צ'אבי טען אחרי ההדחה של ברצלונה ברבע גמר ליגת האלופות בידי פאריס סן ז'רמן כי הכרטיס האדום של רונאלד אראוחו הכריע את ההתמודדות. יש מידה מסוימת (בלבד) של צדק בדבריו, ולכן חשוב לנתח את האירוע הספציפי – מה גרם לו, וכיצד הגיבו אליו הקטלונים.
אז מה קרה אתמול בדקה ה-29 במונז'ואיק? אראוחו עצמו התנהל עם הכדור במחצית המגרש של בארסה וחיפש את הדרך לפתח התקפה. ז'ול קונדה היה פנוי לחלוטין בעמדת המגן הימני והלך קדימה על מנת לקבל את הכדור. זו הייתה האופציה היעילה והבטוחה ביותר למסירה, אולם האורוגוואי בחר אחרת.
על אף שלא הופעל עליו לחץ, והייתה לו אפשרות להסתכל על המגרש ולנווט את הכדור לקונדה, הוא העדיף לשלוח כדור עומק יומרני מאוד ללא כתובת מיוחדת. שני שחקני הבלאוגרנה לא הצליחו להגיע אליו, ונונו מנדש גלש כדי להרחיק קדומה. רצה הגורל, וזה הפך למסירה לבראדלי בארקולה, ובמעמד זה חייבים לומר עליו כמה מילים חשובות.
בארקולה מול ז'ול קונדה (רויטרס)בארקולה בן ה-21, שנרכש מליון על סף סגירת חלון ההעברות בקיץ תמורת 45 מיליון אירו, הוא השחקן המצטיין של הקרב הכפול. במשחק הראשון בשבוע שעבר, הותיר אותו המאמן לואיס אנריקה על הספסל, אך כניסתו בהפסקה שינתה לחלוטין את המומנטום, והיא זו שאפשרה לסן ז'רמן לבצע את המהפך הזמני. בסופו של דבר, ניצחה בארסה 3:2 בפארק דה פראנס, אבל בארקולה הוכיח עד כמה הוא חיוני – והפעם הבוס שלח אותו לדשא מהרגע הראשון. האנרגיות והיצירתיות שלו באגף השמאלי הביכו את קונדה ואת שאר ההגנה של בארסה, והוא חתום בלעדית על הרגע שגרם למפנה הגדול.
כי בארקולה המתין להרחקה הסתמית של מנדש כדי לעשות ממנה מתפרצת קטלנית של איש אחד. קונדה נותר הרחק מאחור בעודו ממתין למסירה שלא הגיעה, ולא היה לו חלק במהלך. עם זאת, אראוחו עצמו היה קרוב לכדור לפחות כמו בארקולה – והצרפתי פשוט גבר עליו בזכות מהירות עדיפה. כאשר התקרבו השניים לשפת הרחבה, ביצע האורוגוואי תיקול מיותר מאוד בהתחשב בנסיבות. אפשר להתווכח אם ההחלטה של השופט הרומני אישטוואן קובאץ' להרחיקו הייתה נכונה, אך היא בוודאי לא הייתה מופרכת.
רונאלד אראוחו מתווכח עם השופט (רויטרס)באופן כללי, עדיף לבלם לא להסתכן בעבירה במצבים כאלה. בארסה הובילה 0:1, והייתה ביתרון שני שערים בסיכום שני המשחקים. ספיגה שגרתית לא הייתה משנה דרמטית את מאזן הכוחות, אך כרטיס אדום הזיק בהגדרה הרבה יותר. אם יש חשש לספיגת שער קריטי בדקות הסיום, ברור שחייבים לפעול בכל האמצעים כדי למנוע אותו, אך לא עושים זאת באמצע המחצית הראשונה כשאתה ביתרון מבטיח.
לפיכך, אשם אראוחו 3 פעמים במהלך אחד – הוא גם איבד את הכדור, גם לא רץ מהר מספיק כדי להשיג את בארקולה, וגם ביצע תיקול חסר אחריות. האורוגוואי הוא בלם פנטסטי ומועמד ראוי לקפטן עתידי של ברצלונה, אך השניות האלה מהוות כתם מסוים על הרזומה שלו.
