בכל מונדיאל יש את המשחק שנחרט בזיכרון של כל מי שראה אותו, אך מעטות הפעמים שאותה נבחרת עושה זאת ובטווח של ארבעה ימים בלבד. למרות שהיה נדמה כי משחק הטורניר עשוי להיות המפגש האדיר בין ארגנטינה לכף ורדה, אתמול (שלישי) אלופת העולם הזכירה לנו שאין משחקי נוקאאוט שלה שלא מסתיימים בדרמת ענק, שהושפעה בעיקר על ידי האוהדים הארגנטינאים.
אין ספק שהקהל הארגנטינאי הוא מיוחד במינו, ודוגמא נוספת לכך הגיעה במשחקי הנוקאאוט האחרונים. בשמינית הגמר מול מצרים היו לא מעט אוהדים שהגיעו לעודד את נבחרתם במונדיאל למרות לא מעט בעיות בחייהם האישיים, אך מבחינתם המונדיאל קודם לכל. אחד מהם השאיר שתי ילדות קטנות בבית עם אשתו: ״הפעם הקודמת שהייתי במונדיאל הייתה ב-2018 ברוסיה וראיתי את ההפסד 3:0 לקרואטיה, לאחר הזכייה ידעתי שאין סיכוי שאוותר על המונדיאל הקרוב, במיוחד שהוא באמריקה״.
לאחר הניצחון על המצרים, שני ארגנטינאים כבר הזמינו את כרטיסי הטיסה לדאלאס, שם ייערך רבע הגמר: ״היינו במיאמי מול כף ורדה, עכשיו במצרים בשורה הראשונה ועוד כמה ימים בדאלאס, בתקווה להגיע גם לגמר בניו יורק״. מי שחשב שרק האוהדים האמידים הגיעו למונדיאל הנוכחי, זה ממש לא כך. במהלך המשחק היה אוהד שהתגאה בכך שמכר את רכבו הפרטי על מנת להגיע למשחקים.
הטירוף של אוהדי ארגנטינה מול מצריםהדבר המפתיע ביותר בכל הקשור לקהל היה דווקא זה שהגיע מחוץ לארגנטינה. כמו בלא מעט משחקים של הנבחרות הבכירות, הגיעו אוהדים מכל רחבי העולם, אך במשחקים של אלופת העולם הם לא פגעו באווירה, אלא הצליחו להתחבר אליה כאילו גדלו בבואנוס איירס.
אוהדי ארגנטינה בדרך למשחק (איתמר כהן)אוהדים מהמזרח, מאירופה וכמובן גם מישראל למדו מראש את שירי האוהדים של האלביסלסטה והצטרפו במהלך כל בית ופזמון בדרך לתיאום מושלם שרק הגדיל את עוצמת העידוד באצטדיון, זאת לעומת לא מעט משחקים בהם האווירה הייתה מנומנמת למדי.
אוהדי ארגנטינה חוגגים (איתמר כהן)גן עדן לארגנטינאים, גיהנום למצרים
במשחק עצמו ליאו מסי וחבריו הגיעו לאצטדיון מרצדס-בנץ באטלנטה בידיעה שהם פייבוריטים ברורים למפגש בשמינית הגמר מול מצרים. אך כפי שכבר יצא לחוות במונדיאל הנוכחי, הציפיות לא תמיד תואמות למה שקורה בדשא, והמצרים הצליחו לעלות ל-0:2 דומיננטי ומרשים בדקה ה-67.
למרות ששלטה ברוב חלקי המשחק, ארגנטינה לא הצליחה להתמודד מול החבורה של מוחמד סלאח, כאשר מי שאכזב במיוחד היה ליאו מסי. הפרעוש הגיע להתמודדות בידיעה שארלינג הולאנד וקיליאן אמבפה נושפים בעורפו במירוץ מלכות השערים, אך היה נראה רע במשך 78 דקות ואפילו החמיץ פנדל קריטי שהיה יכול להשוות את התוצאה בחצי הראשון.
אוהדי ארגנטינה בעננים (איתמר כהן)אך כמו בסיפורי האגדות, כשהכל נראה נגד הגיבור, הוא מצליח להתעורר בדיוק ברגע המתאים. מסי בישל בדקה ה-79 את השער המצמק לכריסטיאן רומרו והפך לגדול המבשלים בהיסטוריית המונדיאל, ושש דקות לאחר מכן הגיע הרגע בו אטלנטה הפכה להר געש שזה עתה התפרץ.
לאחר השער המצמק, האווירה באצטדיון הפכה לקסומה, שילוב של גן עדן עבור הארגנטינאים וגיהנום עבור המצרים. כל ארגנטינאי שהיה באצטדיון, בין אם ילדה בת 12 או אדם בן 80, נתן את כל כולו ודחף את האלביסלסטה אל עבר השוויון, שהגיע מרגליו של מי אם לא מסי בעצמו.
אוהדי ארגנטינה בטירוף (איתמר כהן)ולמרות שהתוצאה הראתה שוויון, אף אוהד לא נח לרגע, והיה ברור לכל האצטדיון שהמהפך יגיע עוד לפני ההארכה. תיקול בקלאץ׳ של לאנדרו פארדס, חילוץ מכריע של חוליאן אלברס, בישול מושלם של לאוטרו מרטינס ונגיחה מדויקת של אנסו פרננדס הראו כמה הנבחרת הזו היא יותר מאוסף של שחקנים מאותו הלאום, ושהקהל הוא לא סתם קהל.
ליאו מסי חוגג (IMAGO)אין ספק שלארגנטינה יש עבודה לא פשוטה על מנת לשמור על התואר, אך לאחר לא מעט משחקים של כל נבחרת, אין ספק שיש להם נשק שאין לשאר הנבחרות שנותרו - וזה הקהל. למרות שזכו רק לפני ארבע שנים, העם הארגנטינאי לא שבע וממלא כל אצטדיון בו הנבחרת נמצאת, גם במחיר של מכירת מכוניות והשארת משפחות מאחור, וכשיש לשחקנים כזה קהל מאחוריהם, יהיה קשה מאוד לעצור אותם בתחרות בה הרגש מתעלה על כל יכולת במגרש.