מאמנה של עירוני קריית שמונה, שי ברדה, חוגג היום (שישי) את יום הולדתו ה-50 ולמעשה את שנת היובל שלו. ברדה, שגדל בבת ים, החל את דרכו במחלקות הנוער ופילס את דרכו עד לבית"ר ירושלים הגדולה, התפנה לראיון מיוחד ל-ONE, לכבוד המאורע.
לא מדובר בראיון על התקופה הנוכחית בקבוצתו, אלא על כל מה שעבר בדרך: הרגעים הגדולים ואלו הפחות נעימים, חיי המשפחה, הדברים שלמד לאורך הקריירה והשחקנים ששיחקו תחתיו לאורך השנים.
ברדה, שהוביל את מכבי נתניה לפלייאוף העליון ולגמר הגביע ובנוסף גם חווה שנים טובות בק"ש בצל המלחמה תוך כדי קידום שחקנים צעירים, מתייחס גם לבעלים השונים תחתם עבד, לחלומות העתידיים, למותו של אביו עמנואל ז"ל, לבן ליעד ולשיתוף הפעולה עם סלובודאן דראפיץ'. עוד מדבר ברדה על התקשורת הישראלית, דעת הקהל והטיפים שהוא יכול לספק למאמן צעיר.
שי ברדה (שחר גרוס)התקופה כמורה: “הפכה אותי למאמן יותר טוב, בטוח שאחזור”
1. המעבר לגיל 50: "הרבה אחריות. אני מרגיש צעיר אבל הרבה יותר מנוסה".
2. הילדות: "אני תמיד זוכר מאיפה באתי ונזכר במעברה בבת ים. ילדות שבה תמיד הייתי צריך להוכיח לעצמי שאני יכול וצריך להצליח. אני מתגעגע לילדות של פעם ותמיד מרגיש בת ימי גאה. גדלתי במשפחה צנועה, אבל מלאה באהבה ובערכים וקיבלתי לא מעט כלים לחיים".
3. התקופה כמורה בבית הספר: "סוג של הגשמת חלום ושליחות. אני חושב שהעובדה שהייתי מורה במשך 17 שנים, הפכה אותי למאמן יותר טוב. ההוראה תמיד נשארה אצלי ואני בטוח שאחזור לאקדמיה ברגע שאפרוש מהכדורגל".
4. ההרצאות: "כל פעם מחדש אני מתרגש כשמזמינים אותי להרצאה. בהרצאה אני מדבר בעיקר על טעויות שעשיתי בחיים ואיך מינפתי אותן לניצחונות. נפלה בחלקי זכות להעביר את המסר לקהל הרחב. כל פעם לפני הרצאה אני מתרגש מחדש".
5. תקופתך ככדורגלן: "בגיל 15 הבנתי שתחום האימון הרבה יותר מעניין אותי. שיחקתי כבלם, הייתי הקפטן של הפועל בת ים עד גיל 19 ומהר מאוד הבנתי שעדיף לי לסיים את קריירת המשחק ולהתמקד באימון".
שי ברדה, רוצה לחזור להוראה (ראובן שוורץ)הדמויות שהשפיעו עליו בחיים ובכדורגל
6. הדמות שהכי השפיעה עליך בחיים: "ההורים שלי. בזכותם הגעתי לאן שהגעתי וכשאני מדבר איתך עליהם אני יכול לדמוע. בזכות האהבה והערכים שקיבלתי מהם, הבנתי שאני יכול להשיג הכול גם אם אין הרבה כסף. הם לימדו אותי לא לוותר ותמיד האמינו בי. ההורים שלי דאגו לי להכל גם כשלא היה להם".
