אם ארנה סלוט ייבחר ליורשו של יורגן קלופ ויגיע לליברפול, הוא לא יצטרך להתרגל לשירה באנפילד. אוהדי פיינורד, קבוצתו הנוכחית, אימצו אף הם כבר מזמן את You’ll never walk alone כהמנון שלהם, ונהנים לבצע אותו לפני כל משחק, שלא לדבר על חגיגות אחרי זכייה בתארים.
גם מאפייני הקהל דומים במרסיסייד וברוטרדאם – אלה ברובם אנשי הצווארון הכחול עם תשוקה עצומה לכדורגל, שמקדשים בראש ובראשונה מחוייבות ועבודה קשה. פיינורד היא מועדון עצום עם מורשת מפוארת, שלא ידע הצלחות רבות מדי במילניום הנוכחי. ניתן לומר זאת גם על ליברפול. בכל הקשור לאיכות הליגה, קפיצת המדרגה שיצטרך לבצע סלוט תהיה משמעותית מאוד, אולם לא קשה להבין מדוע מסומן ההולנדי בן ה-45 כאופציה מצוינת.
את קלופ אי אפשר להחליף באופן מלא, כי אישיותו המיוחדת אינה ניתנת לחיקוי, אולם לסלוט יש תכונות שמזכירות במידה מסוימת את הגרמני, וזה לא דבר של מה בכך. לשם התחלה, יש לציין לחץ גבוה על מובילי הכדור של היריבה. זהו המאפיין המרכזי ביותר בשיטתו של קלופ, אך סלוט לוקח את הגישה לקיצוניות גדולה עוד יותר.
הוא דורש משחקניו לעשות זאת באופן מתמיד, ללא הפסקה וללא התחשבות בנסיבות. זה אמור להיות הטבע שלהם – ברגע שהכדור לא ברגליהם, הם אמורים לנסות לצוד אותו באופן אינסטינקטיבי. יש לכך תוצאות ברורות. מאז מונה סלוט למאמן פיינורד בקיץ 2021, מובילה קבוצתו מבחינה סטטיסטית בחטיפות כדור לפני כל יתר הקבוצות בליגות הבכירות. במקום השני, אגב, נמצאת ליברפול. זה ממש לא מקרי.
שנית, סלוט הוא חסיד מובהק של כדורגל התקפי ומהנה. מבחינה היסטורית, פיינורד דוגלת בפיזיות ולוחמנות אל מול האלגנטיות של אייאקס. סלוט ממש לא ויתר על כך, אולם מבחינתו התוצאה לא מקדשת את האמצעים. הוא רוצה לתת שואו לקהל, והמשחק של פיינורד עם הכדור נאה מאוד לעין בתקופתו. הוא מעניק לקשרים ולחלוצים יד חופשית לפעול ביצירתיות ולהמציא מהלכים חדשים על המגרש, ומנחה את המגנים להצטרף להתקפה בתדירות גבוהה ככל הניתן.
חשיפת העורף לא מדאיגה אותו, ופיינורד עלולה לספוג שערים קלים במתפרצות. המוטו הוא להבקיע יותר מהיריב, ושחקנים אוהבים אותו מאוד. סלוט אף מאמין שהדרך הזו מעייפת הרבה פחות בהשוואה לסגנונות הגנתיים.
שלישית, סלוט הוא איש של אנשים, שיודע ליצור סביבת עבודה יעילה וחיובית. אי אפשר להשתוות לכריזמה של קלופ, אך בכדורגל ההולנדי הוא הדמות הכריזמטית ביותר. הוא נינוח עם התקשורת, שופע חיוכים, ומשתדל לשדר על הגל החיובי. ביחסיו עם שחקנים, הוא ניחן – לפי אלה שעבדו ועובדים בהדרכתו – בכנות מקסימלית.
סלוט אומר את האמת בפנים, לא מבצע תרגילים מאחורי הגב, וחניכיו מעריכים זאת. למשל, כאשר פוטר סלוט מאלקמאר בדצמבר 2020, העיר החלוץ הצעיר מיירון בואדו: "זה ממש חבל. ארנה הוא אדם נפלא ומאמן ענק. זה איש המקצוע הכי טוב שהיה לי, והוא עזר לי מאוד. שיחקנו איתו כדורגל כמו ברצלונה בימים הטובים".
