אחד החלוצים הבולטים בכדורגל הישראלי בדור האחרון, בן שהר, פרש. הקריירה המפוארת של שהר, שכללה תחנות רבות בישראל ובאירופה בהן השאיר שהר חותם משמעותי, הגיעה לסופה, כשהחלוץ קיים היום (חמישי) אירוע פרישה במלון הרודס הרצליה שהועברה בשידור חי כאן באתר ONE.
שהר רשם במהלך הקריירה 639 הופעות, מתוכן 286 בישראל ו-232 בליגות באירופה, שם שיחק באנגליה, הולנד, גרמניה, ספרד, צרפת וקפריסין. בנוסף, הופיע 61 פעמים במפעלים האירופיים ו-60 פעמים במדי הנבחרות. שהר כבש 165 שערים בסך הכול – 103 מהם בליגה הישראלית, 38 באירופה, 8 במפעלים האירופיים ו-16 בנבחרות.
מרגש: בן שהר בנאום הפרישה מכדורגלבן שהר פתח את דבריו ואמר: “האמת היא שההחלטה לפרוש התקבלה כבר לפני כמה חודשים, אבל לקח לי הרבה זמן להתבשל עם זה. עד שכבר היה תאריך לאירוע פרצה לנו מלחמה, בזמן הזה אמא שלי הקשתה אלי ואמרה לי ‘תן לי לחפש לך משהו, לא רוצים שתפרוש’. קשה לי לסכם את הפרק המרגש והמטורף הזה בסרטון או בכמה מילים. זה היה חתיכת מסע, שהתחיל במקום הכי גבוה שאפשר לבקש.
“באותן שנים לא היה לי פשוט להכיל את הטייטל ‘ילד הפלא’, ההתמודדות הייתה יום-יומית כדי להוכיח לעצמי שלא משנה מה יקרה אני אמשיך בכל הכוח. ראיתי שחקנים שהתרסקו, אבל אני הבטחתי לעצמי שאני אמשיך. לא משנה באיזו מדינה הייתי – תמיד הקרבתי את כל כולי למען הקבוצה. אני גאה באיפה ששיחקתי, אבל בעיקר גאה בזה שלא וויתרתי. לא משנה איפה הייתי תמיד נשארתי נאמן לעבודה הקשה. אני רוצה להגיד תודה ענקית להורים שלי שהקריבו כל כך הרבה במסע שלי.
“אבא, תודה על התמיכה מגיל צעיר, תודה על הנסיעות הקשות ממודיעין לתל אביב בכל יום. על הקופסאות אוכל שהבאת לי, המסעות איתי לאנגליה. תודה על כל הנתינה לאורך הדרך. אמא, תודה שתמיד נלחמת איתי. נכון, היו פעמים שזה היה לוחץ מדי ופחות שחררת, אבל תמיד ידעתי שרצית את הכי טוב בשבילי. הקשר שלנו כל כך עמוק וחזק. תודה לאשתי המדהימה שיעדה לסבול אותי ולהכיל אותי. ידעת לוותר קצת על עצמך רק בשביל ההצלחה שלי.
בן שהר עם משפחתו (ראובן שוורץ)“היית העוגן והמקום השפוי בכל המסע שלי. אנשים רק רואים את הצד היפה של ההצלחה, אבל לא באמת רואים את ההתמודדות הקשה מאחורי הקלעים. לילדים שלי – אתם האהבה הכי גדולה שלי. בסליחה שהייתם צריכים לעבור מקומות בגלל הקריירה שלי, ארבל אני יודע שזה יחשל אותכם להמשך. תודה לשחקנים, מאמנים, אנשי מקצוע ולקהל בבית – הייתם חלק בלתי נפרד מהמסע הזה. גם לכם אנשי התקשרות, ייאמר לזכותכם שידעתם לפרגן כשצריך. תודה לך כדורגל על רגעים בלתי נשכחים. אני נפרד היום מהכדורגל בתור שחקן”.
“הפספוס הכי גדול? מכבי חיפה”
איך מרגישים עכשיו? רגע אחרי.
”כמו אחרי גול, תחושת הקלה כזאת. סיימתי את העונה עם הפועל ת”א לפני הרבה זמן ולקחתי קצת זמן. הבנתי כבר לקראת חודש ינואר שאני פורש. אני מאוד מאוד שמח אחרי קריירה ארוכה, וכבר מכין את עצמי לשלב הבא”.
התאכזבת מזה שלא מצאת קבוצה אחרת?
”לא רציתי ללכת למועדון שאני לא שלם בו. כן היו הצעות, אבל לא הצעות כמו שרציתי. בסופו של דבר אתה לומד לקבל את הקיים גם אם אתה מאוכזב. אני כן חושב שיכולתי לתרום עוד שנה שנתיים. כשראיתי שזה לא מגיע למה שאני רוצה וראיתי את הבחוץ – אז אמרתי לעצמי זהו. יש לי הרבה מה לעשות ולתרום לכדורגל הישראלי”.
