למעלה מחודש עבר מאז גמר המונדיאל בין ארגנטינה לספרד, ולא מעט אוהדי כדורגל מסביב לעולם חששו שהמשחק הזה יהיה האחרון של ליאו מסי במדי האלביסלסטה, וכך אכן קרה. אתמול (שני) אלוף העולם ב-2022 הודיע באופן רשמי על פרישה מהנבחרת בגיל 39 לאחר שזכה במדליית זהב אולימפית, פעמיים קופה אמריקה, פינאליסימה ומונדיאל.
אך מעבר להישגים, התארים והשיאים הבלתי נגמרים של הפרעוש במדי נבחרתו, המסע של מסי עם ארגנטינה היה הרבה מעבר למסע של כדורגל, אלא רכבת הרים של רגשות. קשה מאוד שלא להתחבר למסע של הארגנטינאי מאחר שהוא כולל בתוכו כל דבר שאנשים חווים ביום יום: ציפיות, אכזבות, הצלחות, כישלונות, גיבורי משנה, גיבורים טרגיים וכמובן אי אפשר בלי נבלים.
מכתב הפרישה של מסי (צילום מסך)ההחלטה הקשה הראשונה בקריירה – כבר בגיל 16
עוד לפני תחילת דרכו בנבחרת ארגנטינה, מסי נפגש עם הרגע הגורלי הראשון במסע – בחירת הנבחרת אותה הוא ירצה לייצג. כמו כל בן אדם במהלך חייו, גם למסי הייתה בחירה לא פשוטה, אך הוא נאלץ להתמודד איתה כבר בגיל 16. למרות זאת, או אולי בשל הגיל הצעיר, מסי לא חשב לרגע ובחר לייצג את מולדתו משום שחלומו היה לזכות בתארים עם ארגנטינה.
כבר בתחילת דרכו היה ניתן להבחין שמדובר בסיפור סינדרלה. מסי, שהיה עדיין נחות פיזית משאר השחקנים בגילו בשל התפתחות הגדילה, הוביל בגאון את הנבחרת עד גיל 20 לזכייה באליפות העולם לגילאים האלו וזכה בנעל הזהב של הטורניר עם שישה שערים, שם הייתה הפעם הראשונה בה הושווה לאגדת המדינה, דייגו ארמנדו מראדונה, אליו הוא יגיע יותר מאוחר בסיפור.
מסי ומראדונה. השוואה בלתי נגמרת שהתחילה בגיל צעיר של הפרעוש (רויטרס)לאחר דריסת הרגל המוצלחת למדי בנבחרת עד גיל 20, הגיע הרגע האמיתי של מסי, אך כמו בחיים, דווקא כשאתה חושב שהכל הולך לכיוון שלך, מגיעה תפנית בעלילה. הפרעוש החל את דרכו בנבחרת ארגנטינה בצורה הכי עגומה שיכולה להיות עם כרטיס אדום לאחר פחות מדקה שהיה על כר הדשא ויצא ממרר בבכי מכר הדשא.
המאני טיים הראשון – וכניסתה של דמות הנבל הראשונה לחייו
לאחר שנה של חספוס במדי התכלת-לבן של נבחרתו, מסי הגיע למאני טיים הראשון של המסע – מונדיאל 2006 בגרמניה. שחקן ברצלונה בזמנו הגיע לטורניר כשהיה בן 18 בלבד, וכמה ימים בלבד לפני יום הולדתו שבר שיאים במדי הנבחרת. מסי הפך לשחקן הצעיר ביותר שמייצג את המדינה במונדיאל, ולאחר שער נגד סרביה בשלב הבתים הפך לארגנטינאי הצעיר אי פעם לכבוש באליפות העולם.
למרות שלב הבתים הנאה של מסי וארגנטינה, בשלב רבע הגמר הפרעוש לא שותף וצפה בנבחרתו מודחת על ידי המארחת גרמניה (אשר תופיע גם בהמשך) בדו קרב מהנקודה הלבנה. כבר אז התקשורת בארגנטינה לא הבינה מדוע מסי לא שותף במשחק הגורלי, והאכזבה מההדחה עברה לציפייה חדשה – אליפות דרום אמריקה 2007.