7. הדמות שהכי השפיעה עליך בעולם הכדורגל: "יש כמה: אלי אוחנה, זאביק זלצר וסלובודאן דראפיץ'. אלי אוחנה היה הראשון שנתן לי את הצ'אנס באימון בוגרים (בהפועל כפ"ס). מעולם לא הייתי חושב שאני יכול להגיע לזה אם הוא לא היה מזהה את הפוטנציאל ונותן לי לעבוד לצידו. ממנו למדתי בעיקר את הכדורגל ההתקפי, עם שילוב של פאסון וכריזמה שהציפו אותו שאי אפשר לקנות בכסף. לגבי דראפיץ', אני לא חושב שהייתי משוחח איתך היום אילולא הזוגיות המדהימה איתו. למדתי איך להוריד אגו ולנהל צוות ובעיקר להבין הרבה יותר טוב את ההיבט הטקטי במשחק. זאביק זלצר היה הראשון שנתן לי לאמן את הנוער של הפועל ת"א ובכל הזדמנות נתן לי להבין למה הכדורגל הוא רכבת הרים ואנחנו צריכים להמשיך להיות עקביים בדרך".
8. המשפחה: "חי, נושם ומצליח רק עבורם. למדתי שבסוף הכדורגל הוא דבר מאוד משמעותי בחיים שלי, אבל המשפחה היא זאת שמאזנת אותך, מגוננת עליך ורק שם אתה באמת יכול להניח את הראש. אני תמיד משתדל לתת כלים טובים לילדים כדי שיהיו אנשים יותר טובים. חייב להוסיף את אשתי שהיא העוגן שלי".
9. הפרידה מאבא עמנואל ז"ל: "הדבר הכי קשה שחוויתי בחיים. רק כשאתה מאבד מישהו אתה באמת מבין את גודל האהבה וגודל ההחמצה שתמיד היית צריך לבלות איתו יותר. הסיטואציה בה ראיתי אותו גוסס מול העיניים שלי, גרמה לי להבין שהחיים הם אוסף של חוויות ואנחנו צריכים לדעת לאסוף כמה שיותר חוויות עם ההורים וליהנות מהרגעים הקטנים של החיים".
10.הבן ליעד וקריירת הכדורגל: "אני חושב שמגיל קטן הוא התמודד עם הטייטל של "הבן של". הוא עשה את זה בצורה מצויינת ומאוד בוגרת. השתדלתי לתת לו כלים מאחורי הקלעים אבל מעולם לא התערבתי לו בבחירות. אני חושב שהעובדה שהוא הגיע עד גיל בוגרים תעניק לו כלים מצויינים להמשך ואני מאושר שהוא פרש כנפיים והלך לתחום האימון".
ליעד ברדה, הבן של (אורן בן חקון)“הרגע הכי גדול כמאמן? הפלייאוף העליון בנתניה והעלייה עם ק”ש”
11. הזיכרון הראשון כמאמן: "אימנתי 15 שנים במחלקות הנוער, עברתי את כל השלבים וחוויתי את כל החוויות לטוב ולרע. למדתי את רזי המקצוע עוד באימון ילדים ונערים. אספתי יותר מדי צלקות עד הגעתי למאמן בוגרים. הזיכרון הראשון? אימנתי את קבוצת נערים ג' של מכבי הרצליה וזכינו בגביע נייקי. נסענו לפורטו ושם בעצם הבנתי כמה כל הדרך שלי היא גרועה. כשניצחתי 0:2 את פורטו עם מכבי הרצליה, הבנתי כמה טעויות עשיתי כמאמן בגלל שחיפשתי את התוצאה ולא את הדרך. מאז הבנתי שהייעוד שלי במחלקות נוער הוא רק לפתח שחקנים ומשם בניתי את שמי".
12. הרגע הכי גדול כמאמן: "הרגע הראשון הוא הפלייאוף העליון עם מכבי נתניה בשנה הראשונה בה עלינו ליגה ששילב רביעיות. עשינו פלייאוף מטורף שאני לא יודע אם אני אחווה כמותו בעתיד. הרגע השני הוא עליית הליגה עם עירוני ק"ש: עם כל מה שעברנו לבוא ולהעלות את המועדון הזה בחזרה לליגת העל הוא רגע מכונן".