בן שהר ואלונה ברקת (ראובן שוורץ)אתה רוצה להיות מאמן?
”כרגע הכיוון הוא לא להיות מאמן, אני רוצה עוד ליהנות קצת מהזמן שלי. תקשורת ספורט זה גם משהו שמעניין אותי. אלך רק למקום שנותנים לי את המושכות. אני רואה את ליאור רפאלוב ואלמוג כהן וחושב גם על הכיוון הזה””.
מה הרגע הכי גדול שלך בקריירה?
”קודם כלך נבחרת ישראל זה תמיד משהו ענק. תמיד הזימון לנבחרת זה גאווה אם אתה שואל אותי על שערים אז ברור הגול בנבחרת הצעירה, הופעת הבכורה עם צ’לסי, גול ניצחון באליפות של ב”ש, גול מול אינטר וליגת אלופות”.
ומה הפספוס? משהו שחסר לך או רגע כואב.
”הפספוס הכי גדול שלי היה מכבי חיפה. אני חשבתי שהחיבור היה אמור להיות נכון אבל לא תמיד קורים דברים כמו שאתה רוצה. גם לי היה חלק בזה למרות שההתחלה הייתה טובה. בחו”ל היו דברים שהייתי יכול לעשות אחרת, אם זה לה יישאר באספניול למשל. אבל אני עדיין שלם עם הכל ולא מצטער על כלום”.
מי השחקן שהכי נהנית לשחק איתו והיה לך הכי הרבה תיאום איתו?
”בשנים בארץ כמובן שהיה את מליקסון ובוזגלו, וגילי ורמוט בהפועל ת”א”.
בן שהר וגילי ורמוט (ראובן שוורץ)אנחנו שומעים את אמא שלך כל כך הרבה בכל הקריירה שלך, ודווקא באירוע שמענו אותה פחות.
”זאת הייתה ההפתעה של האירוע. כמו שאמרתי בנאום שלי, אמא נתנתה לי כל כך הרבה לאורך כל הדרך, אמא לביאה. כשהייתי צעיר לא היה לה ממי ללמוד, אבל היא עשתה לי דברים טובים לאורך כל הקריירה ואני גאה שהיא אמא שלי”.
היו דברים שהופתעת שהיא אמרה או שתמיד זה היה מתואם?
”אם למשל אנחנו באוטובוס אחרי המשחק פתאום חבר היה אומר לי שאמא שלך הייתה עולה ודיברה נגד המאמן – אז לא. כמעט תמיד אמא שלי עלתה על דעת עצמה ולא ידעתי. היו פעמים שלא הסכמתי עם הדרך, אבל בסופו של דבר אמא זו אמא ואני זה אני”.
בתיה שהר (ראובן שוורץ)“תמיד הייתה ותישאר המודל לחיקוי שלי”
אחותו של בן שהר, מור, פתחה את דבריה ואמרה: “מבחינתי קריירת הכדורגל שלך התחילה רשמית כשאני הייתי בת 5 ואתה בן 7. גרנו בחולון ובסוף לכ יום היית אוסף אותי מהגן והיינו עולים הביתה ביחד. עד שפעם אחת לא הופעת, בערב הגעת הביתה וסיפר ששכחת לגמרי לאסוף אותי כי שיחקת כדורגל עם חברים. בהמשך הפכת אותי לשוער שלך, העמדת אותי בשער ובעטת לעברי כדורים. מדי פעם ברחתי בצרחות שהכור שעף לעברי היה חזק מדי. בלימודים תמיד היית מצטיין, היה לך לו”ז מטורף.
“היית יושב על לימודים ובגרויות עד השעה 23-00 בלילה. אמא תמיד אמרה לך להתמקד בכדורגל, אבל לא היית מוכן לוותר על ההצטיינות. עשית 5 יח”ל מתמטיקה וסיימת כתלמיד מצטיין בכיתה. כדורגל זה משחק לא פייר, ולאו דווקא הטובים ביותר יהיה בהרכב, צריך אופי חזק בשביל להיות כדורגלן כמוך עם סטנדרטים כאלה. המשפט שתמיד אפיין אותך זה ‘אני לא דבר עם הפה, אלא עם הרגליים’. הוכחת שגם ככה אפשר להגיע למקומות הכי גבוהים בעולם, אירופה, ב”ש. אתה נפלת, קמת ושוב פעם קמת. לסיום אני רוצה להגיד לך תודה שהדגמת לנו איך מצטיינים בכל תחומי החיים, תמיד היית ותישאר המודל שלי”.
