מרקו ארנאוטוביץ' עשה היסטוריה במונדיאל 2026. בגיל 37, הוא הפך לשחקן האוסטרי המבוגר ביותר בתולדות גביע העולם, וכאשר הרשית בפנדל מול ירדן נכנס לרשימת הכובשים המבוגרים ביותר של הטורניר אי פעם. בתום ההפסד לספרד בשלב הפלייאוף הראשון, הוא הודיע על פרישה מהנבחרת, כפי שתכנן לעשות מראש. הוא עזב אותה כשיאן ההופעות בכל הזמנים עם 137 משחקים ומלך שעריה עם 47 כיבושים.
אולי היה הגיוני לנוח בחופשה מכובדת עם המשפחה אחרי המאמץ הגדול, אבל לחלוץ הוותיק היו תוכניות אחרות. פחות משלושה שבועות מאוחר יותר, הוא כבר לבש את מדי הכוכב האדום בלגרד במוקדמות ליגת האלופות. בשבוע שעבר הוא השלים 90 דקות והבקיע צמד ב-0:5 על לארן בגומלין, והקהל הביתי הריע לו. סביר להניח שאלופת סרביה הייתה מסתדרת מול הצפון אירים גם בלעדיו, אבל היה לארנאוטוביץ' חשוב להיות חלק מהקמפיין. העפלה לשלב הליגה בצ'מפיונס ליג קריטית עבורו, במה שעשויה אולי להיות עונתו האחרונה בקריירה. הוא חייב את זה לעצמו, וגם לסינישה מיכאילוביץ'.
מרקו נולד בווינה, אבל הרגיש תמיד חצי סרבי בזכות אביו, ואהד את הכוכב האדום מאז שהוא זוכר את עצמו. כאשר הדריך אותו מיכאילוביץ' כמאמן בולוניה, נוצרה בין השניים חברות עמוקה, אותה ניתן להגדיר כסוג של ברית. מיכאילוביץ' הוא אגדת המועדון מבירת סרביה, איתו זכה בגביע האלופות ב-1991 על תקן קשר צעיר. ארנאוטוביץ' היה אז רק בן שנתיים, אך הוא שמע המון על ההישג ההיסטורי במהלך חייו, ומיכאילוביץ' סיפר לו את כל הפרטים שלא ידע קודם.
סינישה מיכאילוביץ (רויטרס)"דיברנו על הכוכב האדום בכל יום. הבטחתי לסינישה שאשחק בקבוצה בבוא העת", סיפר ארנאוטוביץ', כאשר עמד במילתו וחתם לפני שנה, בשלהי יולי 2025. הוא היה שחקן חופשי בתום הקדנציה השנייה באינטר, וראפיד וינה הציעה לו תנאים טובים כדי לשוב למולדת, אבל היה לו רק יעד אחד. "בכיתי בימים האלה יותר ממה שבכיתי בכל חיי", הוא אמר במסיבת העיתונאים מרגשת במיוחד. מיכאילוביץ' הלך לעולמו מסרטן ב-2022, וארנאוטוביץ' ממשיך להיות בקשר עם משפחתו ולחשוב עליו בכל רגע. הוא השתוקק לעמוד במילתו למנטור המנוח, וגם עבור החלק הסרבי במשפחת ארנאוטוביץ' היה זה מהלך מכונן.
הליגה הסרבית חשובה מאוד לכוכב האדום, וארנאוטוביץ' התרגש מול להבקיע בדרבי הנצחי מול פרטיזן בלגרד, אבל הזכייה באליפות כמעט מובטחת עוד לפני תחילת העונה. המטרה הגדולה ביותר של המועדון היא הצלחה בליגת האלופות. הזכייה ההיא לפני 35 שנה הייתה ונותרה מקור לגאווה לאומית. בעונה שעברה לא היה ארנאוטוביץ' בכושר משחק מלא כי התאמן לבד במשך חלק נכבד מהקיץ. הוא שותף רק כמחליף במשחק הגומלין מול פאפוס הקפריסאית בשלב הפלייאוף האחרון, והיה שותף להדחה דרמטית וכואבת שהותירה אותו מתוסכל. ארנאוטוביץ' הבקיע מול סלטיק וליל בשלב הליגה של הליגה האירופית, אבל את החלום הגדול הוא לא הגשים. כעת הוא נחוש לעשות את זה, ולשם כך נדרש לנצח את הפועל באר שבע שעומדת בדרכו.
