אליפות העולם לנוער בקפיצה במוט הביאה עימה אירוע לא שגרתי: ירדן מנטל הישראלית לא הצליחה לעבור את הגובה ההתחלתי, אבל רק אחרי שהמוטות האישיים שלה לא הגיעו לתחרות ונשארו בבית. אלכס אברבוך התרעם על כך בפוסט ברשתות החברתיות, והיום (ראשון) עלה לדבר על הפארסה בתוכנית “שיחת היום” ב-ONE.
ירדן מנטל מסרה בתגובה: ״מה שהאיגוד מסר היא אמת מכובסת שמשנה לחלוטין את התמונה. אני נשארת עם ראש מורם ומתכננת כבר את שנה הבאה״.
“כשאתה מתאמן באותו מוט אתה יודע איך להחליף ולהחזיק”
אליפות עולם לנוער וזה חלם של איגוד האתלטיקה שלא דאג שזה יגיע, וכל המעשיות שמספרים לנו אחר כך, זה הזייה, וגם יש לי תגובה מירדן. אתה מעלה פוסט נוקב על כל ההתנהלות של איגוד האתלטיקה, תכניס אותנו לעניינים.
”כולם מכירים את הסיפור ששיאנית נוער קפצה 4.16 והאיגוד לא הביא את המוטות האישיים שלה לארה”ב, להגיד לכם שזה תחרות כל כך גדולה וזה פעם בשנה שאתה יכול להתחרות באליפות כזאת בנוער ולעשות גמר. בגמר נכנסו בתוצאה של 4.10, אי אפשר להגיד אבל היא הייתה יכולה להיות בגמר ולטפס למעלה”.
בגלל עניין המוט היא לא עברה את הרף המינימלי. בוא תסביר לצופה שלא מכיר, מה החשיבות של המוט האישי שיהיה עם הקופץ ולא מוט אחר?
”כמו כל כדורגלן שמנשק את הכדור, אז אנחנו עם המוט וזה משהו שונה אפילו, יש את החיזוק שלו לכל מוט ומספרים שלו וכל אחד לוקח מה שמתאים לו, ומספרים מדויקים לפי החוזק של המוט. כשאתה מתאמן באותו מוט אתה יודע איך להחליף ולהחזיק, לא כל מוט שדומה אחד לשני וזה כמו שאתה יושב בסובארו פה או סובארו במדינה אחרת, זה שונה. כשאתה מתאמן במוטות האלו זה הביטחון”.
אלכס אברבוך (דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ)”בספורט בארץ מדברים מהצד ואף אחד לא יודע מי אחראי”
יש את הכיפוף של המוט גם.
“כן כן. יכול להיות שמוט אחד יהיה יותר שונה ולא תרגיש אותו הדבר, אתה תרגיש איך זה עובד כשזה מוט שלך ואז מגיע מוטות חדשים באיחור אז זה משנה את המשחק בגדול, וזו הזדמנות שהייתה יכולה להיות ומה שהרים את החום בגוף שלי זה שלא הצליחו לשלוח מוטות לארה”ב, לא מקבל את זה בשום צורה. חברת אלעל אם היו פונים אליהם הם היו לוקחים ולא מבין מה קורה, ועוד יותר שיש אנשים שזה קשה לעשות את הדברים. יש באיגוד האתלטיקה מחלקה בינלאומית ומנהל קפיצה במוט וכולם היו צריכים להרים ולעשות את המקסימום”.
כנראה שיש כמה אנשים שמקבלים כל מיני משכורות ואין מי שינהל את האירוע.
”בספורט בארץ מדברים מהצד ואף אחד לא יודע מי אחראי ומי ידאג למי. לא סתם להגיד שאין פתרון, אם נכנס לעומק אז שומעים שזה מה שיש, אבל לא יכול להיות דבר כזה. לא יכול להיות שאתה צריך לקפוץ במוטות שלך ונותנים פיתרון שאם תצליח אז כן ואם לא אז לא. באליפות העולם לנוער אז מסתכלים עליך גם חברות פרסום וכו’ ומכללות של ארה”ב ועכשיו מי יודע מה יהיה, היא צריכה לקבל תמיכה גם בארץ”.
זה פגע בה בכל כך הרבה מובנים בעצם. איך אתה מגדיר את ההתנהלות של איגוד האתלטיקה?
”אני לא מצליח להבין, אני חושב שאפילו שנינו ביחד יכולים לסדר את זה ואנחנו מדינה קטנה והרבה אנשים יכלו לעזור”.
אלכס אברבוך (מערכת ONE)“אני רוצה שכל אחד ייתן תגובה, לא האיגוד, אלא כל אחד בפרט”
איגוד האתלטיקה אמרה שלא התאפשר בגלל משבר התעופה ויש משברים לוגיסטיים וכו’. אני הייתי בקשר גם עם ירדן ואיגוד האתלטיקה לא רצו שהיא תתראיין וחבל, אבל היא אמרה ש”מה שהאיגוד מסר זה אמת מכובסת ולמעשה יהא אומרת שכל התגובה היא לא נכונה, אבל נשארת בראש מורם ומתכננת את השנה הבאה”, זה הספורטאית האדירה עם החלם של האתלטיקה, תאמין לי שאנחנו היינו מסדרים את זה והיה אפשר לשנע את זה עם טלפונים ואם היה תלוי בי והיו פונים אליי, הייתי עוזר. היה להם מלא זמן להיערך לזה, סירות של איגוד השייט מביאים ממזמן, איגוד השייט יודע שיש בעיה ולא קל להעביר לארה”ב את הדברים, איגוד השייט לקח סירות מאירופה לניו יורק ובניו יורק נתנו להם מנועים חדשים והעבירו ללוס אנג’לס, והיו יש סירות שמחכות לנבחרת ישראל ומשלמים שם כל חודש על זה. איך אתה מסכם את הדברים אלכס?
”שילמדו קצת, הם לא יודעים לעשות דברים, שתהיה תקשורת וגם יפנו לתקשורת, אבל יש אנשים שזה המקצוע שלהם והתפקיד שלהם ומקבלים משכורת, הם צריכים לעשות את הדברים וצריך שהילדים יצליחו ולא הפוך”.
אני הייתי מקים בדיקה רחבה של וועדה וכו’.
”מה ששמעתם על המוטות, זה רק חצי, יש יותר עומק לזה. אני רוצה שכל אחד ייתן תגובה, לא האיגוד, אלא כל אחד בפרט, המנהלים שם והאנשים הספציפיים שהיו צריכים לדאוג לזה, הם יודעים שזה צריך להיות מוטות אישיים, לא צריך להגיד לא נורא הכל בסדר, צריך שהכל יהיה מושלם ושהספורטאי יידע שיש בגב שלו אנשים טובים ומדינה שנותנת פוש. אני התחריתי בעבר ב-2002 אז יצאנו עם ביטחון לשם, יצאנו מהאוטו ופתחו לי את הדלת ויצאתי כמו אגדה, איזה כוח קיבלתי, גם את זה, אני יודע ששומרים אותי ובאמת מה שהיה עם המוטות אז הסתדרנו, המאמן שלי היה נוסע עם המוטות כי זה לא היה נכנס והיו דואגים לזה, וארה”ב היא הידידה שלנו ואני לא מאמין. יכול להיות שחברה אמריקאית אולי לא קיבלה, אבל אלעל? לא מאמין שזה קרה”.