13. הרגע הכי קשה כמאמן: "גמר גביע המדינה עם מכבי נתניה. פנדל אחד הפריד בין שמחה לתוגה".
שי ברדה וסלובודאן דראפיץ' (ראובן שוורץ)14. המצב במדינה: "אני חולה על המדינה, גאה להיות ישראלי ומקווה שתהיה יותר אהבת חינם כי כשאנחנו מאוחדים ואנחנו ביחד אין על העם שלנו".
15. הפעם האחרונה בה בכית: "יום לפני שאבא שלי נפטר. השעה הייתה 2:30 לפנות בוקר, ישבתי עם אבא שלי בבית החולים וראיתי לאט לאט את המדדים יורדים. זה היה השלב שבו התפרקתי לו על החזה".
”ההחלטה הכי טובה בקריירה? להגיע לעירוני קריית שמונה”
16. הרגע הכי מספק בקריירה: "עונת 2015-2016, אני וסלובודאן דראפיץ' מגיעים לבלומפילד מלא ומנצחים 1:4 את מכבי ת"א. קראו בשמות שלנו, הסתכלנו אחד על השני אחרי כל מה שעברנו ביחד ואמרנו שעשינו את זה".
17. ההחלטה הכי טובה בקריירה: "להגיע לעירוני ק"ש. כשחתמתי בק"ש היו לי עוד שתי הצעות מליגת העל אבל אני איש של אנשים. ברוך השם אני מתחיל שנה רביעית, נהנה מכל רגע במועדון, גאה לאמן את הקבוצה הזאת וכנראה שהיה פה שידוך מוצלח".
שחקני קריית שמונה עם שי ברדה (רועי כפיר)18. ההחלטה הכי רעה בקריירה: "אם הייתי יודע מראש שכל השנה לא יהיה קהל בגלל הקורונה, לא חושב שהייתי לוקח את המשרה בקדנצייה השנייה בבית"ר ירושלים. בית"ר ירושלים ללא הקהל היא עוד קבוצה ואנשים צריכים להבין את העוצמות שיש במועדון הזה. רק כשאתה מאמן את בית"ר ירושלים, אתה מבין שהגשמת את החלום".
19. נקודות לשימור כמאמן: "קור רוח, הרצון כל הזמן ללמוד מכל אחד ואחת והיכולת לנהל משברים".
20. נקודות לשיפור כמאמן: "כבר מזמן הבנתי שאני לא מבין בהכל ולא מתיימר לדעת הכל. זו הסיבה שבכל מועדון בו אני נמצא אני דורש צוות רחב סביבי שיידע להשלים אותי. למרות זאת, הייתי מאוד רוצה לשפר את הידע בנושא ה-GPS והבנייה הגופנית. יש לי תואר ראשון בחינוך גופני, כך שלמדתי לא מעט שעות פיזיולוגיה אבל עדיין אני חושב שאני צריך להיות טוב יותר ולהתחדש".
“הייתי רוצה לשבת עם אורן סמדג’ה לארוחת ערב”
21. מה לא יודעים עליך: "אני מאוד רגיש, לפעמים זה מגיע לסיטואציה בה אני יכול להזיל דמעה מכל הותר לפרסום שיש בבוקר. כמה שזה יישמע קלישאתי, החיילים שלנו הם הדבר שאני הכי רגיש אליהם ולא אפרט מעבר כי יש את האנשים שיודעים. מה עוד לא יודעים עליי? שהחברים הקרובים אליי ביותר אלו חברי הילדות שלי".
