בית משפט השלום בתל אביב גזר היום (שלישי) שנת מאסר בפועל על חיים סירוטקין, מאמן הכדורגל מהליגות הנמוכות, שדרס חמישה מפגינים נגד הממשלה בעיר ב-2024.
סירוטקין, שהורשע בעבירה של מעשי פזיזות ורשלנות בכלי רכב, נידון גם לארבע שנות פסילת רישיון נהיגה וחויב בתשלום פיצויים בגובה של 20,000 שקל לאחת הנפגעות ו-4,000 שקל לארבעת הנפגעים הנוספים.
הירשמו למשחק ניחושי המונדיאל של Samsung BIG SIZE
כזכור, באפריל 2024 הוחמר סעיף החשד נגד סירוטקין, שהיה חשוד כי פגע בחמישה מפגינים בכביש, לגרימה לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות. המקרה כזכור אירע בעת שנהג על דרך נמיר ונחשד בדריסת המפגינים.
תקציר גזר הדין וההחלטה
לאחר שבית המשפט בחן את כלל הראיות בתיק, הוא קבע בהכרעת הדין מיום 11.03.2026 כי בשעות הערב של 6.4.2024 נהג הנאשם במכונית שבה נסעו גם אשתו וזוג חבריהם, כשהארבעה היו בדרכם למסיבה. כשהגיעו למפגש הרחובות נמיר-בגין ושאול המלך בתל אביב, היה הצומת עמוס במפגינים שחצו אותו. הנאשם עצר את מכוניתו, והוא, ובעיקר אשתו, התעמתו מילולית עם מפגינים שעברו בסמוך למכונית. בשלב כלשהו, דווקא כששוטר שהציע לכוונו ולסייע לו לצאת מן הצומת לא היה לידו, לחץ הנאשם בחוזקה על דוושת התאוצה של הרכב, וחצה את הצומת תוך שהוא פוגע בחמישה מפגינים ופוצע אותם. אחת הנפגעות, כבת 60, נחבלה בראשה, וארבע מצלעותיה נשברו. אחרי שחצה את הצומת, המשיך הנאשם בנסיעה יותר מ-10 שניות עד שעצר את מכוניתו.בגין מעשים אלו הרשיע בית המשפט את הנאשם, בהתאם לכתב האישום, בעבירה של מעשי פזיזות ורשלנות בכלי רכב.
בניגוד למה שחשבו רבים מן הנפגעים ומעדי הראייה, הפרקליטות לא טענה בכתב האישום או במשפט שהנאשם נסע כפי שנסע במטרה לפגוע במפגינים, אלא שנהג בפזיזות – כלומר תוך קלות דעת או אדישות לתוצאות נהיגתו (הפרקליטות ייחסה לו יסוד נפשי שמעבר לרשלנות, אך לא כוונה ממש). מנגד, ההגנה לא עמדה במשפט מאחורי טענתו המקורית של הנאשם שלפיה דרס את המפגינים בשל תקלה במכוניתו שגרמה לו לא לשלוט בה - מכך נגזר כי האופן שבו נסעה המכונית היה תוצאה ישירה של אופן תפעולה על ידי הנאשם.
הראיות שהובאו במשפט לא אִפשרו לקבוע בוודאות מדוע הנאשם, שלא מיהר לדרכו בשל מצב חירום כלשהו – רפואי או אחר, נהג בדרך הנמהרת והרשלנית שבה נהג, ועד כמה הושפעה התנהגותו מכל אחד מן הגורמים הבאים: עצבנותו על העיכוב בדרך, כעסו על דברי מפגינה שעברה ליד המכונית ואמרה אמירה שהרגיזה אותו (בית המשפט לא קיבל את טענתו של הנאשם לגבי תוכן האמירה), יחסו השלילי הכללי למפגינים, לחץ מצעקותיה של אשתו, האלכוהול ששתה (סוגית שתיית האלכוהול נחקרה בצורה שלא אִפשרה לקבוע מסקנות נחרצות ואף לא צוינה כנסיבה בכתב האישום), ויחס של קלות דעת לגבי האפשרות שיפגע במפגינים. בית המשפט קבע גם שיתכן שחלק מפעולותיו היו תוצאה של כשל לא מכוון שלו בתפעול הרכב כתוצאה מתערובת גורמים אלה ואולי גם גורמים אחרים.
בית המשפט קבע שצירופן של שלוש נסיבות מחמירות במקרה זה מחייב הטלת עונש מאסר בפועל על אף העובדה שלא יוחסה לנאשם פגיעה מכוונת במפגינים. הנסיבה הראשונה היא שלא מדובר במקרה של רשלנות בלבד, אלא במקרה שבו הנאשם לחץ במודע על דוושת התאוצה כשלפני מכוניתו ניצבים אנשים רבים, וכאשר השוטר שהציע לסייע לו לצאת מן הצומת, אינו מכוונו אלא עסוק בשיחה עם אשתו של הנאשם שמתעמתת עם מפגינים. בכך שונה המקרה ממקרה של אדם שמבקש ללחוץ על דוושת הבלם ולוחץ בטעות על דוושת התאוצה. הנסיבה השנייה היא ריבוי הנפגעים וחומרת הפגיעה באחת מהם שנחבלה בראשה וארבע מצלעותיה נשברו. הנסיבה השלישית, שגם לה ניתן משקל מסוים, היא הקשר בין חוסר הסבלנות של הנאשם שגרם לו שלא להמתין לסיום חציית המפגינים אלא לנסוע ביניהם באופן מסוכן, לבין חוסר הסובלנות שבא לידי ביטוי בעימות המוקדם של נוסעי המכונית עם המפגינים. כתוצאה מן הקישור שנעשה בין הדברים נוצר חשש אצל נפגעי העבירה ואצל אחרים לבטא את דעתם ונפגע חופש הביטוי הפוליטי שלהם.
בית המשפט סיים את גזר הדין בהבעת תקווה שהלקח שנלמד על ידי הנאשם מן המקרה - שהיה עליו להמתין בסבלנות במכוניתו ולא לפרוץ בנסיעה מסוכנת כשהכביש לפניו עמוס במפגינים, לקח שמבטא דרגה מינימלית של סובלנות נדרשת כלפי האחר - יונחל בציבור, ויחסכו פגיעות כואבות בגוף ובנפש כמו אלו שסבלו נפגעי העבירה במקרה זה. בית המשפט הביע גם את תקוותו שאנשים ישובו להרגיש בטוחים לבטא את עמדותיהם במרחב הציבורי.