מרקו ארנאוטוביץ' (רויטרס)לארנאוטוביץ' עצמו יש רקורד מופלא בליגת האלופות - הוא זכה בה. אמנם הוא לא שיחק אפילו שנייה באירופה במהלך עונת 2009/10, אך הוא השתייך לסגל אינטר שלקחה את הטרבל ההיסטורי, וישב על הספסל בשני משחקים, כולל בקאמפ נואו בחצי הגמר. הוא ראה מקרוב את ההפסד 1:0 שהיה כולו ניצחון אחרי ה-1:3 שהשיגה החבורה של ז'וזה מוריניו על ברצלונה בסן סירו. הוא ראה את הפורטוגלי המיוחד חוגג בראוותנות מול הקבוצה אותה חלם לאמן. הוא היה חלק מהיסטוריה, אבל לא ממש ידע להעריך זאת בזמן אמת, ולכן גם לא קיבל את אף הזדמנות ממשית.
כי ארנאוטוביץ' היה פעם נער מופרע. בעיות משמעת ליוו אותו באקדמיות של אוסטריה וינה וראפיד וינה, ואת הפריצה הראשונה הוא עשה בהולנד בשורות טוונטה. עונה מוצלחת אחת גרמה למועדוני פאר רבים לרדוף אחרי הכישרון ששילב עוצמה פיזית עם יכולת טכנית גבוהה מאוד והזכיר לרבים את זלאטן איברהימוביץ'. הוא אפילו שהגדירו אותו כזלאטן האוסטרי ברצינות לא מבוטלת. צ'לסי לא הייתה רחוקה מלהחתימו, ואינטר הייתה מאושרת לשים עליו את היד. ואולם, כבר בשיחה הראשונה עם מוריניו טען ארנאוטוביץ': "אני החלוץ הכי טוב בסגל שלך". זה היה סגל שכלל את סמואל אטו ודייגו מיליטו, והמאמן הבין מיד עם מי יש לו עסק.
ז'וזה מוריניו. הבין מהר מאוד במה מדובר (IMAGO)שחצנות הייתה לארנאוטוביץ' בשפע, ובהיבט זה הוא נתן פייט הולם אפילו למריו באלוטלי. הוא פספס אימונים, איחר לארוחות ולא הקשיב בתדרוכים. "הייתי ילד, הרגשתי בלונה פארק. הגעתי לעיר גדולה, קיבלתי חוזה גדול, חתמתי בקבוצה גדולה. הכל היה גדול ומבריק. רק רציתי לצאת ולבלות. מועדוני לילה ומכוניות עניינו אותי יותר מכדורגל. חשבתי שהכל יבוא לי בקלות. אמרו שאני ילד רע, אבל לא היה אכפת לי. אפשר לומר שהייתי שם כאוהד ולא כשחקן", הוא סיפר לימים. הוא זרק את הזדמנות חייו לפח, ואי אפשר היה לדמיין אז שיהיה מקצוען למופת ויאריך את הקריירה עד גיל כה מתקדם.
הנה לכם דוגמה לשינוי מנטלי קיצוני. באלוטלי מעולם לא הצליח לעשות אותו ונותר נער מופרע, אבל ארנאוטוביץ' התבגר. זה התחיל עוד בוורדר ברמן בתחילת העשור הקודם, אז שיחק לראשונה באמת בליגת האלופות. הוא בילה שנים ארוכות בפרמייר ליג בסטוק ובווסטהאם, ואמנם לא עבר למועדון צמרת כמו צ'לסי, אך זכה להערכה כשחקן רב גוני ואיכותי עם משמעת טקטית גבוהה. ואז, אחרי ששדרג את חשבון הבנק בליגה הסינית, הוא שב גם לאיטליה. אחרי החוויה המרגשת עם מיכאילוביץ' בבולוניה, סגר ארנאוטוביץ' את המעגל באינטר ב-2023.
מרקו ארנאוטוביץ' חוגג (רויטרס)הוא לא היה שחקן הרכב, כמובן, אבל עשה את שלו כגיבוי של לאוטרו מרטינס ומרכוס תוראם. הוא התכבד ללבוש באיחור רב את החולצה השחורה-כחולה בליגת האלופות, והבקיע שערים חשובים מול בנפיקה ואתלטיקו מדריד בעונתו הראשונה. בעונתו השנייה, הוא מצא את הרשת דווקא מול הכוכב האדום בלגרד. הסמליות הזו בלתי נתפסת. הוא התנצל במחשבותיו בפני מיכאילוביץ', והשער הזה רק חיזק את רצונו להגיע למועדון הסרבי. הוא ממש לא רוצה שהשער האחרון שלו בליגת האלופות יהיה נגד הכוכב האדום. זה חייב להיות שער לזכותה של אלופת סרביה.
כדי שזה יקרה, הוא צריך להצליח הפעם במוקדמות. לכן ויתר ארנאוטוביץ' על החופשה אחרי גביע העולם, ולא בילה זמן רב יותר עם אשתו ובנותיו שממשיכות להתגורר בבולוניה. הוא התחמם על חשבון לארן, ועכשיו מוכן להכות גם בהפועל באר שבע. ושמישהו ינסה לעצור אותו.