22. הסיפור הכי הזוי שחווית בכדורגל: "דצמבר 2023, בתקופה בה אנחנו מפונים מק"ש ונזרקים ממגרש למגרש. אני מסתכל ולא מאמין שאני רואה את השחקנים שלי מתקלחים עם צינור בשנת 2023. מצד אחד הפרדוקס של הערבות ההדדית בה אנשים פותחים לנו את הדלת כדי שיהיה לנו איפה להתאמן ומצד שני אני לא מאמין ששחקנים שלי מתקלחים עם צינורות".
שי ברדה (חג'אג' רחאל)23. ענף ספורט מועדף אחר: "אני מאוד אוהב כדורסל. בתקופה האחרונה אני כבר לא משחק, אבל לאורך תקופה הייתי משחק פעמיים בשבוע עם חברים".
24. אישיות שהיית רוצה לשבת איתה לארוחת ערב: "עידן עמדי. אני חושב שהשילוב של אהבת הארץ, העובדה שהוא נלחם ונפצע למען המדינה שלנו וכל הפעילות שלו מאחורי הקלעים למען הלומי הקרב ופצועי צה"ל".
25. אישיות ספורט שהיית רוצה לשבת איתה לארוחת ערב: "אורן סמדג'ה. אני גאה באנשים שמגיעים להישגים בינלאומיים ואחד מהם הוא זכייה במדליה אולימפית בענף פרטני. הייתי רוצה לשמוע על כל החוויות שלו לפני קרבות גם כמאמן וגם כג'ודאי".
השחקנים הכי טובים שיצא לו לאמן בקריירה
26. השחקן הכי טוב שאימן: "אבחר ארבעה: עומר אצילי - שחקן שהוא שובר שיוויון בכדורגל שלנו. דיא סבע – מעולם לא אימנתי שחקן עם יכולת למידה כ"כ גבוהה וכישרון כה עצום. ערן לוי – הקפטן הכי טוב שהיה לי בכדורגל ובין השחקנים הבודדים בישראל שעבורם היה שווה לקנות כרטיס. עלי מוחמד - שילוב של אישיות יוצאת דופן וטכניקה וזריזות מהגבוהים שראיתי".
דיא סבע ועומר אצילי, מהגדולים שברדה אימן (עמרי שטיין)27. השחקן שהכי שיפר: "אבחר שלושה ואתחיל ביאיר מרדכי ומוחמד אבו רומי. אלו שני שחקנים שלא חוו דקת בוגרים לפניי וזו הייתה עבודה משותפת של כמעט שלוש שנים בהן אתה יכול לבנות את כל היסודות גם מבחינה מנטלית וגם מבחינה מקצועית. אני לא יכול שלא לציין גם את אריאל שירצקי ואת הדרך המדהימה שאנחנו עוברים יחד כבר שנה רביעית".
28. השחקן שהיה לך הכי קשה לאמן: "הכי אמיתי, אני לא חושב שנתקלתי בשחקן כזה".
29. שחקן שרצית לאמן ולא יצא לך: "קודם כל זה משפט שאמרתי פעם לטל בן חיים (החלוץ) לפני שאימנתי אותו במכבי פ"ת. מעבר לכך? דן ביטון. שחקן שאני מאוד מעריך אותו מקצועית. כמובן שאוסיף את יוסי בניון שבעיניי הוא שחקן שמשלב את כל התכונות שמאפיינות כוכב ואת ערן זהבי שהוא בעיניי הווינר הכי גדול בכדורגל הישראלי".
30. מאמן שהיווה מודל לחיקוי: "חד משמעית פפ גוארדיולה. סגנון המשחק, הלחץ הגבוה. אני חושב שהוא הכניס המון המון אלמנטים שהכדורגל לא ידע. בנוסף ג'ורדי קרויף שאנשים לא הבינו כמה הוא תרם לכדורגל שלנו. הוא הראשון שהכניס את ה-GPS והקים מערך סקאוטינג. הוא עשה איתי את קורס הפרו ולמדתי המון מהשנים הראשונות שלו במכבי ת"א, בטח מבחינת ההתנהלות".
