השבוע עלתה בנטפליקס סדרה בת שלושה פרקים על הקריירה של ז'וזה מוריניו. היא תוכננה זמן רב לפני שובו של המאמן הפורטוגלי לריאל מדריד, אבל התקבל תזמון הנכון לקראת פתיחת הקדנציה השנייה בסנטיאגו ברנבאו, עם התייחסויות רבות לקדנציה הראשונה. בין היתר, הגדיר מוריניו את שחקני ריאל דאז כ"מפונקים" לאור הבקשות של הקפטן איקר קסיאס לימי חופשה והקלות באימונים.
הקדנציה ההיא, שהסתיימה בטונים צורמים למדי לפני 13 שנה, הייתה עמוסה מאוד באירועים. מוריניו עצמו הגדיר אותה כ"קשה, אינטנסיבית, כמעט אלימה". בעצם, למה כמעט? רק האצבע שדחף לעינו של טיטו וילאנובה במהלך קלאסיקו הייתה אלימה מספיק. מוריניו היה חתום על אליפות מרשימה ב-2012 שגרמה לקריירה של פפ גווארדיולה בברצלונה להסתיים עם אובדן התואר, אבל לא הצליח להגשים את שאיפתו הגדולה ביותר, זכייה בליגת האלופות. זו הייתה האובססיה שלו ושל הנשיא פלורנטינו פרס. בסופו של דבר, הגביע האירופי העשירי במספר הונף בלעדיו שנה אחרי שסיים את דרכו, והכישלון הזה לא נותן לו מנוח עד היום.
כי לקדנציה הראשונה במדריד הגיע מוריניו עם הילה של אחד המאמנים הטובים בעולם, ולדעתו האישית הטוב שבהם. הוא הגדיר את עצמו כמיוחד במסיבת העיתונאים הראשונה בצ'לסי בעקבות הזכייה בליגת האלופות עם פורטו ב-2004. הוא הצעיד את אינטר לזכייה בצ'מפיונס ב-2010, תוך שהוא מדיח את ברצלונה בצמד המפגשים המיתולוגיים בחצי הגמר. הוא בא אז כדי לסגור חשבון עם בארסה, בה כיהן כעוזר מאמן ואותה חלם לאמן בעצמו.
ז'וזה מוריניו חוגג בקאמפ נואו ב-2010 (רויטרס)הקטלונים העדיפו את גווארדיולה ב-2008, והמטרה הייתה להוכיח להם שטעו. וזה לא עלה בידו. מעטים מאוד בקאמפ נואו, אם בכלל, הצטערו אי פעם על כך שלא נתנו לו את המושכות, והמפגש הכי מכונן בקלאסיקו הסתיים כידוע עם מאניטה, 0:5 מהדהד שממשיך להשפיע על היריבות הזו עד היום.
ועכשיו הוא שוב כאן, לתדהמת רבים. הוא מבצע קאמבק בגיל 63, כאשר מניותיו כבר היו בירידה. קדנציות לא מזהירות ברומא, פנרבחצ'ה ובנפיקה לא אמורות עקרונית לסלול את הדרך למועדון המלכותי. למעשה, האפשרות הזו נראתה אבסורדית לחלוטין אחרי הקרבות הקשים בין ריאל לנשרים מליסבון בליגת האלופות בתחילת השנה. היצרים הגיעו לשיאם בפרשת ג'אנלוקה פרסטיאני וההערה הגזענית לכאורה לכיוונו של ויניסיוס. המאמן הגן אז על חניכו ותקף חזיתית את הכוכב הברזילאי של ריאל, אותו האשים בהתגרות. אלא שיש בריאל אדם אחד שקובע את הכל, והאדם הזה עדיין סומך על מוריניו.
