כשכריסטיאנו רונאלדו עמד כאוב לאחר שריקת הסיום בדאלאס, דמעות בעיניו ומבטו אבוד אל עבר הדשא, היה ברור שהרגע ממנו ניסה לברוח במשך שנים הגיע לבסוף. ההפסד 1:0 לספרד בשמינית גמר מונדיאל 2026 לא היה רק סיום דרכה של פורטוגל בטורניר, אלא גם סופו של מסע שנמשך שישה גביעי עולם והסתיים בלי הגביע היחיד שחסר בארון התארים של אחד הכדורגלנים הגדולים בהיסטוריה.
זה היה אמור להסתיים כבר בקטאר, כשהמרוקאים הדיחו את פורטוגל ברבע הגמר, אך רונאלדו קיבל הזדמנות אחרונה. הוא הפך לשחקן הראשון אי פעם שכובש בשישה מונדיאלים שונים, עבר את אוזביו כמלך שערי פורטוגל בגביע העולם ואף כבש לראשונה בשלב הנוקאאוט של הטורניר. אלא שבסופו של דבר, כל ההישגים האישיים הללו לא הצליחו להסתיר את העובדה שהמטרה האמיתית, זכייה במונדיאל, שוב חמקה ממנו.
מהצהרות על חשיבות המונדיאל ועד "ליורו יש אותו ערך"
אחת הסיבות לכך שההדחה הזו מעוררת דיון כה גדול היא לא רק התוצאה, אלא גם הדברים שאמר רונאלדו לאורך השנים. אחרי הזכייה ביורו 2016, בתקופה שבה ליאו מסי עדיין לא זכה בתואר משמעותי עם ארגנטינה, אמר הפורטוגלי: "אי אפשר להפוך לאגדה עד שלא זוכים בתואר עם הנבחרת". רבים פירשו זאת כעקיצה ישירה לעבר מסי, שבאותם ימים עדיין התמודד עם הביקורת לאחר ההפסד בגמר מונדיאל 2014 והכישלונות בגמרי הקופה אמריקה.
רונאלדו (רויטרס)אלא שמאז התמונה השתנתה לחלוטין. מסי חזר מפרישה, הוביל את ארגנטינה לזכייה בקופה אמריקה, ובהמשך גם הניף את גביע העולם. ככל שהרשימה שלו הלכה והתארכה, גם השיח סביב רונאלדו השתנה. תחילה נטען שיורו שווה יותר מקופה אמריקה, אחר כך נשמעו טענות שמונדיאל 2022 "נתפר" עבור הפרעוש, וכעת, לאחר ההדחה של פורטוגל, הגיע גם המשפט החדש של רונאלדו: "התואר הגדול ביותר שזכיתי בו עם הנבחרת הוא יורו 2016. מבחינתי, ליורו יש אותו ערך כמו למונדיאל".
האמירה הזו הגיעה יממה בלבד לאחר שרונאלדו אמר כי הקריירה שלו אינה מוגדרת על ידי זכייה או אי זכייה במונדיאל. מדובר במסר שונה מאוד מזה שהשמיע בעבר, כשאמר כי זכייה בגביע העולם תהיה ההגשמה המלאה ביותר בקריירה שלו. הסתירות הללו הפכו לחלק מהשיח סביב סיום דרכו במונדיאלים. ואם כבר סתירות, הטענה שלו שנבחרות מאירופה טובות יותר מעט מצחיקה לנוכח העובדה שהודח בבתים ב-2014 מתחת לנבחרת כמו ארה”ב, הודח ב-2018 מול אורוגוואי וב-2022 מול מרוקו, ובטורניר הנוכחי הגיע לצד הקשה של ההגרלה מכיוון שלא הצלח לנצח את ר.ד קונגו וקולומביה.
גם מבחינה מקצועית, היה קשה להתעלם מהפער בין השם הגדול לבין מה שנראה על כר הדשא. מול ספרד נגע רונאלדו בכדור 19 פעמים בלבד במשך 90 דקות. לשם השוואה, מיקל אויארסבאל, שחקן השדה שנגע הכי מעט בכדור מבין שחקני ספרד שפתחו, עשה זאת 35 פעמים. במשך דקות ארוכות המשחק פשוט התנהל סביבו, בעוד הוא התקשה להשפיע על המתרחש.
לא משפיע על המשחק. רונאלדו (רויטרס)רונאלדו בן ה-41 כבר אינו אותו שחקן שהיה מסוגל להכריע משחקים לבדו פעם אחר פעם. הוא עדיין מסוכן ברחבה, עדיין יודע לזהות כדורים אבודים, אך כבר אינו מסוגל לכסות שטחים, ללחוץ או להוביל התקפות כפי שעשה בשיאו. הרגע שבו צעק "אני חזרתי" לאחר הצמד מול אוזבקיסטן נראה בדיעבד יותר כהצהרה רגשית מאשר שיקוף של המציאות המקצועית.