ליאו מסי חוגג נגד סרביה (IMAGO)עם התפתחותו של מסי כאחד השחקנים הצעירים הטובים בעולם, הוא הבטיח את מקומו בהרכב הפותח של ארגנטינה לאורך כל האליפות. הפרעוש היה מעורב בשער בכל שלבי הנוקאאוט עד לגמר הגדול, שם הובס 3:0 מול נבחרת ברזיל. בתקשורת המקומית קיבלו בהכנעה את ההפסד וכתבו: “לנבחרת אין שום סיכוי מול מי שזכתה במונדיאל חמש פעמים, זה היה פשוט לא כוחות”, ובכך מסי סחב עוד אכזבה בדרך לקמפיין הבא.
"גרם למגנים לצרות יותר מכל שחקן אחר בטורניר"
התואר הבא שהארגנטינאי זכה בו היה באולימפיאדת בייג’ינג. הפרעוש החל למצוא את חבריו העתידיים אשר ירוצו איתו למשך עשור בנבחרת והצליח לזכות עמם במדליית הזהב. גם בטורניר הזה מסי המשיך להיות מעורב יותר מכולם, ואף בישל בגמר את שער הניצחון לגיבור משני חשוב בסיפור, שחקן אלמוני בשם אנחל די מריה. בכל רחבי העולם התמוגגו מהטורניר של ליאו, ואפילו פיפ”א הודתה שהוא "גרם למגנים לצרות יותר מכל שחקן אחר בטורניר".
שלוש שנים לאחר מכן, הקמפיין הבא של מסי במדי נבחרתו היה איחוד של גיבורי עבר והווה. מי שאימן את הפרעוש במונדיאל 2010 היה לא אחר מאותו מראדונה אשר מסי הושווה אליו אינספור פעמים לפני האליפות. אגדת העבר הגיע יחד עם מסי וארגנטינה עד לשלב רבע הגמר, אז שוב אותה גרמניה הדיחה אותה עם 0:4 מהדהד. מי שקיבל את רוב הביקורת לאחר ההדחה היה דווקא מראדונה, בעוד הפרעוש נותר עם חסדי הקהל בדרך אולי לזכות בתואר ארבע שנים מאוחר יותר.
מראדונה מסי (רויטרס)רגע ההתבגרות ולקיחת האחריות בנבחרת
במונדיאל 2014 בברזיל מסי כבר הגיע ככוכב המרכזי של הנבחרת. עם סרט הקפטן בידו וכשבאמתחתו לא פחות מארבע כדורי זהב רצופים, הפרעוש ידע שזה הזמן להראות את היכולת האדירה בברצלונה גם במדי הנבחרת, וכך היה. מסי כבש ארבע שערים בשלב הבתים והגיע עם הנבחרת עד לגמר הגדול מול היריבה בדמות הנבל הכי גדול בקרייה שלו – גרמניה.
מסי קיווה שלאחר שתי הדחות רצופות מול הגרמנים הפעם יגיע הזמן לנקום, אך למרות שנבחרתו הייתה טובה יותר, הגיע שם נוסף שיהדהד בראשו של ליאו שנים רבות: מריו גצה. הגרמני כבש שער ניצחון דרמטי בהארכה והשאיר את מסי והנבחרת שבורי לב, כשלעומת לפני ארבע שנים, הפעם רוב האש הלכה דווקא אל הקפטן.
בארגנטינה לא ריחמו על הכוכב והוציאו את כל זעמם על תקופת היובש ללא תארים: “למסי חסר לב, זה היה ניכר על המגרש”, "ליאו מסי, המנודה שלא הפך לאגדה”. מסי עצמו התנצל לאחר הגמר אך היה ברור שגם זה לא יספיק עבור העם שבור הלב. מכאן מסי הסתכל לעבר המטרה הבאה שלו: זכייה בקופה אמריקה בשנתיים הבאות.
