אוריול רומאו כמחליפו של סרג'יו בוסקטס? הרעיון שברצלונה הולכת ליישם בעונה הקרובה ממש לא חדש. למעשה, הוא עתיק מאוד – והיה אמור לצאת לפועל לפני 13 שנה. אז, באוגוסט 2010, זמן קצר אחרי המונדיאל, בעוד שחקני הנבחרות קיבלו מנוחה – במיוחד אלה שזכו במדליות הזהב ביוהאנסבורג, שולב רומאו בן ה-18 בהרכבו של פפ גווארדיולה בסופרקופה נגד סביליה, בדיוק במשבצת של בוסקטס בן ה-22.
הוא צמח בלה מאסיה, כמו בוסקטס, ולא רק גווארדיולה ראה בו את התכונות הכי דומות לאלה של בן טיפוחיו. גם לואיס אנריקה, אשר הדריך את רומאו בקבוצת המילואים של בלאוגרנה, אהב מאוד את יכולותיו על תקן הקשר האחורי היחיד שלפני רביעיית ההגנה. "יש לו נוכחות יוצאת מהכלל, והוא נמצא במקום הנכון", אמר עליו מאמן בארסה וספרד לעתיד, וכל מי שצפה בו הסכים בלב שלם.
לואיס מייה, מאמן נבחרת ספרד הצעירה, שנהנה מאוד לעבוד עם רומאו בתקופה המדוברת, העיד: "אוריול בוחר את המיקום בצורה אופטימלית מבחינה טקטית. הוא משתמש בכדור בתבונה, ותמיד בוחר להמשיך את המהלך בצורה הפשוטה ביותר. שחקן כמוהו הוא מרכיב חיוני במערך של כל קבוצת כדורגל". העיתונאי הקטלוני מארטי פרארנאו, שעוקב במשך שנים ארוכות אחרי הקבוצות הצעירות של בארסה, הדגיש: "אוריול אף פעם לא הפקיר את העמדה שלו. הוא סוגר את כל השטחים ומעניק את האיזון הנדרש. התיקולים שלו נחושים, הוא נהנה להפעיל לחץ על שחקני היריב ולזכות בכדורים. יש לו עתיד גדול".
בקרב מול סביליה, הותיר רומאו רושם מצוין, במיוחד במחצית הראשונה בה הובילו הקטלונים 0:1 משער של זלאטן איברהימוביץ'. אחרי ההפסקה, דווקא כאשר ליאו מסי החליף את השבדי, חזרו האנדלוסים וניצחו 1:3, אבל זה לא פגם בשבחים שהעניק גווארדיולה לנער שהשלים 90 דקות בבכורה. רומאו הוכיח את עצמו כגיבוי פנטסטי לבוסקטס, והובטח לו שזה התפקיד שיקבל בסגל הבכיר של בארסה.
ואולם, בחלוף שבועיים רכשה הקבוצה את חבייר מסצ'ראנו מליברפול, והתוכניות האלה פשוט נזרקו לפח. הארגנטיני אמנם גם הוסט להגנה במידת הצורך, ולבסוף הוסב לבלם, אבל בעונת 2020/21 הוא מילא את מקומו של בוסקטס במסגרת הרוטציה, וכך לא נותר מקום לרומאו. הקשר הצעיר שיחק, אם כך, רק בליגה השנייה אצל לואיס אנריקה, ואז גם נפצע בברכו. כאשר שב לכשירות, הוא הפנים כי דרכו לסגל של פפ תהיה חסומה. 8 דקות בלבד כמחליף משחק לפרוטוקול – זו לא היתה התמורה שציפה לקבל על הצטיינותו.
