רפא ציפיות: הכישלון הגדול של בניטס בריאל

1. 'מת מהלך'. הפעם האחרונה בה ריאל מדריד פיטרה מאמן במהלך העונה הייתה בעונת 2007/8, אז היה זה ברנד שוסטר שהוחלף במהלך בזק בחואנדה ראמוס. זו לא היה ה-4:3 לסביליה שחרץ את גורלו של הגרמני, היחיד ששיחק בריאל, אתלטיקו מדריד וברצלונה, אלא ההתבטאות שלו שהייתה יותר מדי עבור הנהלת המועדון. שוסטר, שהיה נתון ללחצים אדירים אחרי תחילת קריירה מבטיחה על הקווים, התקשה לנצור את לשונו ובהתבטאות חסרת תקדים הצהיר כי: "ברצלונה פשוט טובה יותר מריאל". בהנהלת הבלאנקוס זעמו ולא היו יכולים למחול על ההצהרה הזו. משם הדרך החוצה הייתה קצרה.

הרבה מים עברו בנהר מאז וגם ארבעה מאמנים כולל שמות כמו ראמוס, מנואל פלגריני, ז'וזה מוריניו וקרלו אנצ'לוטי עמדו על הקווים, גם פלורנטינו פרס שב אל כסא הנהג, אך ריאל נותרה בשלה. תרצו או לא תרצו, המועדון הלבן ממדריד מביט על עצמו כעל מועדון מלכותי, אך מתנהל כמו קרקס וככזה שפשוט לא מאפשר לכמות הכישרון הבלתי נגמרת שבו להצליח, גם אם זה מסתיים בזכייה בליגת האלופות פעם בעשור.

בין אם אתם מחובבי פרויקט הגלקטיקוס או נגדו, והכל מקובל והגון, הפער האיכותי  מברצלונה, שהפך למשמעותי יותר העונה, היה גם זה שחרץ את דינו של רפא בניטס. כמעט שלושה חודשים עברו מאז ה-0:4 בקלאסיקו בסנטיאגו ברנבאו, שנחשב לאחד החד צדדיים בהיסטוריה, וכבר משריקת הסיום היה נדמה שהזמן של המאמן קצוב. בעצם, זה היה באוויר מהרגע הראשון.

שער מטורף לבנזמה, 2:2 מרתק לריאל בולנסיה

על פניו, בניטס זכה ל'גיבוי' ב'הופעה חסרת תקדים' מצד פרס, יממה אחרי הקלאסיקו. אז הייתה זו הנהלת ריאל שכינסה ישיבה דחופה, ממנה היה ברור כי מדובר בסוף דרכו של המאמן, אך פלורנטינו סירב להודות בכישלון, עליו הוא היה חתום ושמר עליו מקרוב. תשע פעמים מאז הקלאסיקו העניק הנשיא גיבוי פומבי למאמן אותו כינה: "הפתרון ולא הבעיה". ה-2:2 מול ולנסיה היה עדות מוחלטת לתקופה שנולדה בחטא, כזו שיושבי הברנבאו יעדיפו לשכוח ובמיוחד השחקנים. אתמול, פרס אפילו לא דיבר על בניטס. לא מילה.

התקופה האחרונה לא הייתה פשוטה עבור המאמן הספרדי. הוא הותקף בצורה חסרת תקדים על ידי התקשורת. גם הנסיעה שלו במהלך חופשת חג המולד לליברפול תוארה כ"ירידה לבונקר", מהלך שגרר מתקפה מצדו על הכתבים. בדומה ללואיס ואן חאל, גם הספרדי ספג אש ביממה שלאחר מכן כשמסיבת העיתונאים שלו תוארה: "מפגן של חולשה, רפיסות וחוסר שליטה במתרחש". 

היחסים בין הצדדים היו רומן מתמשך, שמטרתו הייתה להדיח את המאמן שנחשב לנטע זר בתור המועדון. הפרשנים בבירה הספרדית, שחלקם הם אוהדים מוצהרים של הקבוצה, לא העניקו לו אפילו 100 ימי חסד. תחילה דובר על סעיף לפיו הוא יוריד במשקל, על מנת להיראות אטרקטיבי יותר עבור מועדון כמו ריאל ובשל העובדה כי החזיק ב'כרס מפוארת'. בהמשך הודלפו סעיפים של הנהלת המועדון לפיה הוא יחויב לשחק התקפי, כיאה לסגנון המוכר של המועדון ובניגוד גמור לסגנון המוכר שלו.

