כוכב מכבי ת"א והפועל ירושלים לשעבר, אמארה סטודמאייר, נכנס הלילה (בין שבת לראשון) להיכל התהילה. המחזור כלל הפעם גם את המאמנים דוק ריברס ומייק ד’אנטוני, כמו גם את קנדייס פארקר, אחותו של כוכב מכבי ת"א בעבר, אנתוני פארקר.
אחד הרגעים המרגשים של הערב היה כניסתו של סטודמאייר להיכל התהילה. הפאוור פורוורד האדיר, שנבחר לרוקי העונה ב-2003 והיה שחקן אולסטאר שש פעמים, רשם קריירה מפוארת עם ממוצעים של 18.9 נקודות ו-7.8 ריבאונדים למשחק ב-14 עונות במדי פיניקס, ניו יורק, דאלאס ומיאמי.
בנאום הכניסה שלו סיפר סטודמאייר גם על היהדות והחלק שלה בחייו: "למדתי במשך 20 שנה לפני כן (לפני שהגיע לישראל) בסתר. למדתי תורה. למדתי את התנ"ך, את ההבנה המקראית של ההיסטוריה. ורציתי ללכת למקום שבו אני יכול לחיות וגם לשחק. אז המשחק האחרון שלי במיאמי, לקחתי את הכישרונות שלי מעבר לים לישראל. ושיחקתי בישראל. ושיחקתי בירושלים. יכולתי לזכות באליפות הראשונה שלי בירושלים ואז יכולתי לחזור למשחק האחרון שלי כשחקן למכבי תל אביב וחייתי בתל אביב על הים התיכון, חייתי את החלום".
סטודמאייר במכבי ת"א (איציק בלניצקי)דרכו של סטודמאייר התחילה מנקודת מוצא קשוחה, אך הוא הדגיש כי האמונה והמשמעת היו המצפן שלו לאורך כל הדרך, כפי שתיאר בפתח דבריו: "עבורי, הייתי מסוג הילדים שאמרו תפילות בכל לילה. תמיד הייתי זה שציית לאמא שלי, להורים שלי. נשארתי מאוד ממושמע בכל הנוגע לשמירה על החוקים שאלוהים הציב לי לעקוב אחריהם, ושמרתי את זה בליבי, וזה עזר לבנות את האופי שלי בעיצומה של צמיחה בעוני".
בסיום דבריו, ביקש אמארה להעביר מסר מעורר השראה לדור הצעיר ולסובבים אותו, תוך שהוא מודה למשפחתו ולקרוביו על התמיכה לאורך כל הדרך: "ההיבט החשוב ביותר שאני יכול לתת שחוויתי, כשאתה גדל בסביבה שבה לא תמיד קל לצאת ממנה, הגורם הכי חשוב עבורי היה קודם כל להתרחק מצרות. זה היה הדבר הראשון והחשוב ביותר עבורי, להתרחק מצרות. להישאר חיובי, להישאר ממוקד, להישאר משמעותי, ותמיד לזכור שלא משנה מה עוברים, אפשר להתמיד בכל דבר".
מחזור היכל התהילה
ריברס שנכנס אף הוא להיכל התהילה, חתום על קריירה של 27 שנים באורלנדו, בוסטון, לוס אנג'לס קליפרס, פילדלפיה ומילווקי. מי שהוביל את בוסטון לאליפות ב-2008 וזכה בתואר מאמן השנה ב-2000, ציין בהתרגשות: "אמא שלי תמיד אמרה - לטוב ולרע, אתה בדיוק במקום שבו אתה אמור להיות".
דוק ריברס (IMAGO)ד’אנטוני נכנס להיכל התהילה אחרי שנבחר פעמיים למאמן השנה ב-NBA (2005 ו-2017) עם 672 ניצחונות בקריירה, אבל הוא זכור בעיקר מהסגנון המהיר של התקפות ה-7 שניות מימי פיניקס.
בנוסף אליהם, קנדייס פארקר, אלנה דלה דון ושמיק הולדשלו זכו לכבוד, יחד עם נבחרת ארצות הברית לנשים משנת 1996 ששמרה על מאזן מושלם במשחקים האולימפיים ב-1996. גם השופט ג'ואי קרופורד והמאמן מארק פיו קיבלו את הכבוד.