פפ גווארדיולה, מודל לחיקוי עבור ברדה (IMAGO)”טיפ למאמן המתחיל: אל תחפש את התוצאה המיידית”
31. דרך ותוצאה: "אני חושב שחד משמעית הדרך לאורך הזמן מנצחת ולא התוצאה. גם בקבוצות בוגרים, כשאתה משיג את התוצאה באופן מיידי ולא בונה דרך זה לא מחזיק מים. חלק מהאמונה בדרך זה להיות תקופות ארוכות במועדונים. במחלקות נוער הייתי בארבעה מועדונים שונים שלוש עונות ומעלה, אח"כ בבוגרים במכבי נתניה הייתי ארבע שנים ועכשיו אני פותח את עונתי הרביעית בק"ש".
32. האם תמליץ להיות מאמן: "רק לבעלי לב חזק. בסוף זה מאוד תלוי אם אתה מגיע לצמרת הגבוהה או שלא. הכדורגל נתן לי המון כלים, אבל אני לא בטוח שבמחלקות הנוער וברמות אחרות ההשקעה והלחץ שאתה חווה שווים את זה".
33. טיפ למאמן המתחיל: "אל תחפש את התוצאה המיידית, תהיה כל הזמן סקרן ותאמין בעצמך שאם תעבוד קשה הדברים יגיעו. אני חושב שאני הדוגמא הכי טובה: לא הייתי שחקן עבר, לא לקחתי אליפות או תואר בגילאי נערים והגעתי כי הדרך מנצחת".
34. מעמד המאמן: "אני אפתיע אותך ואגיד שבשנתיים האחרונות מעמד המאמן בישראל כן התחזק ועלה. אני לא חושב שבליגת העל יש יותר מדי פיטורים ביחס לעולם בשנתיים האחרונות. מעמד המאמן מאוד חשוב לי וזו אחת הסיבות שבגינה אף פעם לא חתמתי על חוזה עם פיצוי של חודש או חודשיים. בנוסף, כדי להצליח, מאמן חייב להבין שיש לו על מה להישען וזו גם אחת הסיבות שעשיתי תואר שני".
שי ברדה וחיים סילבס מפגינים כבוד הדדי (עמרי שטיין)35. יחסים עם התקשורת: "אני חושב שבסה"כ התקשורת עושה את העבודה שלה. היא חלק מהמשחק ובשנים האחרונות למדתי דבר חשוב: שצריך להיכנס לויקיפדיה של כל מבקר ולאחר מכן לדעת לבחור אם ללמוד מהביקורת או להתעלם ממנה".
הביקורות הקשות והשיתוף פעולה עם בעלי מועדונים
36. הביקורת הכי קשה שנכתבה עליך: "העובדה שהרבה פעמים מציירים אותי כאיש של דרך ומטרות אישיות לשחקנים. בעיניי זו ממש לא ביקורת קשה אלא ביקורת מצחיקה. אני לא חושב שבכדורגל יש קיצורי דרך".
37. דעת הקהל כלפיך: "אני מרגיש את דעת הקהל ברחוב יום יום וזו זכות ענקית. מאוד מרגש אותי להיכנס לאיצטדיון בנתניה בכל פעם כשאני משחק נגד מכבי נתניה ולראות שהקהל זוכר את העבודה שלנו ומקבל אותי במחיאות כפיים. לקבל בשבעה של אבא שלי ז"ל כ"כ הרבה הודעות וביקורים מאוהדי בית"ר ירושלים ביניהם "הלה פמיליה" ולראות את ההערכה זו זכות ענקית. כמובן שאציין גם את אוהדי ק"ש. אני מאוד מרוצה ונפלה בחלקי זכות גדולה לחוות את האהבה שאני מקבל".
38. רשתות חברתיות: "אין לי פייסבוק, אין לי טוויטר, אין לי אינסטגרם. אני לא מתעסק בזה. לא קורא ולא יודע. פחות מתחבר".