כריסטיאנו רונאלדו וחבריו באימון. מאס ביחס של הספרדי

השיא הגיע כבר במהלך תקופת ההכנה, אז דווח במדריד על 'תכנית גארת' בייל'. המטרה הייתה להצדיק את הסכום המופרז ששולם על הוולשי ולהפוך אותו לגלאקטיקו ראוי לצד כריסטיאנו רונאלדו. בין בניטס לבייל נערכו מספר שיחות, לפיהן הכוכב דרש לשחק במרכז המגרש, בדיוק כמו בעונתו האחרונה בטוטנהאם, דברים שהרגיזו בצורה את CR7.

רונאלדו אמנם לא פעל בצורה מיידית נגד האיש החדש על הקווים, חרף הצהרות האהבה לעבר אנצ'לוטי, אך הוא בטוח לא שכח. מספיק לציין את השיחה עם פרס לפני הקלאסיקו ("עם המאמן הזה לא נגיע לכלום, ההרכבים והטקטיקה שלו הורגת אותנו") והמחאות המתוקשרות על קיפוח מצדו במהלך האימונים. רונאלדו, שהתרגל להתאמן תחת פיגורות כמו אלכס פרגוסון, מוריניו ודון קרלו, הביט על בניטס כעל סדרן עבודה, אדם זמני או 'מת מהלך', אם תרצו. דווקא המאמן, שנחשב לאגדה במסטאייה, סיים את דרכו במועדון חלומותיו מול האקסית וגארי נוויל.

על פניו, המינוי של בניטס היה שידוך רע מהרגע הראשון. האיש שנהג לתסכל את יושבי אנפילד בתקופה שלו בליברפול עם שיטת הרוטציה הבלתי נגמרת, אחד שהצליח לאבד את הראש במאבק האליפות מול מנצ'סטר יונייטד בגלל לוחמה פסיכולוגית מצד פרגי והתקשה להרים את נאפולי, הונחת על ידי פרס בתור זה שיחזיר את ריאל להיות מדרידיסטה, ויגרום לשחקני הסגל לעבוד קשה יותר, אחרי עונה נטולת תארים.

בניטס לנחשב במשך שנים לטקטיקן בחסד, מאמן יסודי ואחד שיורד לפרטי פרטים. כך היה בתחילת הקדנציה בוולנסיה, המשיך בליברפול ורק התחדד בשתי הקדנציות שלו באיטליה, באינטר ונאפולי. גם התקופה הקצרה כסותם חורים בצ'לסי לא הכינה אותו לריאל. בדמיונו הוא ראה את הקבוצה לוחצת בצורה בלתי פוסקת, מחלצת כדורים והופכת לדינמית יותר. בפועל, הוא פשוט לא היה מוכן לקבל כי הסגל שמתחתיו אינו מתאים. בשל חוסר ההתאמה הוא תסכל את טוני קרוס, גרם לירידה משמעותית בתפוקה של רונאלדו וגם התוכנית לשיקום בייל לא ממש יצאה אל הפועל, עם 61 אחוזי הצלחה, הרחק מקודמיו ודומה רק לפאביו קאפלו.

שחקני ריאל מדריד. חוסר השפעה על הרכש (רויטרס)

לראייה לחוסר ההשפעה שלו, שימו לב לשחקני הרכש של הקיץ האחרון. דנילו נרכש עוד בעידן אנצ'לוטי, בעוד הרצון של בניטס להתחזק בלורן קוסלייני ופרננדו יורנטה נמחק כלא היה, מהלכים שפוגעים בריאל גם כעת כשהיא סובלת מרוטציה קצרה בהגנה ובעמדת החלוץ המרכזי (מישהו אמר אלברו מוראטה?). רק כדי לשדר עסקים כרגיל הונחתו מתיאו קובאצ'י'ץ' וקאסמירו, שנרכש בחזרה מפורטו, שלא לדבר על קיקו קאסייה או סאגת דויד דה חאה.