אז אנדרה וילאש-בואש החתים אותו בצ'לסי בקיץ 2011, באומרו: "יש לו פוטנציאל להיות השחקן ברמה העולמית הגבוהה ביותר". הכחולים שילמו רק 5 מיליון יורו תמורת הרכש, ובלונדון דיברו עליו במונחים של גניבה אמיתית. המאמן הפורטוגלי העניק לו את החולצה מספר 6 ושקל ברצינות לבנות את מרכז המגרש סביבו. הקטלוני היה אמור לאפשר להעניק חופש פעולה נרחב לחואן מאטה, פרנק למפארד וראמירס, והיה שותף למספר משחקים משובחים, כולל 1:2 על מנצ'סטר סיטי בליגה ו-0:3 על ולנסיה בליגת האלופות. אלא שבאופן כללי הקבוצה נקלעה למשבר, אמון ההנהלה במאמן הצעיר אזל מהר מדי, וסיום דרכו של וילאש-בואש במרץ 2012 פגע אנושות בסיכוייו של רומאו בסטמפורד ברידג'.
איכשהו, רומאו הפך מהבטחה סנסציונית ל"סתם שחקן" בעיני רבים, כולל מעסיקיו. 3 ניתוחים בברך לא עזרו בלשון המעטה, ובצ'לסי הפסיקו לקחת אותו בתוכניות. אחרי השאלות בוולנסיה ובשטוטגרט, על אף שהיו חיוביות באופן כללי, הוא נמכר לסאות’המפטון ב-2015, ואפילו בה נחשב רק לשחקן רוטציה שימושי בעונתו הראשונה. מכירתו של ויקטור ווניאמה לטוטנהאם בקיץ 2016 סללה את דרכו להרכב, ומאז הוא הפך לחלק קריטי במערך של הקדושים.
בקדנציה הארוכה במועדון שהפך לקרוב מאוד לליבו, עד כדי כך שהוא שקל להמשיך בחוף הדרומי של אנגליה עד הפרישה, הוא חווה לא מעט הצלחות, והיה באופן עקבי אחד הקשרים האחוריים הטובים בפרמייר-ליג. גווארדיולה, אשר הכיר אותו היטב כאמור, הגדיר אותו בדיוק כך במהלך עונת 2020/21, בה דורג שני באנגליה בממוצע התיקולים למשחק.
ובינתיים, בספרד פשוט שכחו מקיומו של רומאו. בוסקטס השלים 143 משחקים במדי הנבחרת עד שעזב אותה בתום המונדיאל האחרון כשהוא מדורג במקום השלישי בהיסטוריה בפרמטר זה – רק סרחיו ראמוס ואיקר קסיאס לפניו. לעומת זאת, רומאו לא זומן לנבחרת הבוגרת האדומה כלל. אחרי שהצטיין בנבחרות הצעירות, ואף זכה במדליית הזהב באליפות אירופה עד גיל 17 ב-2008 בסגל שכלל את טיאגו אלקנטרה וסרחיו קנאלס, הוא פשוט לא היה רלוונטי עוד – ומעולם לא דיבר פומבית על האכזבה מכך. ככל שחלף הזמן, התאים רומאו את הציפיות למציאות, והעריך את מעמדו בסאות’המפטון. למוד האכזבות בברצלונה ובצ'לסי, הוא ממש לא רצה לאבד אותו, עד שהגיעה ג'ירונה בקיץ שעבר ושינתה את הכל.
כאשר מנתחים את הסיבות לירידה של סאות’המפטון מהמקום האחרון בעונה החולפת, לעזיבה של רומאו יש משקל עצום, ואולי אף מכריע. המאמן ראלף האזנהוטל, שסמך על הקטלוני שלו בעיניים עצומות, הודה לפני שפוטר בנובמבר כי לא העריך כמו שצריך את הבעיה שתיווצר בקישור המרכזי בלעדיו. אולי, לו היו מבינים בהנהלה עד הסוף את ההשלכות, הם לא היו נוהגים כלפי הסמל שלהם ברוחב לב, ומתעקשים להשאירו – או לפחות דואגים להחתים שחקן דומיננטי כמוהו.
