מונדיאל הספיישל אולימפיקס נערך בימים אלה בצרפת, אבל בטורניר שגולת הכותרת שלו היא חיבור והכלה, התרחש אתמול (רביעי) אירוע לא נעים. בנבחרת ישראל טענו כי חלק משחקני איחוד האמירויות סירבו ללחוץ את ידי השחקנים הישראלים כאשר גם המאמן האמירתי הפנה את גבו למאמן הכחולים לבנים, אופיר חיים, שהתייחס לכל הסיפור בתוכנית “שיחת היום” ב-ONE, כמו גם למעבר הצפוי של ענאן חלאילי לאינטר.
צהריים טובים אופיר, מה שלומך?
”צהריים טובים״.
מה אתה אומר על המעבר של חלאילי?
״אני אומר שזה פשוט מטורף, הישג מטורף שאינטר בכלל מתעניינת בשחקן ישראלי. כל הכבוד לענאן, אין לו תקרות זכוכית, הוא כל הזמן משתפר, אחד המעברים הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי״.
הוא יצליח שם?
״תמיד חשבו שיש לו תקרת זכוכית, הוא שחקן מאוד חכם ומגוון. הוא כל הזמן משתפר, לא מפסיק לעבוד, הוא חרוץ מאוד״.
ענאן חלאילי (IMAGO)מה זה יעשה לנבחרת ישראל?
״קודם כל, אני משוכנע שהדור הזה יביא אותנו לטורניר גדול, הדור הזה דור מיוחד, לא סתם סיימנו במקום שני באירופה, עם רן אני מאמין שנעשה את זה”.
כשנתת לענאן את ההזדמנות, חשבת שהוא יגיע לזה?
“אני לא יודע אם להגיע לאינטר, אבל ראיתי מפלצת פיזית. הוא לא פתח אצלי בהתחלה אבל ככל שעבר הזמן הוא נכנס לעניינים. אמרתי לו תמיד להיכנס יותר לאמצע ולא רק על הקו, ותוך כדי הטורניר הוא התחיל לעשות את זה והבנתי שהוא ישבור כל תקרת זכוכית, הוא שחקן גדול”.
“שברו לו 2 עצמות, כניסה פראית”
בוא נדבר על הספיישל אולימפיקס בצרפת, שלא לחצו לכם ידיים. מה קרה שם?
״קודם כל, שלומי (אחד השחקנים) שבר את הרגל. הוא היה צריך להיכנס לניתוח, מקווה שהיום יעבור. אמרו לי שהניצחון פה לא חשוב יש פה הרבה מעבר, ידעתי שזה יהפוך אותי למאמן יותר טוב והגעתי לפה וכל המדינות מכבדות והכל עד המשחק אתמול מול איחוד האמירויות.
“באתי ללחוץ את היד למאמן והוא עשה כאילו הוא לא ראה אותי והלך וגם חלק מהשחקנים לא לחצו ואז התחיל המשחק ואחרי כמה דקות שחקן שלהם נכנס כניסה פראית ומחרידה, ושבר לשחקן שלי 2 עצמות, זה כמו שהיה עם רפי כהן, זה נורא. השופט הוציא רק צהוב, ובאותו רגע עשיתי סוויץ’ ואמרתי ‘אין מצב שאת המשחק הזה אני מפסיד’, ושיניתי וניצחנו 1:2 בסוף”.
אופיר חיים (IMAGO)אמרו לכם משהו בסיום?
״לא, האמת שלא, לא לחצתי את היד למאמן, הלכתי ישר לראות מה עם שלומי, עצוב, שחקן צעיר”.
מה מצבו באמת?
״הוא שוכב במיטה, לא יכול לזוז. הביאו לו מישהו שיעזור לו, האולימפיקס ארגון למופת, נכנסתי לעמותה מזמן וכל האנשים מדהימים, הם עושים כל כך הרבה לחיבור בין האנשים”.
כמה כאב לך לראות אותו נפצע?
״וואי וואי, גם שזה לא חלק מהמשחק, זה לא היה קשור לכדורגל. זה כל כך כואב, אני מוצף ברגשות. אני רואה את שלומי בוכה - רק ילד שרצה ליהנות. זה כואב מאוד בתור מאמן, לפני המשחק ואחרי המשחק היינו איתו בחדר, יש פה גם שחקנים שלא אוטיסטים והחיבור מדהים”.
עליתם לחצי גמר שיהיה מחר בפאריס. מה אתה יכול לספר על המיוחדות, אתה בא מבית כזה שמבין את המורכבות.
״אתה יודע, מה שאני חווה פה, אני רואה תמיד את הילד שלי מול העיניים. אני רואה כמה הם מרגישים שייכים, כמה הם מרגישים מחוברים, פה מקבלים את השונה ואת האחר וכולם באורות פה, זה מדהים בעיניי וכל כך מרגש ואני מפחד שנחזור לארץ לא יהיה לילדים האלה את הטורנירים האלה”.
אופיר חיים (שחר גרוס)אולי צריך לארגן לילדים האלה טורנירים שיהיו להם את זה תמיד?
״יש להם את ‘שווים של טוטו’, אני אעשה הכל שיהיה עוד דברים כאלה. הבן שלי חוזר ב-15:00 מהתעסוקה שלו ואין לו פעילות. אני תמיד צריך לדאוג לו לפעילות, אין להם מסגרות. למה זה צריך להיות ככה? זה כואב לי ומרתיח אותי. חייב לשים על זה דגש ולעזור להם”.
אתה צודק, זה מחדל של המדינה, חייב להרים קמפיין. המדינה חייבת להיכנס לזה ולעזור לך שתהיה להם מסגרת כל יום.
״אני נמצא פה חמישה ימים ואתם לא מבינים מה קורה פה, זה פשוט מדהים”.
אנחנו נעזור לך כשתחזור, נעזור לך לקדם את זה. לא יכול להיות שזה יפול בין הכיסאות אנחנו נרים קמפיין וניקח יוזמה בשביל הילדים האלה.
“תודה רבה, אני איתכם, יש לנו בחצי גמר את לוב. בוא נראה אם הם ישחקו מולנו בכלל״.