התברר כי פרס מעולם לא ויתר על הפורטוגלי. הוא הצטער על כך שדרכיהם נפרדו ב-2013 ופנטז לא פעם על איחוד. למוריניו הוא מוכן לתת אשראי בלתי מוגבל שלא היה למאמנים אחרים. הפרויקט של צ'אבי אלונסו הופסק אחרי חצי שנה למרות היותו סמל גדול בסנטיאגו ברנבאו כשחקן ולמרות הקבלות מהקדנציה בלברקוזן, אבל כאן זה סיפור אחר. הנשיא סבור כי הפורטוגלי מסוגל להחזיר את המשמעת ולהשתלט על כמויות האגו בחדר ההלבשה אחרי שנתיים ללא תארים, ובתום עונה שסיפקה הרבה יותר מדי כותרות שליליות. האם הוא צודק? זו שאלה גדולה מאוד, ואת תשומת הלב המיוחדת מקבל הפורטוגלי מהרגע הראשון.
פלורנטינו פרס וז'וזה מוריניו (רויטרס)סגל אחר, ומפונק לא פחות
מבחינת המוניטין, נקודת הפתיחה של מוריניו הרבה פחות טובה בהשוואה ל-2010, אז קיבלו אותו היציעים כסוג של משיח. אוהדי ריאל מסוימים היו בצד של מוריניו בכל מריבותיו עם כוכבי ריאל בתחילת העשור הקודם, אבל חלק נכבד מהם סלדו מהיחס שהפגין כלפי קסיאס, סרחיו ראמוס ומנהיגים נוספים בחדר ההלבשה. מאיקר סלד מוריניו במיוחד בגלל ניסיונו של הקפטן ליזום פיוס עם צ'אבי וברצלונה, והגישה הזו הדגישה לדעת האוהדים את חוסר ההתאמה של הפורטוגלי לתפקיד. התזכורת על כך בנטפליקס פותחת מחדש את הפצע, ויש סקפטיות לא מבוטלת לגבי המינוי. לצד הספקות על יכולותיו המקצועיות של מוריניו, יש תהיות לגבי יחסי האנוש שלו. האם הוא שוב יקרא לכוכבי ריאל מפונקים?
מאידך, יש שיטענו שהם באמת מפונקים, אף יותר מאשר ב-2010. פרס מקווה כי מוריניו ישלוט ביד ברזל בחדר ההלבשה, יקרא את הילדים הסוררים לסדר ויחזיר את המנטליות הווינרית. לכל הפחות, אלה מסרים שההנהלה מנסה להעביר דרך העיתונאים המקורבים ב’מארקה’ וב’אס’. היעדר התמיכה בצ'אבי אלונסו מצד שחקנים מסוימים, ובראשם ויניסיוס ופדריקו ואלוורדה, יצרה פילוג בחדר ההלבשה. על מוריניו מוטלת המשימה לאחד אותו, והאתגר יהיה קשה יותר ללא הקפטן דני קרבחאל שסיים את דרכו במועדון, וגם ללא דויד אלאבה. שניהם, אגב, טרם מצאו קבוצות חדשות.
צ'אבי אלונסו ו-ויניסיוס (IMAGO)זעזועים משמעותיים בסגל לא היו. עתידו של פדריקו ואלוורדה לא הוטל בספק למרות התקרית החריגה עם אורליאן טשואמני בשלהי העונה שעברה. האורוגוואי אף קיבל בהסכמה מלאה של מוריניו את סרט הקפטן, והוא חזר לאימונים מוקדם מהצפוי בעקבות ההדחה של אורוגוואי מהמונדיאל בשלב הבתים. לפי הדיווחים בתקשורת הספרדית, היחסים של מוריניו עם פדה תקינים בינתיים, אבל המבחן הגדול יהיה עם ויניסיוס וקיליאן אמבפה.