דווקא המפגש מול העטלפים סימן מכל את הקדנציה שלו על הקווים. אחרי שהתחיל את העונה עם קאסמירו ו'אולץ' לוותר עליו בקלאסיקו, בניטס חזר להיות אותו דיקטטור מנייר. הוא התעלם מהצרכים של ריאל במאבק על התואר, ייבש בצורה מופגנת וחסרת אחריות את חאמס רודריגס ואיסקו, איתם הסתסכך בצורה ישירה וגרם לאיבוד של שתי נקודות חשובות. 

בן הייוורד היטיב להסביר: "התיקו לא היה הבעיה של בניטס אלא הסגנון של ריאל. הקשר השבור שלו עם חדר ההלבשה בלתי נתפס, הגעגוע לאנצ'לוטי ואפילו למוריניו היה יותר מדי. ריאל הלכה אחורה בכל אחד מהמובנים ששייכים לכדורגל ואווירה טובה תחתיו".

הרי בניטס, עקשן ככל שירצה, לא היה מסוגל להפגין שרירים על רונאלדו, בייל וקארים בנזמה, אז האחרים בהיררכיה סומנו כאשמים הישירים. רק כדי להוסיף עוד מכה ב'גופה החבוטה', היה זה דווקא יקירו - קובאצ'יץ' - שהשאיר את החברים שלו בעשרה שחקנים. המפגש מול העטלפים הזכיר את ה-1:0 לוויאריאל, גם אז בניטס בחר לקפוא על המקום, לא הגיב והתנצח עם יושבי הספסל, רק שהפעם פאקו אייסטרן לא היה כדי לאחות את השברים. דווקא החלום הגדול ביותר של הספרדי בן ה-55, זה אותו תיאר בצורה כל כך רומנטית שהוצג בברנבאו, הפך לסיוט והדבר הכי גרוע הוא - שאף אחד בריאל אפילו לא יתגעגע אליו.

רפא בניטס. כבר נשכח

2. האב. אם יש מישהו שאפשר לקטלג אותו כבא בתור אחרי בניטס, הרי מדובר בפרס. עבור חלק רב מיושבי הברנבאו הוא אחראי לא פחות לפער בין הבלאנקוס לבארסה ומעל לכל - לחוסר ההזדהות. הרי צריך להודות בזה, ריאל הפכה לבית חרושת שיווקי, מועדון קר ומנוכר, כזה שתמיד יחפש חלופה טובה יותר ויתעסק באינטרסים כלכליים על פני הצלחה ספורטיבית. כך היה עם ויסנטה דל בוסקה ונמשך עם פרננדו רדונדו וקלוד מאקללה. גם הקדנציה השנייה של פלורנטינו הייתה מלווה במחדלים: זה התחיל עם המכירה של אנחל די מריה, שנחשב לפחות מושך מבחינה שיווקית, רק כדי לפנות מקום לחאמס, שהגיע כנסיך המונדיאל.

בדיוק לפני שנה, ריאל קטפה את תואר אליפות העולם לקבוצות עם 0:2 על סן לורנסו. בתקשורת הספרדית, זו שכפופה לפרס וניזונה ממנו, דיברו על אנצ'לוטי בתור 'פרגוסון הלבן', האיש שהביא את התואר האירופי העשירי וזה שישלוט בכס המאמן בדרך לעונה חלומית, כזו שתיתן פייט לעונת ששת התארים של גווארדיולה. פחות מחצי שנה עברה מאז ובניטס צורף רק בשל העובדה כי האיטלקי סבל מסגל קצר וסיים ללא אליפות, גביע או ליגת האלופות.

גם המהלכים לשמור את בניטס בתפקיד היו ממניעים פוליטיים. פרס חשש לכסאו, הבהיר כי הוא מאמין בדרכו של המאמן ואף הצהיר: "בשר מבשרה של ריאל", אך ברגע שהסגל אותת כי הוא מעוניין בזעזוע, הנשיא לא היסס והשליך את המאמן ולהתראות בניטס. אז היה זה רמון קלדרון שבחר לפטר את שוסטר רק כדי לראות את חואנדה ראמוס סופג 6:2 בברנבאו מלאו מסי, תיירי הנרי וסמואל אטו. עוד הופעה מבישה בקלאסיקו וגם המטפחות הלבנות לא יצילו אותו.