רונאלד אראוחו רואה את הכרטיס האדום נשלף (רויטרס)אז אראוחו שגה ופגע בסיכויים של בארסה, אבל מובן שהוא לא חרץ את גורלה. התנהלותו של צ'אבי בעקבות הכרטיס האדום הייתה איומה, הן פסיכולוגית והן טקטית. במצטבר, אפשר לקבוע שהיא הרסה את המשחק אפילו יותר מההרחקה עצמה. כי הרי בארסה עדיין הובילה 2:4 בסיכום, והכל היה בידיה. רק ספיגת 3 שערים ללא מענה הייתה מביאה להדחתה, וכאן היה צריך לקחת בחשבון שתי נקודות מרכזיות.
ראשית, אסור לאבד את העשתונות ולשדר תבוסתנות – וזה בדיוק מה שצ'אבי עשה כאשר השתלח בשופט ושידר המון אנרגיות שליליות כלפי שחקניו. במקום להישאר רגועים ולהתמודד עם המצב החדש בתחושת עליונות, כמעט כולם פחדו ממנו. היחיד שגילה קור רוח מופתי, אגב, היה הבלם בן ה-17 פאו קוברסי שסיפק הצגה לפנתיאון למרות התוצאה הסופית.
צ'אבי (רויטרס)שנית, צריך לאתר את המערך האופטימלי כדי להתמודד עם נחיתות מספרית, בלי להפקיר את ההגנה, אך גם בלי לפגוע אנושות בהתקפה. הרי כיבוש שערים נוספים היה מבטיח לבארסה את הכרטיס לחצי הגמר, בעוד הסתגרות בבונקר הגדילה את הסיכוי לספוג בסופו של דבר. כדי שאפשר יהיה לצאת להתקפות ב-10 שחקנים, דרושים שחקנים מהירים שיטרידו את העורף של היריבה ללא הרף, וגם יפעילו לחץ יעיל ללא כדור. לאמין ימאל עונה על ההגדרה הזו באופן מושלם, ובמידה ניכרת אפשר לומר זאת גם על ראפיניה.
העובדה כי הראשון בישל לשני את שער היתרון של בארסה רק הדגישה את חיוניותם. שניהם היו חייבים להישאר על המגרש ולהדאיג מאוד את האורחים בכל רגע נתון. הבחירה של צ'אבי להחליף את לאמין ימאל, שאף עשה עבודה שחורה מרובה לפני שיצא, ולהכניס במקומו בלם ותיק בדמותו של איניגו מרטינס, הייתה גרועה במיוחד. היא הותירה את הבלאוגרנה עם שחקן מהיר אחד בחלק הקדמי, בעוד 3 הקשרים שהיו על המגרש – פרנקי דה יונג, אילקאי גונדואן ופדרי – ממש לא מתאפיינים במהירות גבוהה.
בן ה-16 לא היה צריך לצאת. ראפיניה עם לאמין ימאל (רויטרס)לצ'אבי היו מגוון אלטרנטיבות עדיפות. אפשר היה לא לעשות חילופים כלל, ולהסיט את דה יונג למרכז ההגנה – הוא כבר תופקד כך בעבר באייאקס ואפילו בבארסה. אם המאמן חשב שהציוות של ההולנדי עם קובארסי לא מספק, אפשר היה להסיט למרכז גם את קונדה, שהוא בלם במקצועו. לאמין ימאל היה סוגר במצב כזה את כל האגף הימני, וז'ואאו קאנסלו היה עושה זאת באגף השמאלי, בעוד ראפיניה היה זז מרכזה ומכסה את השטחים שהותיר דה יונג. אם תרצו, בארסה הייתה עוברת למערך 5-3-1, או 3-5-1 – תגדירו את זה איך שבא לכם. 3 בלמים היו מספקים לה יציבות מסוימת, ואילו שחקני האגף היו מעניקים המון זריזות וגמישות במתפרצות. קאנסלו היה נהנה בסיטואציה כזו הרבה יותר.
אפשר היה גם להכניס בלם במקום גונדואן או פדרי, אבל אופציה מעניינת נוספת הייתה להחליף דווקא את רוברט לבנדובסקי. הכוכב הפולני בעט לשמיים ממצב קורץ מאוד דקות ספורות לפני הרחקתו של אראוחו, וניכר שהוא לא בדיוק ביום המוצלח ביותר בקריירה. חלוץ כמוהו זקוק לאספקת כדורים על מנת להיות מסוכן, ובהיעדרו של לאמין ימאל האספקה הזו נפגעה מאוד בכל מקרה.
