דרמה גדולה בכדורסל הישראלי. בית הדין של איגוד הכדורסל קיבל היום (חמישי) את הערעור על ההחלטה שקיבל לפני יומיים, לפיה ייערך משחק חוזר בין הפועל ירושלים להפועל תל אביב במסגרת משחק מספר 1, שהופסק, בסדרת חצי גמר הפלייאוף של ליגת העל בכדורסל.
משמע – הפועל ירושלים, שלא הסכימה לעלות בחזרה אל הפרקט כשהייתה בפיגור 77:67 במהלך הרבע הרביעי אחרי שהמשטרה רוקנה את האולם מהקהל, ספגה הפסד טכני וכעת היא בפיגור 2:0 בסדרה.
כל זה קורה רגע לפני משחק מספר 3 שייערך הערב ב-20:50 בהיכל מנורה מבטחים. למעשה, הקבוצה מהבירה תגיע למשחק הערב כשהיא יודעת שהפסד יסיים לה את העונה וישלח את הפועל תל אביב לסדרת הגמר עם סוויפ.
שחקני הפועל תל אביב (רועי כפיר)תאריכים ושעות סופיות להמשך הסדרה
משחק מספר 3: היכל מנורה מבטחים: 11.6 (היום, חמישי), 20:50
משחק מספר 4: (במידת הצורך), פיס ארנה: 13.6 (שבת), 21:15
משחק מספר 5: (במידת הצורך), היכל מנורה מבטחים: 15.6 (שני), 20:50
ים מדר (חגי מיכאלי)נימוקי פסק הדין של בית הדין העליון
מי שקיבלו את הערעור היו השופט פרופ’ (בדימ) עודד מודריק, והדיינים ע”וד עמנואל סלע ועו”ד ד”ר אסף הראל. בצד המערער היה עו”ד איתמר ליפנר, התובע המשמעתי של איגוד הכדורסל, שנכח גם בדיון הקודם. את הפועל ירושלים ייצג עו”ד רועי רוזן ואת הפועל תל אביב עורכי הדין עמית פינס, אביעד גורמן ועמית פינטו.
בפסק הדין החלו בתיאור המקרה: “האירוע התרחש במהלך משחק חצי גמר הפלייאוף ביום 7.6.2026, כאשר המשחק הופסק בעקבות הנחיית פיקוד העורף בשל חשש למתקפת טילים איראנית. לאחר כ-30 דקות אושר לחדש את המשחק ללא קהל, ושחקני תל אביב עלו לחימום, אך שחקני ירושלים ‘נמנעו מכך’ ולא התייצבה להמשך המשחק”.
ירושלים טענה: “הנסיבות החריגות יצרו בקרב השחקנים, במיוחד השחקנים הזרים, תחושת סכנה ביטחונית ממשית”, ולכן נמנע חידוש המשחק. בית הדין המשמעתי דחה טענה זו והרשיע את ירושלים ב”גרימת הפסקת המשחק”.
אוהדי הפועל ירושלים (חגי מיכאלי)לפי סעיף 22 לתקנון המשמעת, ברירת המחדל היא הפסד טכני לקבוצה שגרמה להפסקת משחק, אך ניתן להורות על משחק חוזר ב’נסיבות מיוחדות שיירשמו’. בבית הדין המשמעתי היו חילוקי דעות בין הדיינים, ולבסוף נפסק משחק חוזר על בסיס הנחה שהדעה המקלה גוברת.
טענות התובע והפועל תל אביב
התובע טען כי משחק חוזר מעניק לירושלים “פרס” לאחר שהייתה בפיגור של 10 נקודות, וכי מדובר ב”כניעה ל’תכתיב’ של שחקנים”. עוד הודגש כי כל הגורמים המוסמכים אישרו את חידוש המשחק, בעוד תל אביב פעלה בהתאם להנחיות.
מנגד, ירושלים טענה כי התובע לא דרש הפסד טכני בבית הדין המשמעתי ולכן הוא “מנוע מלהשיג על החלטת בית הדין”, וכן שערכאת הערעור אינה אמורה להחליף את שיקול דעת הדיינים. בנוסף נטען כי מדובר ב”התרחשות חריגה ביותר” שיצרה “חרדה ואימה” ולכן מצדיקה משחק חוזר.
יונתן אלון (אורן בן חקון)תל אביב והמנהלת טענו כי לא הייתה מניעה אמיתית לחדש את המשחק, אלא “הפועל ירושלים בחרה, בניגוד להוראות השופטים ובניגוד למתווה שאושר על ידי הגורמים המוסמכים, שלא לשוב למגרש”. המנהלת הדגישה כי הוכן מראש נוהל לקיום משחקים תחת מגבלות פיקוד העורף, וכי אי חידוש המשחק עלול ליצור “אנדרלמוסיה מוחלטת בהתנהלות המשחקים”.
קבלת הערעור: “לא ה’שולחן הירוק’ הכריע אלא נטישת הפרקט”
בית הדין העליון קיבל את הערעור וקבע כי משהורשעה ירושלים ב”אחריות באורח בלעדי להפסקת המשחק”, היה מקום לקבוע “הפסד טכני”. נקבע כי “קיום משחק תחת מגבלות של פיקוד העורף אינו נסיבה חריגה”, וכי אין להעניק משקל ל”הלך נפש של שחקנים”.
בסיום נקבע: “ההחלטה בדבר משחק חזר בטלה ונקבע בזה ‘הפסד טכני’ להפועל ירושלים”. עוד נכתב: “לא ‘השולחן הירוק’ הכריע אלא דווקא נטישת הפרקט”.