מסי נגד גרמניה ב-2014 (רויטרס)“השחקן הטוב בעולם לא מייצג אותנו ברגעים החשובים”
ב-2015 ו-2016 התקיימו שני טורנירים של אליפות דרום אמריקה, ומסי ידע שזה הזמן להחזיר למדינה לאחר האכזבה במונדיאל. אך למרות שהיה נהדר בשני הטורנירים עד לשלב הגמר, בשניהם ארגנטינה הפסידה ברגע הגורלי לצ’ילה, כאשר ב-2016 מסי החמיץ פנדל בדו קרב מהנקודה הלבנה.
לאחר ההפסד השני בגמר לתקשורת המקומית כבר לא היו שום מעצורים בביקורת כלפי הפרעוש: “ארגנטינה שוב נכשלה, שוב אותו סיפור. השחקן הטוב בעולם לא מייצג אותנו ברגעים החשובים”. ממש בתום הגמר קרתה תפנית נוספת בעלילה ומסי עשה את הדבר המפתיע ביותר שהיה אפשר לאחר כל האכזבות, והודיע על פרישה מהנבחרת.
אך בדיוק להפך מאיך שקראו לו בתקשורת (“קר לב”), מסי שמע את הבקשות הבלתי פוסקות לשוב לנבחרת, שהייתה במצב מקצועי קשה וקרובה להדחה ממוקדמות המונדיאל, ושב במטרה להציל אותה בדרך לאליפות עולם נוספת. ב-2018 מסי הגיע למונדיאל רביעי בקריירה עם תקווה שאולי הפעם זה יקרה, אך לאחר טורניר חלש האלביסלסטה הודחו כבר בשמינית הגמר וההספדים על מסי החלו ברחבי העולם.
ליאו מסי אחרי ההחמצה המפורסמת מול צ'ילה (רויטרס)“במונדיאל הבא כבר יהיה בן 35 ולא בטוח שיגיע לשם”
הדבר הזכור ביותר לאחר ההדחה היו דבריו של שדר בריטי שאמר: “ליאו מסי, במונדיאל הבא כבר יהיה בן 35 ולא בטוח שיגיע לשם”. וכך הייתה הדעה הנחרצת של רוב אוהדי הכדורגל, מסי כבר לא יזכה בתואר משמעותי עם ארגנטינה, אך דווקא אז קרה רגע המפנה.
כמו בכל סיפור אגדות, בו נראה שהגיבור כבר לא יוכל להתמודד מול גורלו, דווקא אז יש התעוררות, וכך קרה גם אצל מסי. בקופה אמריקה 2021 ארגנטינה הגיעה לברזיל במטרה להניף תואר ראשון, ולאחר שהצליחה לגבור בגמר קשוח על המארחת, אשר לפני 14 שנה נאמר שבלתי אפשרי לנצח אותה, מסי עשה את הבלתי ייאמן וזכה להניף את הגביע בסיום. אגב, הכובש באותו גמר היה אנחל די מריה, גיבור המשנה של מסי עוד מ-2008.
שנה לאחר מכן, מסי וחבריו פגשו את איטליה לגמר הפינאליסימה (אלופת דרום אמריקה נגד אלופת אירופה) והביסו אותה 0:3 בדרך לתואר נוסף, כאשר גם כאן מסי בישל פעמיים ודי מריה זכה לכבוש שוב. אך למרות כל התארים המכובדים, ארגנטינה ציפתה לדבר אחד יותר מכל: זכייה באליפות העולם.
ליאו מסי מניף את תואר הפינאליסימה (IMAGO)“תאמינו בנבחרת הזאת, אנחנו לא נאכזב אתכם”
ב-2022 מסי הגיע לקטאר במטרה אחת: “הזדמנות אחרונה להשלים את הכדורגל” ולזכות במונדיאל עם נבחרתו. אך למרות שארגנטינה הגיעה בכושר טוב לתחרות, היא הפסידה כבר במשחק הראשון לערב הסעודית באחת הסנסציות הכי גדולות שהיו אי פעם באליפות העולם, וכבר אז רעשי הרקע החלו לפעול.