פורטוגל כשלה, אבל לא רק בגלל רונאלדו
עם זאת, יהיה פשטני להפיל את האחריות כולה על כתפיו של הקפטן. פורטוגל הגיעה למונדיאל עם אחד הסגלים העמוקים והמוכשרים בעולם, אך לא הצליחה למצות את הפוטנציאל שלה. ברונו פרננדש, שהיה מהשחקנים הטובים בפרמייר ליג בעונה שעברה, כמעט שלא הורגש. ויטיניה, שנחשב לאחד הקשרים הטובים בעולם, נראה עייף לאורך הטורניר. גם ז'ואאו פליקס, ברנרדו סילבה ושאר הכוכבים לא הצליחו לספק את הסחורה ברגעי ההכרעה.
הביקורת הופנתה גם כלפי המאמן רוברטו מרטינס, שבחר להשאיר את רונאלדו על המגרש עד שריקת הסיום גם כאשר פורטוגל הייתה זקוקה לרענון התקפי. בניגוד לפרננדו סנטוס, שהיה לו האומץ להושיב את רונאלדו על הספסל במונדיאל 2022, מרטינס כמעט ולא היה מוכן לקבל החלטה דומה. גונסאלו ראמוס הוכיח שוב שכאשר הקבוצה זקוקה לשער מאוחר הוא יודע לספק אותו, אך המאמן כמעט שלא היה מוכן לעשות זאת על חשבון הכוכב הגדול שלו.
כריסטיאנו רונאלדו מחבק את רוברטו מרטינס (רויטרס)בסופו של דבר, פורטוגל לא הודחה רק בגלל רונאלדו. היא הציגה טורניר מאכזב מתחילתו ועד סופו: תיקו מול ר.ד קונגו, איבוד נקודות מול קולומביה שהוביל להגרלה קשה יותר, ניצחון קשה על קרואטיה ורק אז ההדחה מול ספרד. הנבחרת נראתה מפורקת ולא מחוברת, הרבה פחות מסכום הכישרון שהיה על הדשא.
חשוב גם לזכור את הצד השני של המטבע. למרות כל הביקורת, הקריירה של רונאלדו אינה זקוקה למונדיאל כדי להצדיק את עצמה. הוא לא עלה למגרש במשך יותר משני עשורים רק כדי להפוך לאלוף עולם, לזכות בכדורי זהב או לשבור שיאים. גם בגיל 41 הוא ממשיך לחגוג שערים באותה תשוקה, לכאוב הפסדים באותן דמעות ולהפגין את אותה אהבה למשחק שהניעה אותו מתחילת דרכו. כפי שאמר בעצמו: "לא אהיה יותר כריסטיאנו אם אזכה במונדיאל, ולא אהיה פחות כריסטיאנו אם לא אזכה בו".
כריסטיאנו רונאלדו במסיבת העיתונאים (רויטרס)אולי דווקא בגלל זה, ההפסד הזה אינו משנה את מקומו של רונאלדו בהיסטוריה. הוא ייזכר כמלך שערי פורטוגל, ככובש הגדול בתולדות המשחק וכמי שניהל במשך יותר מעשור את אחת היריבויות הגדולות ביותר שנראו בספורט. אך במקביל, המונדיאל האחרון שלו גם סגר מעגל סביב השיח שליווה את הקריירה: האמירות על חשיבות התארים הלאומיים, ההשוואות הבלתי פוסקות למסי והניסיון להגדיר מי גדול יותר.
עם זאת, הטעות האמיתית הייתה בכלל להשוות בין רונאלדו למסי מלכתחילה. היריבות הזו הועצמה כבר מההתחלה על ידי התקשורת ודמויות כמו ז'וזה מוריניו, שהפכו אותה לקרב בלתי פוסק על השאלה מי הגדול מכולם. הארגנטינאי זכה בכל התארים המשמעותיים שהיו זמינים עבורו, שבר שיאים שבעבר נראו בלתי ניתנים להשגה, וגם בגיל 39 הוא עדיין מתחרה מול קיליאן אמבפה וארלינג הולאנד, כוכבי הדור הנוכחי, על תואר מלך השערים של המונדיאל. ובכנות, גם עכשיו הוא עדיין מסוגל לזכות בו.
מתחרה בהולאנד ואמבפה בגיל 39. ליאו מסי (רויטרס)אחד הדברים שהפכו את מספר 10 לאהוב כל כך על ידי אוהדים רבים הוא שמעולם לא ניסה להמעיט בהישגיו של רונאלדו. מנגד, CR7 השמיע לאורך השנים לא מעט אמירות שרבים פירשו כניסיון להפחית מערכו של יריבו הגדול ביותר, תכונה שרבים אינם רואים בעין יפה. ההתבטאויות הללו אף תרמו ליצירת תרבות שבה הקטנת הישגיהם של אחרים, לצד האדרת ההישגים האישיים, נתפסת בעיני חלק מהאוהדים כדרך לבסס עליונות.
בסופו של דבר, ההיסטוריה תזכור את שניהם כאגדות. מסי השלים את כל התארים האפשריים וסגר את הסיפור שלו עם זכייה במונדיאל. רונאלדו לא הצליח להגשים את החלום הזה, אבל הותיר אחריו מורשת יוצאת דופן. ההבדל ביניהם כנראה ימשיך להיות נושא לוויכוחים אינסופיים, אולם דבר אחד כבר ברור: עם הדחתה של פורטוגל, ירד המסך על אחד הפרקים הגדולים ביותר בתולדות גביע העולם, הקריירה של כריסטיאנו רונאלדו בטורניר החשוב ביותר.