הברזילאי, שקיבל הצעה שמנה מארסנל, חתם על חוזה חדש עד 2030, ומוריניו יצטרף למצוא את הדרך לעבוד איתו על בסיס יומיומי בצל הריב מתחילת השנה. המאמן גם חייב למצוא את הדרך לשפר את שיתוף הפעולה של הברזילאי עם אמבפה, שעדיין רחוק משלמות אחרי שנתיים בצוותא. החלוץ הצרפתי, שנוהג למשוך את השמיכה לכיוונו ומגיע אחרי מונדיאל אישי מצוין שהסתיים רע מאוד בחצי הגמר מול ספרד, עשוי להיות מוצב לבדו בחוד במערך 4-2-3-1. בתוך התבנית הזו ינסה המאמן לבנות את הפאזל עם השחקנים שעומדים לרשותו. הסגל הזה עשיר ומגוון, גם אחרי שעסקת רודרי לא יצאה לפועל.
ז'וזה מוריניו (IMAGO)המיוחד היה שמח לראות את הקשר המרכזי הטוב בתבל עובר ממנצ'סטר סיטי לסנטיאגו ברנבאו, אבל יש לו אופציות מעניינות גם בלעדיו. על סמך משחקי האימון, מוריניו רואה את ואלוורדה כקשר מרכזי קלאסי, ועשוי להציב אותו לצד טשואמני בצמד שיצטרך ליישר את ההדורים. רעיון נוסף שנוסה במשחקי האימון הוא הסטתו של טרנט אלכסנדר ארנולד למרכז המגרש, ויש בכך הגיון בעקבות החתמתו של דנזל דאמפריס מאינטר. המגן ההולנדי אוהב לתמוך בהתקפות לאורך האגף הימני, אבל זה לא בהכרח יביא להושבתו של האנגלי על הספסל, כי אלכסנדר ארנולד תופקד לא פעם כפליימייקר נסוג אצל יורגן קלופ בליברפול.
אופציות נוספות במרכז המגרש הן ברנרדו סילבה שכן הגיע ממנצ'סטר סיטי בהעברה חופשית, במהלך שהפתיע רבים ושימח את מוריניו. הפורטוגלי הוותיק מסוגל למלא מגוון עמדות במרכז המגרש, ויש אפשרות לשלבו גם כפליימייקר במידת הצורך. באופן עקרוני, התפקיד הזה יהיה של ג'וד בלינגהאם או של ארדה גולר, כאשר ויניסיוס והרכש היקר החדש יאן דיומאנדה יאיישו את האגפים. ברהים דיאס ורודריגו (כאשר יחלים) הם אופציות נוספות במגוון עמדות.
ברנרדו סילבה (IMAGO)במקביל, יש יותר עומק גם בהגנה. מארק קוקורייה, אחד המגנים השמאליים הטובים בעולם כיום, הוא תוספת כוח רצינית מאוד, וגם עסקה יוקרתית בהתחשב בהיותו קטלוני עם עבר בברצלונה. על מוריניו מוטלת גם משימת השבתו של איברהימה קונאטה לכושר טוב, כי הבלם הצרפתי הגיע מליברפול בתום עונה אישית מאכזבת. האם זה אפשרי? האם עדיף לשלב אותו עם אנטוניו רודיגר או עם דין הייסן? ומה תהיה תרומתו של אדר מיליטאו כאשר יחלים? גם אלה שאלות מרתקות.
עם זאת, הסוגיה המרכזית ביותר היא עיתוי הפיצוץ. לאור ההיסטוריה של מוריניו בכלל ועברו בריאל מדריד בכלל, קשה להאמין שהוא לא יגיע, וסדרת החינוך שיעביר הפורטוגלי לחלק מהשחקנים לפחות תגיע גם לתקשורת. פרס חושב שהוא האיש הנכון למשימה, ועבור המאמן זו הזדמנות מופלאה לסגור את המעגל. משעמם זה לא יכול להיות, אבל נותר לראות אם אוהדי ריאל ייהנו מההצגה הזו. על סמך זאת, יוחלט איזה פרק כדאי יהיה להוסיף לסדרה בנטפליקס.