לא הגיע למשחק. לבנדובסקי (רויטרס)לפיכך, אם רצה צ'אבי להקריב בהכרח שחקן חוד, הוא היה צריך להסיר אותו ולהשאיר את לאמין ימאל וראפיניה כצמד חלוצים פעלתנים. בדיעבד, הצדקה למהלך כזה ניתן היה לראות בדקה ה-88, כאשר לבנדובסקי בזבז מצב נהדר להשוות את התוצאה בסיכום ובעט ברשלנות במקום למסור לז'ואאו פליקס שהיה חופשי לחלוטין לשמאלו.
בעקבות החילוף הבעייתי, נשארה בארסה ללא התקפה יעילה. במקביל, מרטינס נכנס למשחק לא טוב, ושני המגנים – שהפגינו יכולת ירודה בכל מקרה – נותרו ללא גיבוי ראוי. קונדה התקשה עוד יותר לשמור על בארקולה כשלאמין ימאל כבר לא היה שם כדי לעזור, והוא נכשל לחלוטין כאשר הקיצוני הנהדר שלח באין מפריע כדור רוחב נפלא בדקה ה-39. שני הבלמים שמרו על קיליאן אמבפה, וקאנסלו היה אמור לסגור את אוסמן דמבלה שנהנה עד הגג באגף הימני. הפורטוגלי התמקם לא טוב, והצרפתי קבע 1:1 בבעיטה חדה. לדמבלה היה שער בודד ב-34 המשחקים הראשונים שלו במדי פ.ס.ז’ אחרי המעבר מבארסה, אבל מול האקסית הוא כבש פעמיים בשני המשחקים. מדהים, אבל עובדה.
לואיס אנריקה ואוסמן דמבלה (רויטרס)המחדלים בעורף הקטלוני נמשכו גם אחרי ההפסקה. בארסה לא השכילה להתמודד עם כדור קרן פשוט, ולבנדובסקי לא ניסה בשל עצלנות לבלום את הבעיטה של ויטיניה – כך עלתה האורחת ל-1:2 והשוותה את המאזן בסיכום. 7 דקות מאוחר יותר, קאנסלו שם דובדבן על הקצפת במשחקו הגרוע ביותר במדי הבלאוגרנה כאשר ביצע גלישה מטופשת באופן קיצוני לכיוונו של דמבלה ממש על גבול הרחבה. האקס היה עם הגב לשער, לא נשקפה כל סכנה מיידית, ובכל מקרה היה עדיף להמתין ליציאתו מהרחבה לפני שגולשים ומסתכנים בביצוע עבירה. הפורטוגלי השתדל לגעת בכדור, אבל זה לא משנה. הסיכון ההזוי שלקח עלה לקבוצתו ביוקר רב.
רק אז, אחרי שנקלעה לפיגור סיכום שני המשחקים, עשתה בארסה את החילופים ההתקפיים, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. פראן טורס, שנכנס במקומו של פדרי, פחות טוב כיום בהשוואה ללאמין ימאל, ולא הצליח להיכנס לנעליו. ז'ואאו פליקס נשלח רק בדקה ה-82, וקופח על ידי לבנדובסקי בהתקפה היחידה שהייתה יכולה להסתיים בשער.
ויטור רוקה, שהוא חיית רחבה עם חושים מופתחים לכיבוש שערים קריטיים, נותר שוב על הספסל ולא קיבל הזדמנות. לא לגמרי ברור עד כמה צ'אבי, שהורחק עוד בתחילת המחצית השנייה, יכול היה להשפיע על החלטות אלה, אבל את הנזק הוא כבר עשה – וגם הכרטיס האדום עצמו ערער עוד יותר את האמונה של שחקניו. קונדה האומלל, שהעניק את השער הרביעי במתנה לאמבפה אחרי הצלה כפולה של מארק-אנדרה טר שטגן, הדגיש זאת היטב.
נורת על הספסל. רוקה (רויטרס)כך הסתיים מוקדם מהצפוי הקמפיין המלא השני של צ'אבי כמאמן בליגת האלופות. הוא רשאי לבקר את השופט במסיבת העיתונאים, אבל התפקיד האמיתי שלו היה להתמודד כראוי עם המצב אליו נקלעה קבוצתו, והוא לא עמד באתגר. כעת צריך לאסוף את השברים ולנסות להוציא את העצבים על ריאל מדריד בקלאסיקו ביום ראשון. אם תנצח, הסיכוי לזכות באליפות לא ייעלם, ויהיה לבארסה על מה לשחק במחזורים האחרונים בליגה הספרדית.