אז מה יכול לעזור להפועל תל אביב להדהים את אטאלנטה? על הנייר, יחסי הכוחות ברורים לגמרי. המועדון מברגאמו זכה בליגה האירופית ב-2024 ורשם מאז שתי עונות רצופות בשלב הליגה של ליגת האלופות. בעונה שעברה הדיחה אטאלנטה את בורוסיה דורטמונד בשלב הפלייאוף, והודחה רק על ידי באיירן מינכן בשמינית הגמר. השתתפות בקונפרנס ליג נתפסת כירידת מדרגה משמעותית מבחינתה אחרי שסיימה במקום במקום השביעי בלבד בליגה האיטלקית, אך יש כאן גם אתגר ברור כי היא אחת המועמדות הטבעיות לזכייה במפעל. בעונה שעברה גברה קריסטל פאלאס על ראיו וייקאנו בגמר, ואטאלנטה מרגישה עדיפה באופן ניכר בהשוואה לשתיהן.
ההזדמנות של האדומים נעוצה בעובדה כי הקבוצה בפסי שחור-כחול נמצאת במצב לא מוכר של חוסר יציבות ומתחילה מהפכה סגנונית גדולה. במשך 9 שנים תמימות הדריך את אטאלנטה ג'אן פיירו גאספריני, שהפך אותה לשם דבר בארץ המגף ובזירה האירופית. המאמן היה סוג של אלוהים שקבע כמעט את הכל, ועזיבתו לפני שנה זעזעה את המערכת. מאז, המועדון בעיקר מחפש את עצמו, והתוצאות הבעייתיות בליגה מדגישות זאת היטב.
הרעיון המקורי של ההנהלה היה לנסות לשמור על המשכיות. ליורשו של גאספריני מונה איבן יוריץ' בזכות היותו תלמידו של המנטור. הקרואטי שיחק תחת שרביטו של גאספריני בגנואה במשך 4 שנים בין 2006 ל-2010, מכיר את שיטות העבודה שלו לעומק, ומיישם כמאמן את המערך עם שלושה בלמים בו השתמשה אטאלנטה לאורך זמן. מטרתו הייתה להמשיך באותו הקו, אבל המחשבה הזו הייתה שגויה מהיסוד, כי עם כל הכבוד להצבת השחקנים על המגרש היבטים נוספים חשובים הרבה יותר.
ז'אן פיירו גאספריני (רויטרס)גאספריני הוא חסיד של כדורגל התקפי סוחף ואטרקטיבי, ובעידן שלו הרגישה אטאלנטה פייבוריטית כמעט נגד כל יריבה. יוריץ' הוא אנדרדוג בנשמה, והישגו המשמעותי על הקווים היה כאשר הצעיד את ורונה לחלק העליון של הטבלה עם גישה הגנתית מובהקת. ניתן היה לראות שאינו מתאים לקבוצות צמרת כאשר נכשל ברומא כמחליפו של דניאלה דה רוסי ב-2024, והקדנציה באולימפיקו הייתה קצרצרה. היה אבסורדי למדי לצפות ממנו לשנות את השקפת עולמו ב-180 מעלות באטאלנטה, וזה באמת לא קרה. יוריץ' פוטר כבר בנובמבר אחרי 4 ניצחונות בלבד ב-15 משחקים, ובברגאמו שררה אז אווירת משבר. הקיץ מונה יוריץ' למאמן העולה החדשה מונצה, וזו בדיוק הקבוצה שתפורה על מידותיו.
הטעות הזו גרמה לנשיא אנטוניו פרקאסי ושותפיו לאבד אמון בהנהלה, ובמאי מונה מנהל ספורטיבי חדש בדמותו של כריסטיאן ג'ונטולי, עד לא מכבר המנהל הספורטיבי של יובנטוס, בדרך לשינוי דרמטי ביותר. רפאלה פלאדינו, אולי המאמן הצעיר המבטיח ביותר באיטליה, שמונה במקומו של יוריץ', דווקא עשה עבודה סבירה ביותר. גם הוא היה תלמידו של גאספריני כשחקן גנואה, והיה היגיון לא מבוטל להשאירו בתפקיד כדי לייצר המשכיות אמיתית, כי סגנונו הרבה יותר מתאים לאטאלנטה המקורית, אבל לג'ונטולי היו תוכניות אחרות לחלוטין. הוא הדיח את פלאדינו ומינה את מאוריציו סארי במקומו.
