה דרכו של ליאו מסי בגביע העולם האחרון שלו, למרות שהוא עצמו היה מצוין. הפרעוש הבקיע שער יתרון באמנות ועלה ל-7 שערים בטורניר הנוכחי. הוא בעט 6 פעמים למסגרת של כף ורדה, אבל מצא שם את ווזיניה בכושר אדיר.
מסי בסיום (IMAGO)וזה היה הקרב הגדול. כוכב העל שחגג זה עתה יום הולדת 39 מול שוער בן 40 עליו מעטים מאוד שמעו עד לפני כמה שבועות. חוזהו של ווזיניה בשורות שאבש, מועדון ממרכז הטבלה בליגה השניה בפורטוגל, הסתיים הקיץ. הייתה לו קריירה אירופית מוזרה שעברה דרך מולדובה, קפריסין וסלובקיה. שמו הפרטי האמיתי, ז'וסימר, שייך למגן נבחרת ברזיל שכבש שערים מרהיבים במונדיאל 1986 בדיוק כאשר ווזיניה נולד.
הוא הגיע לטורניר הנוכחי על תקן סוג של קוריוז, מעין אטרקציה מוזרה. משהו בסגנון רוז'ה מילה, עליו גיחכו ב-1990 לפני שהוא החל לקרוע רשתות. והוא עוזב אותו כגיבור אלמותי, כשכל העולם מריע לו ומעריץ אותו. כי גם אם כף ורדה ירדה מנוצחת בסופו של דבר, את רובן המוחלט של הבעיטות של מסי הוא עצר. אם תרצו, ידו הייתה על העליונה.
הבעיטה של ליסנדרו מרטינס מכניעה את ווזיניה (רויטרס)ומה תגידו על הבלם האירי פיקו לופס שגויס בזמנו לנבחרת באמצעות הודעה בלינקדאין? כן, בלינקדאין. אתם מוזמנים לקרוא כאן את סיפורו שפורסם אחרי התיקו ההירואי מול ספרד. הוא כבר בן 34, את כל הקריירה הוא בילה בליגה האירית החלשה, אבל הקיץ הוא עשה חיים משוגעים מול הכוכבים הגדולים ביותר. הוא עמד בכבוד מול החוד של אלופת אירופה אז, והלילה נלחם מול ההתקפה של אלופת העולם. גם זה נס שאי אפשר יהיה לשכוח.
וגם הקפטן של כף ורדה לא הרבה יותר צעיר ממסי. ריאן מנדס כבר בן 36, והרבה מאוד זמן עבר מאז התלהבו בכף ורדה מכך שהוא הוגדר כיורשו הפוטנציאלי של אדן הזאר בליל. הוא היה ללא ספק הכדורגלן המוכר ביותר שנולד בכף ורדה עצמה, אבל פציעות מנעו ממנו למצות את הפוטנציאל, וכיום הוא משחק בליגה השנייה בטורקיה.
שחקני כף ורדה (רויטרס)משם הוא הגיע לבמה הגדולה וזהר גם הלילה נגד הארגנטינים. מנדס היה זה שבישל את שער השוויון בדקה ה-59, ברגע שגרם לפרץ שמחה בלתי נשלט בקרב השחקנים, האוהדים הכחולים ביציעים וכל חובבי הכדורגל ברחבי הגלובוס. דרוי דוארטה השווה ל-1:1 בשער הראשון שלו בקריירה במדי הנבחרת. תחשבו על העיתוי הזה. הייתכן משהו מופלא יותר?
וזה לא היה הרגע הכי מדהים של כף ורדה, כי השער השני שלה היה עוד יותר יפה, ועוד פחות צפוי. הם כפו הארכה, אבל ספגו בפתיחתה, ונדמה היה לרגע קט שהכרישים הכחולים יישברו מנטלית. ובכן, זה לא קרה. את הנבחרת הזו אי אפשר למוטט כי היא חיה בחלום, וסידני לופס קבראל הבקיע את אחד השערים היפים ביותר של הטורניר. אולי אפילו הכי יפה. הכדור המסובב המושלם שלו, עוצמתי ומדויק באותה מידה, הכניע את אמיליאנו מרטינס, והארגנטינים החלו לחשוש באמת. עמדה מולם יריבה חריגה שהייתה מסוגלת לעשות דברים לא הגיוניים. הרעיון על דו קרב פנדלים בין מרטינס לווזיניה היה מופרע, והיה ברור לגמרי למי יהיה יתרון פסיכולוגי במאבק הזה.
לא הגענו לשם כי הגורל רצה אחרת. בדקה ה-111, הגיע כריסטיאן רומרו לכדור קרן של מסי, והנגיחה שלו הוסטה פנימה מגבו של דיניי. בפרוטוקול זה נרשם כשער עצמי, וזה אכזרי כלפי הבלם של כף ורדה, אבל בפועל היה זה כיבוש של הבלם הארגנטיני. רומרו, שעבר עונה לא פשוטה בלשון המעטה בטוטנהאם, והחלים מפציעה בברכו ממש לפני תחילת המונדיאל, הפך לפיכך למושיע של ארגנטינה. הוא לא הבקיע במשחק רשמי עבור אלביסלסטה מאז נגח לרשת קולומביה במשחקו השני במדים הלאומיים אי שם ב-2021, במוקדמות המונדיאל הקודם. בסטטיסטיקה זה רשום אחרת, אבל הלילה הוא חגג את השער החשוב ביותר בחייו.
כריסטיאן רומרו רץ לחגוג את השער העצמי (רויטרס)והעניין הוא כי רומרו לא היה הבלם הארגנטיני המצטיין אתמול. את הפרס הזה מקבל ליסנדרו מרטינס, שהראה את כל כישוריו בלילה בלתי נשכח גם במבחינתו. כוכב מנצ'סטר יונייטד החלים במהלך העונה האחרונה מקרע ברצועות ברכו, ותפס מחדש את המקום בהרכב אלביסלסטה רק לקראת המונדיאל. הלילה הוא היה זה ששלח מסירה ארוכה מושלמת לכיוונו של מסי בדרך לשער היתרון. הוא גם היה זה שהבקיע בסיומת של חלוץ מדופלם בתחילת ההארכה כאשר כדור קרן הגיע לפתע לרגליו. והוא עשה גם עבודה טובה בהגנה מול התקפות נחושות של כף ורדה.
הרי הנבחרת הקטנה לא העיפה כדורים ליציע. היא ניסתה לפתח התקפות מסודרות ויצאה להתקפות מתפרצות מתואמות. היא הייתה שותפה ראויה למשחק ענק ויוצא דופן שנכנס הישר לפנתיאון. מי שצפה בו לא יוכל לשכוח אותו. והמונדיאל הזה יהיה מזוהה לתמיד עם כף ורדה – הסינדרלה היחידה שלו שחדרה ללבבות ולא תעזוב אותם אף פעם.