פלורנטינו פרס. הבא בתור (רויטרס)

3 הבן. אם יש מישהו שמסמל את פרויקט הגלקטיקוס הוא ללא ספק זינדין זידאן. בזמן שלואיס פיגו הוא הראשון שפתח את הסכך, דייויד בקהאם נחשב לשיווקי ביותר ורונאלדו הברזילאי לתכליתי ביותר, זיזו היה היהלום בכתר הלבן. פרס התאהב בסגנון של המאסטרו הצרפתי ושמר לו מקום של כבוד. בעוד מוריניו הצליח למגר את כוחו והדיר אותו מהאימונים, אנצ'לוטי מיהר להבין את יחסי הכוחות, בדיוק כמו במהלך הקריירה שלו וקירב אותו אליו.

הקריירה של זיזו כוללת אימון בקבוצת המילואים וגם הוא בעצמו דאג להצהיר כי הוא אינו מוכן רק כדי לא להיתפס כחתרן תחת בניטס. ההחלטה לתת לו את המושכות היא הימור מצד פרס. קשה לדעת כיצד יפעל הצרפתי ומה היא המשנה המקצועית שלו. במהלך הקיץ שמו נקשר כמועמד לאמן את בורדו ומארסיי, מהלך שנועד להעניק לו ניסיון בזמן אמת לקראת הדבר האמיתי אך הוא בחר להישאר קרוב וכשל בניסיון להחזיר את קאסטייה לליגת המשנה עם 37 נקודות בלבד. זיזו היה אמן האסתטיקה, אך גם הוא מבין שריאל היא ספינה מסובכת יותר מאשר למצוא את המסירה הנכונה. בזמן שהרוחות נושבות לכיוונו, גם הצרפתי יודע שמדובר בהימור הכי גדול שלקח פרס אפילו יותר מדל בוסקה.

זינדין זידאן. ההימור הכי גדול של פרס (רויטרס)

מחד, מדובר לראשונה במאמן ללא ניסיון שיעמוד על הקווים בריאל דבר שעדיין לא קרה בשנים האחרונות ומהווה אלטרנטיבה מדרידסטה לפפ, מצד שני מדובר במינוי היחיד שמסוגל לקבל את האמון מצד השחקנים (חלקם הוא דאג להביא בעצמו כמו בנזמה ורפאל וראן), הנהלה והשחקנים. ההחלטה אודות זידאן הבשילה רק בשל המחאות בסגל בנוגע לקאמבק של מוריניו. עכשיו שהכל על הכתפיים של זיזו, הוא יצטרך להחזיר את ריאל במהירות למאבק על האליפות, הרי כולם זוכרים מה קרה לקריירה של חואנדה ראמוס מאז הברנבאו, או שלא?

הגולאסו של המחזור: הביצוע של בנזמה. רק כדי להחצין את המחדל של בניטס, זה היה אמנם שילוב של BBC, אך תחשבו בעצמכם מתי ראיתם את שלושתם משתפים ככה פעולה? מתנת פרידה.

לקורה ממטר: סוארס בהחמצה הגדולה בקריירה?

המחדל של המחזור: רובן בלאנקו. מופע אימים של שוער סלטה ויגו פשוט נתן את שלוש הנקודות למלאגה. לפחות ההרחקה תחזיר את סרחיו אלברס אל בין הקורות.

מתחת לאף: מלאגה. אחרי פתיחת עונה בה ניבו לאנדלוסים מאבקי הישדרות, היא מדורגת כבר במקום ה-11 וגם מצליחה להבקיע. שאפו לחאבי גראסיה.

מלאגה גברה 0:2 על סלטה ויגו בביתה

האכזבה של המחזור: גארי נוויל. מול עשרה שחקני ריאל וללא המבקיע היציב שלהם העונה בליגה -  בנזמה, האנגלי קפא על הקווים והתקשה להגיב כדי להשיג ניצחון ראשון. רק הנגיחה המטורפת של בייל העירה את נוויל אבל המצב בוולנסיה לא מזהיר, גם אחרי עוד משחק ביתי ללא הפסד. 

במחזור הבא: ריאל - דפורטיבו לה קורוניה. זיזו לראשונה על הקווים בברנבאו מול כושר ההבקעה של לוקאס פרס.

ויאריאל ניצחה 1:2 את דפור' בתוספת הזמן