אחרי ארבע שנים המדינה חוזרת לסייע במימון רכישת ציוד ספורט באמצעות “מבחן תחרותי שוטף” של משרד התרבות והספורט. אתמול (ראשון) פורסמה כיצד תתבצע הפעימה הראשונה לחלוקת הכספים הללו עם 30 מיליון מתוך 60 מיליון השקלים שיש בתקנה, אך בספורט הישראלי התאכזבו לגלות כי על פי שיטת החלוקת החדשה רוב התקציב הולך לרשויות המקומיות, וחלק קטן ממנו לאיגודים ולאגודות - ולא להפך.
בספורט הישראלי התרעמו על שיטת החלוקה החדשה של המבחן החדש. מבחן תחרותי שוטף הוא במילים אחרות מבחן לחלוקת תמיכות לציוד לאיגודים, אגודות ורשויות מקומיות. התקציב הזה לא חולק משנת 2022, והשנה משרד התרבות והספורט חזר לעשות זאת אבל עם מבחן אחר לחלוטין, שמתבסס בין היתר על שיטת דירוג בלמ”ס - ובעקבות זאת איגודים ואגודות מתלוננים שלא קיבלו את התקציבים להם הם מחכים בגלל שמשרדיהם נמצאים בעיר שלא מתאימה לקטגורייה הרלוונטית.
רוב הכסף הלך לרשויות המקומיות
גורמים במשרד התרבות והספורט טוענים כי התקציבים הלכו בעדיפות ראשונה לרשויות המקומיות בפריפריה ולאוכלוסיות מוחלשות כמדיניות. אלא שהמבחן מייצר מצב אבסורדי, לפיו אם איגוד ספורט - בפועל בכל רחבי הארץ - רשם את משרדיו באחת מערי המרכז, הסיכוי שיקבל תקציב הוא די נמוך לכאורה. כנ״ל גם לגבי אגודות. רוב הכסף הלך לרשויות המקומיות.
אצטדיון האתלטיקה בירושלים (איציק בלניצקי)לצורך הדוגמה, באיגוד האופניים מחכים לבצע רכש של ציוד חדש אך הם לא זכו להיות בין הגופים שיקבלו, משום שהבקשה ״לא נתמכה ברצועת נשים ציוד עקב חוסר תקציב. הועברה לרצועת יתרת תקציב, לא נתמכה ברצועה עקב דירוגה ולאור מגבלות התקציב (למ״ס 8)״. הערה דומה נרשמה גם לבקשת איגוד האתלטיקה שסורבה. כפי הנראה, משום ששני האיגודים יושבים בתל אביב.
גם בקשת איגוד הטאקוונדו, שכתובתו בירושלים, סורבה. הסיבה? “לא נתמכה ברצועת נשים ציוד עקב חוסר תקציב. הועברה לרצועת יתרת תקציב, לא נתמכה ברצועה זו כיוון שמוסד בתחומי הרשות קיבל תמיכה ברצועת חברה ערבית/נשים”. כלומר, בגלל שגוף אחר - ככל הנראה עיריית ירושלים - הגיש בקשה מקבילה, האיגוד לא יקבל סיוע כלכלי לרכישת ציוד שהוא ממתין לו כבר שנים. יו”ר איגוד הטאקוונדו, יהודה מעיין, אמר: “הקרן החדשה, שלא חולקה מזה ארבע שנים, לצערנו הרב לא מתאימה לתקופה זו. היא מוציאה את רוב האיגודים והאוגדות מהזכאות לרכישת ציוד ספורט חיוני, לכן לא ברור לי למה כתוב שהיא קרן תחרותית. אין בין זה לבין זה שום דבר”.
“מסתבר שאנחנו נבחנים על נתון סטטיסטי ולא על המהות”
על פי חלוקת הכספים, נוצר מצב שהרשויות המקומיות לכאורה נמצאות בראש סדר העדיפויות. מנהל אגודה התלונן: “רוב אגודות מערים חזקות במרכז הארץ שזקוקות לציוד כבר שנים לא זכאיות לקבל תקציב. אנחנו עושים פעילות רחבה במועדון שמשרת בפועל אלפי ילדים באזור ובבקשה נפסלה על סמך סעיף טכני של דירוג הלמ”ס בלבד, מבלי לבחון את היקף הפעילות, האוכלוסייה שאנחנו משרתים והתרומה האזורית של המועדון. מה הקשר בין שיוך הלמ״ס באזור שאנחנו פועלים בו לבין מועדון ספורט? מסתבר שאנחנו נבחנים על נתון סטטיסטי ולא על המהות, וזה מאכזב. לצערנו, ההורים מממנים רכישת ציוד והכל הופך ליקר. צריכות להיות רצועות נפרדות לרשויות מקומיות ולספורט”.
עד כה, אגף המתקנים והרשויות המקומיות במשרד התרבות והספורט חילק רק 30 מיליון מתוך 60 מיליון השקלים שהוא צפוי לחלק השנה. כלומר, ייתכן ובקשות נוספות יאושרו בהמשך. החזרת חלוקת כספי התמיכה לרכישת ציוד ספורט היא מבורכת ואין ספק שראוי שהמדינה תדאג גם לפריפריה ולאוכלוסיות מוחלשות, אך בספורט הישראלי תמימי דעים כי יש צורך להחליף את הקריטריונים של המבחן בעתיד על מנת שהחלוקה תהיה גם הוגנת ותתבסס על קריטריונים הגיוניים לטובת כולם.
ממשרד התרבות והספורט נמסר בתגובה: “אתמול התפרסם חלקו הראשון של המודל התחרותי השוטף לראשונה משנת 2022. המבחן עבר את שלב הערות הציבור ואישור המועצה הלאומית לספורט וכעת לאחר פרסומו והגשת הבקשות נמצא בשלב הערעורים. בהמשך ולאחר הדיון בבקשות שיוגשו, ייצא גם חלקו השני של המודל ולאחריו תהיה לנו תמונה מלאה על המצב לאיגודים ולאגודות”.