אלקמאר באמת סיפקה הצגות מרהיבות בקדנציה של סלוט. מינויו בקיץ 2019 נתפס כהימור כי לא היה לו נסיון קודם, אך ההצלחה היתה מיידית. אלקאמר נתנה באותה עונה פייט מצוין לאיאקס של אריק טן האח, ודורגה בשוויון נקודות עם האלופה במרץ כאשר הליגה הופסקה בגלל משבר הקורונה. היה זה תזמון אומלל מאוד מבחינת הקבוצה, בדיוק אחרי הניצחון במשחק העונה שהפך אותה לפייבוריטית לזכייה בתואר, אך העונה בוטלה, ואיש לא יכול לנחש כיצד זה היה נגמר.
כן ידוע שהתנופה נמשכה ביתר שאת בתחילת עונתו השניה של סלוט, ונסיקתו משכה תשומת לב מרובה. פיינורד יצרה איתו קשר במטרה למנותו בקיץ 2021, והמגעים עם גורם זר עוררו זעם רב בקרב ההנהלה. זו הסיבה לפיטוריו שהיוו שערוריה – וכלל לא בטוח שזה היה המהלך הנכון. בואדו, אגב, מעולם לא חזר לכושר שהציג בניצוחו של סלוט, והמעבר למונאקו הפך עבורו לפיאסקו. הוא מתגעגע למנטור הנערץ עד היום.
סלוט היה מאוכזב שדרכו באלקמאר הסתיימה בטונים צורמים, אך ניצל את החודשים להכנה מדוקדקת לג'וב החדש והמאתגר – והתוצאות עלו על כל דמיון. הוא קיבל קבוצה במשבר, שיקם את הביטחון העצמי של השחקנים, והצעיד אותם למקום השלישי ולגמר הליגה האירופית ב-2022. צעירים רבים שהצטיינו נמכרו באותו קיץ בסכומים גבוהים, ופיינורד נדרשה לבנות את הסגל מחדש. הציפיות, אם כך, לא היו גבוהות, אך סלוט ראה את הדברים אחרת. הוא הציב לחניכיו את המטרה להיאבק בצמרת הגבוהה, ופיינורד דהרה לאליפות מזהירה ב-2023. היא התחילה מצוין, וסיימה טוב עוד יותר עם רצף של 13 ניצחונות בין פברואר למאי. שיטת הלחץ הגבוה עבדה, והחלוץ המקסיקני החדש סנטיאגו חימנס הוכתר למלך השערים.
כבר אז ניסו לפתות אותו לעבור לפרמייר ליג. לידס הגישה הצעה עוד במהלך העונה, לפני שהאליפות הובטחה, וסלוט דחה את האופציה הזו על הסף. בקיץ כבר הייתה אלטרנטיבה רלוונטית הרבה יותר, כאשר טוטנהאם סימנה אותו כמועמד המוביל, אולם בסופו של דבר העדיף סלוט להישאר בפיינורד, על מנת להשלים את העובדה כמו שצריך, וגם להשתתף לראשונה בחייו בליגת האלופות. כשחקן בינוני למדי, הוא לא התקרב למפעלים האירופיים, וכמאמן חווה את ההרפתקה בצ'מפיונס בשקיקה. הוא רשם ניצחונות ביתיים על לאציו וסלטיק, אך הפסיד להן בחוץ, וההולנדים הודחו בשלב הבתים.
בליגה, מציגה העונה פיינורד תוצאות מעולות, ואף יכולה לסיים עם מאזן טוב יותר בהשוואה לעונה שעברה, אך איינדהובן יציבה אפילו יותר בדרכה לאליפות. אז סלוט יצטרך להסתפק בסגנות הפעם, ויתנחם בזכייה בגביע ההולנדי אותו הניף ביום ראשון אחרי ניצחון על ניימכן בגמר. כעת, בתום 3 שנים בקבוצה, יש כבר הגיון רב יותר בקידום מקצועי, ואת ההצעה של ליברפול יהיה קשה מאוד לדחות אם תגיע.
יהיה זה כבוד עצום להיות המחליף של קלופ, והאדומים הרי שקלו את האפשרויות בכובד ראש כי הגרמני העניק למועדון זמן רב. סלוט הוא חבר, גם אם לא קרוב, של פפ ליינדרס – יד ימינו של קלופ באפנילד, וסביר שיש לכך השפעה לא מבוטלת על המהלך משני הכיוונים. הסיכון גבוה, ואת ההולנדי ניתן לשפוט עד כה רק על סמך עבודתו בליגה המקומית שלא בהכרח מהווה מדד מושלם, אבל היתרונות ברורים בהחלט. על פניו, סלוט מתאים לליברפול מבחינה סגנונית וארגונית, והוא מביא איתו רקורד של מצליחן בכל משימותיו עד כה. לפיכך, יש מקום לאופטימיות זהירה.