אחרי 7 שנים מצוינות, הם פשוט לא הרגישו נוח לסרב לבקשתו לחזור למולדת, כי זה בדיוק מה שג'ירונה הציעה. מעבר לאתגר המקצועי החדש, השיבה למקורות בקטלוניה, לחברים הישנים ולסביבה המוכרת, היא שמשכה אותו יותר מכל.
אז עכשיו, בחלוף שנה, הוא צפוי לסגור את המעגל המושלם ולחזור למועדון שגידל אותו. צ'אבי השתדל לשכנע את בוסקטס להישאר, אבל הקשר החליט אחרת, ועזיבתו חייבה את בלאוגרנה לעשות משהו שלא נדרש מאז 2008 – למצוא לו מחליף. רומאו לא היה השם הראשון ברשימה, כמובן. משום מה, סברו במועדון שהם יכולים לפתות את יוזואה קימיך מבאיירן מינכן, ולטשו עיניים גם לעברו של מרטין סובימנדי מריאל סוסיאדד. גם אופציית סופיאן אמברט, המרוקאי הלוחמני של פיורנטינה, נשקלה עד שהתברר שהוא יהיה יקר מדי. בפועל, האפשרויות של הנהלת בלאוגרנה מוגבלות מאוד מבחינה פיננסית, וזה הפך את איתור השחקן שמסוגל להיכנס לנעליו של בוסקטס לקשה יותר. או אולי, בעצם, קלה יותר?
כי הרי קימיך, עם כל יכולותיו הרב גוניות, הוא שחקן שונה בתכלית בהשוואה לבוסקטס. גם אמרבט הוא לא שכפול של בוסקטס בשום אופן – הוא הרבה יותר פיזי והרבה פחות מלוטש. רומאו נבחר כי הוא אופציה זולה מאוד, עם סעיף שחרור של 4 מיליון יורו בלבד, אבל כבוגר לה מאסיה הוא מכיר היטב את המערכת, יודע את הדרישות, והרבה יותר דומה לבוסקטס מכל שחקן אפשר. צ'אבי התאמן איתו בתדירות גבוהה ב-2010/11, ורומאו ראה בו עילוי. עכשיו המאמן הוא זה שדרש להביאו, והאיחוד בתום 12 שנה יהיה מסקרן.
עם רומאו, בארסה יודעת בדיוק מה היא מקבלת. הוא אמנם לא צבר ניסיון בינלאומי, והמשחק ההוא מול ולנסיה ב-2011 לצידם של דידייה דרוגבה וברניסלאב איבאנוביץ' היה האחרון בקריירה שלו בליגת האלופות עד כה, אבל העונה האחרונה בג'ירונה היתה פנטסטית בכל קנה מידה עבורו – והעולה החדשה הציגה כדורגל התקפי משובח בדרך מקום העשירי המכובד. רומאו הוגדר על ידי הפרשנים כשחקן המצטיין שלה, והוא זה שהעניק לכישרונות היצירתיים בקישור לפרוח לפניו. בבלאוגרנה ראו זאת מקרוב בתיקו 0:0 בקאמפ נואו באפריל – זה היה משחק בו שידרג רומאו את סיכוייו לבצע את הקאמבק.
הוא לא ממש חשב בכיוון הזה אז, אבל צ'אבי יצר איתו קשר אישית, ובמצבו אי אפשר לסרב להצעה כה מכוננת. כן, זה קורה באיחור של 13 שנה, אבל הוא בכל זאת יהיה היורש של בוסקטס, ובגיל 31 עדיין יש לו כמה שנים טובות בטופ. אם יוכיח את עצמו, הוא עשוי להפוך להרבה יותר מסתימת החור, כפי שמגדירים את העסקה בבירת קטלוניה בימים אלה. התקווה לקבל את הצ'אנס הזה מתה מזמן, אבל עכשיו היא קמה לתחיה – ויש כאן פוטנציאל לסיפור מרגש באמת.