למה סארי? כי לפני הקדנציה הבעייתית מאוד ביובה, עשה ג'ונטולי את שמו בנאפולי בה כיהן כמנהל הספורטיבי בין 2015 ל-2023. את שלוש השנים הראשונות מתקופה זו הוא בילה בשיתוף פעולה מצוין עם סארי שהגיע מאמפולי כדי להפוך את נאפולי למכונה התקפית משומנת וכיפית. היחסים בין השניים היו ונותרו טובים, והמנהל הספורטיבי לא התקשה לשכנע את חברו להצטרף אליו לפרוייקט באטאלנטה. זמנו של סארי בלאציו הסתיים בטונים צורמים למדי, ובגיל 67 הוא חיפש אתגר גדול שעשוי להיות האחרון בקריירה שלו. באטאלנטה משתוקקים לכדורגל ראוותני, וסארי אמור לספק אותו בשפע. העניין הוא כי בניגוד לפלאדינו הוא דוגל במערך שונה – סארי עובד עם רביעייה אחורית ושחקני אגף מובהקים, כלומר 4:3:3 קלאסי.
מאוריציו סארי (IMAGO)לפיכך, אחרי עשור במערך מסוים, עוברת אטאלנטה לשיטה חדשה, והיא עושה זאת ללא שינוי מהותי בסגל. ייתכן ויהיו רכישות עד סוף חלון ההעברות, אבל בינתיים ג'ונטולי הביא לקבוצה רק את הקשר ההתקפי ג'אנלוקה גאטאנו מקליארי. גם אותו הוא מכיר מצוין אישית, כי גאטאנו גדל באקדמיה של נאפולי והפך ב-2016 לשחקן הצעיר ביותר בתולדותיה שחתם על חוזה מקצועני, בגיל 16 בלבד. כיום הוא כבר 26, ועדיין לא מימש את הפוטנציאל שראו בו פעם, גם אם העונה שעברה בסרדיניה הייתה חיובית. במשחקי האימון הוא שולב כפליימייקר המוביל של סארי, אך חיבורו לשותפים החדשים עדיין לא הושלם בלשון המעטה, ולא ממש ברור כיצד הקבוצה תתפקד איתו בתחילת העונה.
שינוי מרחיק לכת עוד יותר מתרחש בהגנה. קבוצה שהייתה רגילה מאוד לשלישיית בלמים עוברת לרביעיה אחורית, וההסתגלות לא טריוויאלית כלל. המהלך הזה יתבצע ללא מעוז ההגנה בשנים האחרונות, כי בראט ג'ימסיטי האלבני עבר לליגה הסעודית בגיל 33. תרומתו ומנהיגותו היו קריטיים ביותר לאטאלנטה מאז 2018, וחסרונו יורגש בהחלט, בוודאי בתחילת העונה. תוסיפו לכך את הפציעה של הבלם השבדי איסאק היין שייעדר עד אוקטובר, ותקבלו עורף שעלול להיות פגיע בתקופת המעבר. במשחק האימון מול שאלקה התבסס סארי על ג'ורג'ו סקאלביני הצעיר ועל אודיון קוסונו כצמד בלמים, ומדובר בשחקנים מעולים, אך הם רגילים מאוד לשחק בשלישיה אחורית. לצורך העניין, קוסונו הצטיין בכך גם בקבוצתו הקודמת, אצל צ'אבי אלונסו בלברקוזן. ההתאמה לשיטה של סארי עשויה לקחת זמן.
קוסונו הוא אחד מכוכבי הסגל של אטאלנטה שהשתתפו במונדיאל, וכאן הרשימה ארוכה יחסית. היא כוללת את שארל דה קטלארה שהוביל את החוד של בלגיה והיה השחקן היחיד שהבקיע לרשת ספרד במשך כל הטורניר. הקפטן מארטן דה רון היה בסגל הולנד, אדרסון השתייך לסגל ברזיל ועדיין מתאושש מנפילת המעבר למנצ'סטר יונייטד ברגע האחרון, מריו פשאליץ' הצטיין בקרואטיה, וסיאד קולאשינאץ הוותיק נסע למונדיאל השני שלו עם בוסניה. אין לדעת באיזה כושר הם מגיעים אחרי הקיץ העמוס, ועד כמה ניתן לסמוך עליהם כבר עכשיו. בינתיים, קמאלדין סולימנה המצוין, שייצג את גאנה בגביע העולם, נפצע בברכו במשחק האימון האחרון וייעדר מהמפגשים מול האדומים.
צ'ארלס דה קטלארה חוגג (רויטרס)זו, אם כך, הסיבה המרכזית לאופטימיות זהירה. הסגל של אטאלנטה אינו בר השוואה לזה של הפועל תל אביב, אבל הנציגה הישראלית מחוברת ונמצאת בתנופה אחרי רצף תוצאות מעולות במוקדמות קונפרנס ליג. לעומתה, אטאלנטה רק מתחילה את העונה ואת העבודה. אחרי 9 שנים עם מאמן אחד, היא מינתה מאמן שלישי תוך שנה. יש לה מנהל ספורטיבי חדש, מערך טקטי חדש, ואחרי שנתיים בליגת האלופות היא אף עלולה לזלזל קצת ביריבה לא הכי מוכרת במוקדמות קונפרנס ליג. האם אליניב ברדה יידע לנצל זאת? את התשובה נקבל בקרוב.