"מסי, עם הלב בידיים, הרגליים שמוטות והרוח שבורה”, נאמר עליו בארגנטינה, כאשר מעבר לכך נוצר טרנד ברשת בו אוהד סעודי צוחק על הפרעוש ושואל: “איפה מסי” לאחר המשחק. אבל למרות כל זה, מסי לא התרגש, ניגש לתקשורת ואמר להם באופן ברור: “תאמינו בנבחרת הזאת, אנחנו לא נאכזב אתכם”, וכך אכן היה.
מסי הוביל את הנבחרת עם שער בכל משחק חוץ מאחד, כבש בכל שלב נוקאאוט ובגמר הגדול מול צרפת הבקיע פעמיים בדרך לניצחון בדו קרב פנדלים, שהפעם הוא גם כבש בו. אך דווקא כשנדמה שסיפור האגדות הושלם עם הזכייה בתואר הנכסף, מסי הוכיח מדוע הסיפור לא מושלם אלא אנושי.
ליאו מסי וארגנטינה ברגע הנפת גביע המונדיאל (רדאד ג'בארה)למרות הסוף הטוב – הבחירה האנושית להמשיך
למרות הרבה שמועות על כך שיעזוב את הנבחרת, מסי המשיך לשחק ואף זכה גם בקופה אמריקה 2024 עם הנבחרת. כשנתיים לאחר מכן, למרות שכבר זכה בתואר, מסי החליט שהוא הולך להשתתף גם במונדיאל 2026, למרות שהוא יודע שיש לו יותר מה להפסיד מלהרוויח בגיל 38.
אך בניגוד לכל הציפיות, מסי חתם קמפיין ענק והגיע עד לגמר פעם נוספת כשהוא כובש שמונה שערים ומבשל עוד שלושה. סגירת המעגל היפה באותו גמר הייתה שאקס ברצלונה פגש שחקנים שגדלו עליו כמודל לחיקוי, דבר אשר המחיש את גודל הקריירה המדהימה שעשה. וכמו כל סיפור אנושי לאחר כל הטוב הגיעה גם הנפילה.
נבחרת ארגנטינה לא הצליחה להתמודד מול ספרד החזקה ולאחר פייט גדול נכנעה לה בהארכה משער של פראן טורס, הנבל האחרון במסעו של מסי. דווקא אז היה ניתן לראות מדוע סיפור האהבה של מסי וארגנטינה בחיים לא יהיה מושלם אלא הכי שלם ואנושי שיש: בגלל הרצון תמיד לתת עוד ומעבר גם כשקשה.
ליאו מסי בוכה לאחר ההפסד לספרד (רויטרס)אין ספק שבמשך כל הקריירה וגם אחריה, יהיו לא מעט דעות וספקות בנוגע לזהות הכדורגלן הטוב בהיסטוריה, אך כפי שמסי הוכיח לנו במדי הנבחרת לאורך 21 שנה, מה שמעניין אותו לפני הכל זו טובת הנבחרת. כשבישל לשחקן שלא בכושר טוב, כשנתן לשחקנים להניף איתו גביעים ואפילו כשפרש ואז חזר, מסי תמיד חשב על טובת הנבחרת לפני טובתו האישית, וזה למה כיף לאהוב אותו וקשה לשנוא אותו מעבר לפן המקצועי.
תקופתו של מסי בנבחרת יכולה ללמד כל אחד לא מעט גם בחיים: לשים את טובת הכלל לפני הטובה האישית, להישאר צנוע ולהאמין בדרך שלך, אך בעיקר לא לוותר. כעת, לפרעוש נותרה עוד מסגרת אחת לשחק בה עד הפרישה, ולאוהדים נותר לצפות בו בתדהמה מהביצועים בדשא ובהערצה מהאישיות מחוצה לו.