אשתו של בן, לירון שהר, המשיכה: “אני עומדת פה מולכם מתרגשת מאוד ומתקשה להאמין שהפרק נגמר, פרק שהשפיע על כולנו והיה חלק בלתי נפרד מהבית שלנו. אנחנו צועדים יחד בהרפתקה המטורפת הזאת. שאבת אותי איתך לעולם שלא הכרתי. עם כל המעברים וזה שלא היה לנו בית קבוע תמיד היינו העוגן אחת של השנייה. בכל מקום ראיתי אותך מסתגל ולומד, עובד קשה ונאמן לך ולעקרונות שלך.
לירון שהר (ראובן שוורץ)“מעל הכל: היית הכי מקצוען ולא וויתרת לעצמך לרגע. כשחזרנו לארץ התחיל הפרק המשמעותי בחיינו, נולדו לנו ילדים ואז השיקולים היו גם סביבם. לצד הקריירה התובענית ראיתי אותך גם כאבא, כזה שמוביל אותם בדוגמה אישית ומכוון אותם הכי גבוה. יש כל כך הרבה דברים שאני מעריצה בך: הנחישות, הלב הגדול, לדבוק במטרות ולהאמין בעצמך.
“אף פעם לא הקלת על עצמך והיית הראשון לבקר את עצמך. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולהגיד לך תודה. תודה על כל הרגעים שחוויתי איתך בכדורגל וגם על הקשיים שנלוו לזה, תודה על גולים שלא יישכחו. אני לא רואה את זה בתור הסוף, אלא בתור התחלה חדשה. כל מה שאספת כל החיים ייקח אותך רחוק רחוק גם בפרק הבא”.
ילדיו של בן בירכו את אביהם גם כן: “אנחנו רוצים להגיד לך שעבורנו אתה לא רק בן שהר השחקן המדהים, אלא אבא שאנחנו מעריצים. אתה האבא הכי טוב בעולם שתמיד נמצא שם בשבילנו. תודה שאתה מגיע לכל הפעילויות שלנו בבית ספר, מכיר את כל החברים שלנו ומצחיק את כולם. ראינו כמה נתן את כל כולך ונלחמת על המגרש. אנחנו שמחים שלקחנו בזה חלק וחווינו את זה איתך. המעברי דירות הפכו אותנו לחברותיים ולכאלה שיכולים להסתדר בכל מקום. תזכור אבא, לא משנה לאן תלך אנחנו תמיד נהיה המעריצים הכי גדולים שלך”.
בתו של בן שהר (ראובן שוורץ)“הענקת לרבים רגעים של אושר”
מאמנו לשעבר אלי חייט אמר: “כבר בצעדיו הראשונים לבן היו את כל התכונות המתאימות. כבר במשחקו הראשון בטרום ב’ הבקיע 7 שערים, אלו אומנם לא נרשמו בסטטיסטיקות הרשמיות אך ללא ספק הם היוו נקודת מפתח לעתיד. מצוינות מקצועיות, התמדה, רצון להשתפר ורצון להשקיע בכל מקום”.
גם שמוליק חנין שאימן את בן בעבר אמר דברים: “בן כבר בגיל 15 היה חלק מקבוצת נערים מגובשת ומוכשרת בהפועל ת”א, שנתון 89. חבורה של שחקנים עם שאיפה משותפת למצוינות שהבינה שכישרון בלבד לא מספיק כדי להגיע רחוק. סביבת האימונים הייתה רצינית ומלאה בהשקעה – זו הייתה הדרך להגשמת חלום. בן המשיך להתקדם וכבר בגיל 16 שיחק בקבוצת הנוער – שמעל גילו. הוא היה חדור מטרה, ממוקד ובלתי מתפשר, חלם להגיע לקבוצה הבוגרת של הפועל ת”א.
בן שהר בהפועל תל אביב (שי לוי)“הקבוצה שבהמשך הובילה אותה לדאבל מרגש והופעה בליגת האלופות. בנבחרת הנערים הוא משך את תשומת הלב של כמה קבוצות באנגליה, אז כשצ’לסי קראה לו זה היה בלתי ניתן לסירוב. תוך חצי שנה בן ערך את הופעת הבכורה בצ’לסי, וגם הבקיע שער במדים הלאומים. בן היקר, תודה לך שנים נפלאות, אין ספק שהענקת לרבים רגעים של אושר והתרגשות רבה, הותרת חותם משמעותי.
“כעת, כשאתה מביט לאחור בגאווה, אנחנו בטוחים שתמיד קדימה בשאיפה להמשיך ולתרום לענף שהעניק לך כל כך הרבה. זה הרגע שלך להצמיח את הדור הבא למצוינות. בשם כל מאמני מחלקת הנוער שליוו אותך מראשית הדרך, אנו מרגישים גאווה, וגאים באדם שהפכת להיות. בשבילנו אתה תמיד בן 14, אוהבים אותך וגאים בך”.