היום הוא נחשב לכוכב בהתהוות ששיגע את גרמניה, רשם מונדיאל פנטסטי, ומחזיק בהצעה רשמית שריאל מדריד צפויה לסגור בקרוב. אבל החיים של יאן דיומנדה בן ה-19 נראו אחרת לחלוטין רק לפני שנה וחצי. אף מועדון באירופה לא הסכים לתת לו הזדמנות, עד שלגאנס הרימה את הכפפה, פתרה בעיות בירוקרטיות מורכבות והעניקה לו בית.
צ'מה אינדיאס, מי שהיה המנהל המקצועי של המועדון מהפרוורים של מדריד, היה עד ראייה בלעדי לזינוק הבלתי נתפס של דיומנדה עד לשערי הברנבאו. כעת, כשהוא לוקח פסק זמן מהכדורגל, הוא מתפנה לריאיון מיוחד בספרד.
עבור אוהדי לגאנס, שמך תמיד יהיה קשור לתקופה הטובה ביותר בהיסטוריית המועדון, עם העליות לליגה הראשונה. איך עובר עליך הקיץ הנוכחי?
"אחרי 15 עונות רצופות ללא הפסקה, כולל 10 שנים בלגאנס, שתי עליות ליגה וחמש שנים בליגה הראשונה – עכשיו אני מתנתק, חושב ומקדיש זמן למשפחה. העבודה שלנו שוחקת ותובענית כל כך, שבסוף היא סוחטת אותך לחלוטין".
יאן דיומנדה (IMAGO)היית עד מקרוב לפריצה המטאורית של יאן דיומנדה בספרד. מאלמוני מוחלט לשחקן ששווה היום יותר מ-100 מיליון אירו.
"עכשיו, כל מי שהיה בסביבה של דיומנדה בטח רוצה לזקוף לזכותו את ההצלחה ולענוד לעצמו מדליות, אבל המדליה מגיעה נטו לילד הזה, בגלל כל מה שהוא עבר. בגיל 19 הוא כבר חווה חוויות טרגיות וקשות מאוד. הוא ניסה להגיע להרבה מדינות, נבחן בלא מעט מועדונים – כולל באנגליה – ואף אחד לא השאיר אותו.
בסוף הוא נחת בלגאנס. הוא חתם באוקטובר או נובמבר, אבל רק במרץ הצלחנו להביא אותו לכאן פיזית בגלל בעיות ויזה שחייבו אותו לחזור למדינתו. הוא הופיע בהתחלה בקבוצת המילואים, שיחק שניים או שלושה משחקים ומיד קלטנו את הנתונים שלו. ברגע שהעלינו אותו לבוגרים הבנו את הפוטנציאל.
ידענו שיהיה לו ערך שוק גבוה, אבל שיגיע לממדים כאלה? את זה אף אחד לא יכול היה לדמיין. היה לנו מזל בעבר עם שחקנים כמו יוסף אן-נסירי, מרτιן בריית'ווייט או דייגו ריקו, אבל מה שקרה עם יאן זו הפתעה מוחלטת למרות שראו שיש לו נתונים מפלצתיים. לייפציג לקחה סיכון ענק כששילמה סכום משמעותי על שחקן עם 10 משחקים בלבד בליגה הראשונה בספרד, וזה השתלם לה בענק".
יאן דיומנדה (IMAGO)להביא ילד צעיר כל כך שבקושי דרך באירופה זה סיכון גדול. הוא יכול היה להישבר מאי-לכידת דקות, מגעגועים הביתה.
"שני דברים התחברו כאן בצורה מושלמת: הרעב והאמביציה שלו להגשים את החלום להגיע לספרד, לצד הסביבה של לגאנס, שעזרה לו המון. תמיד אמרתי שהמועדון הזה הוא משפחה אחת גדולה. לשלב ילד צעיר כל כך שלא ידע את השפה היה 'קל' בזכות שחקנים כמו סיידו רוμבה סיסה, שעבר חוויה דומה בעצמו והיה קרוב אליו מאוד. בחודשים האלה דאגנו לו ושמרנו עליו. הוא ישן ואכל במתחם האימונים, הוא חי ונשם רק כדורגל. מגיע לו כל מה שקורה לו עכשיו".
אנליסטים רבים בבונדסליגה מדגישים שאחרי העונה המטורפת של מייקל אוליסה, הפריצה של דיומנדה הייתה לא פחות מדהימה. אתה רואה אותו ברמות האלה?
"להתנבא זה אף פעם לא קל, אבל אני חושב שיש לו פוטנציאל אפילו גדול יותר ממה שהוא הראה עד כה. יש לו חוש לשערים, הוא יכול לייצר עונות של המון גולים משני האגפים. בגיל שלו אנחנו עדיין לא יודעים איפה תקרת הזכוכית שלו, אבל הוא כבר עשה צעדים שלאחרים לוקח שנים לעשות. בסופו של דבר אנשים נשארים עם הכדורגלן שהם רואים בטלוויזיה, אבל אני נשאר עם הבנאדם. כשאתה דואג לאדם שבאותו שחקן, הביצועים שלו טובים יותר.
ליאן היו רגעים שבהם הוא יכול היה להישבר לחלוטין. למשל, אותו משחק נגד סביליה, כשהוא החמיץ הזדמנות מטורפת בדקה ה-92 שהייתה יכולה להשאיר אותנו בליגה. אבל הוא אף פעם לא נכנע. אוליסה הוא כוכב ברמה עולמית, אבל אני חושב שיאן נמצא באותה רמה מבחינת פוטנציאל תקשורתי, והוא אפילו צעיר יותר".
יאן דיומנדה נכנס לרחבה (רויטרס)איזה תפקיד בחלק הקדמי הכי מתאים לו לדעתך?
"שם המאמנים צריכים להיות מספיק חכמים כדי להפיק ממנו את המיטב. בלגאנס, כשיאן הופיע באגף ימין, היו לנו גם את חואן קרוז ודני ראבה, ולפעמים שלושתם שיחקו יחד על המגרש. לדעתי, יאן מרגיש הכי בנוח כשהוא מוצב באגף שמאל, בדיוק כפי ששיחק במונדיאל. הוא שולט בצורה יוצאת מן הכלל ברגל שמאל שלו, וכשהוא מגיע מצד שמאל קרוב לרחבה, הוא מביא לא רק יכולת כדרור ופריצה, אלא גם מוסיף שערים – שזה הדבר הכי יקר בכדורגל".
אם הכל יילך כפי שריאל מדריד מקווה ודיומאנדה יחתום, עבורך זו תהיה יותר שמחה או תחושת סיפוק מקצועי?
"אתה תמיד מרגיש גאה, אבל כפי שאמרתי, הקרדיט כולו שייך לשחקנים. אנחנו רק מנסים להפריע כמה שפחות, לשמור שלא יבלבלו להם את המוח ושישמרו על צניעות למרות החוזים הגדולים והרעש החיצוני. זה מעניק לי סיפוק אישי גדול, לדעת שחוויתי את עשר השנים הטובות ביותר בהיסטוריה של לגאנס. דברים כאלה לא קורים כל יום, כמו למשל שמכרנו את שני החלוצים המובילים שלנו לסביליה ולברצלונה בתוך חודש אחד, למרות שזה פירק אותנו מקצועית ובסוף ירדנו ליגה. אבל אני מדגיש שוב: המדליה היא של הילד. המועדון יכול לעשות הכל מהצד שלו, אבל אם השחקן לא רוצה, זה פשוט בלתי אפשרי".