39. איזי שרצקי: "ארץ ישראל היפה והטובה. זו זכות שלמדנו לעבוד ביחד עם הערכה הדדית. אנשים צריכים להבין שהאדם הזה הוא קרית שמונה באופן כללי ולאו דווקא קבוצת הכדורגל. התרומות שלו לעיר, למרפאות השיניים, לבתי התמחוי ולתיאטראות מעידות על האיש וזו זכות גדולה שלי לעבוד איתו. הוא יודע לבחור את האנשים הנכונים וכחלק מהאנשים הללו אפשר לציין את יוסי אדרי, שמנהל את המועדון למעלה מ-20 שנים עם כוח עבודה מצוצמם ועושה את זה בצורה מופתית".
איזי שרצקי ושי ברדה (עירוני קריית שמונה)40. אבי לוזון: "איש שאני מאוד אוהב, הוא זה שחיזק אצלי את המצווה של כיבוד הורים בעקבות השיחות הארוכות שהיו לנו".
התקופה שלו כמאמן יחד עם סלובודן דראפיץ’
41. אלי טביב: "בוחר להסתכל על הטוב ותמיד הוא יהיה האדם שנתן לנו את ההזדמנות הראשונה בבית"ר ירושלים".
42. משה חוגג: "אני מאמין שזה איש שבסופו של דבר היו לו כוונות טובות".
43. אייל סגל: "ארבע שנים קסומות עם אדם שמעבר למנהל טוב הוא קודם כל אדם טוב. אני חושב שהכדורגל הישראלי הפסיד אדם משכמו ומעלה".
אייל סגל (חגי מיכאלי)44. מנו הרוניאן: "אני חושב שמנו הוא בדיוק האדם שהיה חסר לי כדי לצמוח ולהתפתח. אנחנו עובדים יחד חמש שנים: הוא זה שמשלים אותי ואני בטוח שהוא יתפתח לגדולות ויהיה מאמן מצוין".
45. ברדה את דראפיץ': "לא מאמין שעוד יכול להיות מקרה כזה בישראל. הוכחנו ביחד חברות אמיתית מהי, מה זה לנטרל אגו ואיך עבודת צוות יכולה לחפות על החסרונות האחד של השני. זכיתי לעבוד עם הבן אדם הזה עשר שנים וזו הייתה הרבה מעבר לעבודה מקצועית. הרבה מהעובדה שאני מאמן היום בליגת העל אני זוקף גם לזכותו".
”אחת מהשאיפות היא לסיים את הקריירה עם תואר”
46. טוב יותר כמאמן ראשי או כצמד: "אני חושב שיש בזה יתרונות וחסרונות. גם בצמד אני עושה את אותה העבודה שאני עושה כרגע והיתרון בצמד הוא שיש לך האחד את השני ברגעים יותר קשים".
47. החלום הכי גדול בכדורגל ותקרת הזכוכית: "יש לי ברזומה שתי עליות ליגה וגמר גביע. חלק מהשאיפות ומתקרת הזכוכית הם לסיים את הקריירה עם תואר ולהיכנס למועדון הזה וזה יקרה".
יצליח להביא תואר? (רועי כפיר)48. גיל לאימון: "אני לא חושב שגיל מבוגר אמור להעיד על ל"סיים את הסיפור". זה הכל תלוי באישיות של הבן אדם וצריך לבחון כל מקרה לגופו. הכל תלוי אם הרעב והסקרנות עדיין קיימים אצל המאמן. אני פחות מאמין במינוי מאמנים שלא עברו קילומטראז' באימון. המקצוע הזה מלא בחוויות שמאמן צריך לדעת לחוות, לתקן ולטעות. רק אז להגיע לאימון קבוצת בוגרים".
49. שי ברדה במשפט: "תמיד שמח בחלקו".
50. שי ברדה בגיל 60: "מחכה לפרישה של אשתי מהצבא כדי להתחיל לראות עולם".