איגוד השופטים פותח עונה. הכדורגל הישראלי יוצא לעונת 2026/27 והאיגוד ערך היום (שלישי) מסיבת עיתונאים שבו הוצגו נותני החסות, חזון האיגוד, יעדיו והתוכנית לעונה הקרובה, כמו גם הצגת שינויי החוקה והעדכונים המקצועיים.
יו”ר האיגוד גיורא ענבר: “זו זכות וגאווה לפתוח עוד עונה בכדורגל הישראלי. האיגוד השלים את כל ההכנות לעונה הקרובה, הן בהיבטים המקצועיים והן בהיבטים הניהוליים, גם בארץ וגם בחו”ל. כמובן אדגיש שוב, לפי המטרה העליונה שלנו, לבסס את המקצוענות של האיגוד, על פי המשולש שמנחה אותו ומורכב ממוסר וערכים, תרבות ארגונית וניהול והתנהגות וכמובן מצוינות בהיבט המקצועי על פי החוקה ועל פי הנחיות אופ”א.
“חשוב לי להדגיש את זה שוב ושוב, הדבר יחידי שמכתיב את ההתנהלות המקצועית של השופטים זה בעצם הנחיות אופ”א. ועדת השיפוט העליונה של אופ”א דרך זיו אדלר, שהוא בעצם אחראי השיפוט הארצי והוועדה המקצועית ועד לאחרון השופטים על הדשא או במסך, כפופים אך ורק לחוקה שמוכתבת באופ”א, ולכן גם כל עולמם של השופטים, השיבוצים, הציונים, ההתקדמות המקצועית, היא בעצם שואבת את כל הסמכות מאופ”א, לא מהקהל, לא מאינטרס בעלי מועדונים או חברי מועדונים ולא מהתקשורת, אך רק מהתקנון באופ”א.
גיורא ענבר (רדאד ג'בארה)“אחרי שהבנו את זה. נעבור למספר דברים. ראשית, אי אפשר שלא לציין את המונדיאל, שאותי הוא ריגש וגם מתאר לעצמי את רוב אוהדי הכדורגל. ראינו לא מעט מחלוקות ותלונות של כל מיני נבחרות שבגלל שופט כזה או אחר או אדום שלא הונף הם הודחו לא בצדק, השיח על השיפוט קיים בכל העולם ובכל המפעלים והארצות, הוא יהיה קיים גם כאן כל עוד אנשים עוסקים בשיפוט ויהיו טעויות בשיפוט, וגם בעונה החולפת עברנו תקופות יותר טובות ופחות טובות. בכל מקרה אני שמח שכל שלבי ההכרעה בליגות עברו בשלום וללא השפעה של החלטה שיפוטית, כמובן שנשאף לשפר את זה ויש לנו יעד חשוב – לשפר את האחידות, רוצים משהו אחיד בין כל שופטי המסך וכמובן גם לרדת בכמויות ההתערבויות וזה אחד הדברים.
“אנחנו כמובן נתיישר ואף נעשה יותר עם הארכת הזמן נטו ויגעו בזה תכף. אני מהמשחקים שראיתי בגביע הטוטו או האירופאיות, ראיתי שהדברים מתחילים להיכנס לתלם. כמובן שנמשיך ונגביר את האכיפה על ההתנהלות של הספסלים והמאמנים, בעלי תפקידים בקבוצות. לצערנו חווינו שוב, למרות הקפדה די שיטתית, ראינו בגמר גביע המדינה כניסה של ספסלים, סיום מכוער למשחק יפה ואירוע כדורגל, ואנחנו בעניין הזה מנחים את השופט לממש עד תום את הזכות והחובה שניתנת בחוקה כדי לוודא שהספסלים לא יתנהגו בצורה שיוצרת את ההתלהמות המיותר, ובעניין הזה לא תהיה שום פשרה.
“אנחנו מדווחים על כל אירוע מחלוקת בכל הרשתות ואנחנו נמשיך בתוכנית שהתחלנו איתה כפיילוט בעונה שעברה, אחת לשבועיים או שלושה, זיו אדלר יופיע בתוכנית פתוחה לגמרי בהשתתפות פרשנים, שחקני ומאמני עבר, על פי החלטת ההפקה, וידון באירועי מחלוקת בצורה פתוחה ומקצועית כמו שאנחנו יודעים לעשות. נמשיך גם השנה לתת הזדמנות לצעירים ואנחנו מצעירים את הסגל לאט לאט, יש הרבה שופטים צעירים לצד פרישה כמובן של ותיקים, אנחנו העלינו את עומר בירן שהוא לפני שלוש עונות עלה מליגה א’ ואנחנו נותנים הזדמנות גם לשופטי הסגל של הלאומית לשפוט בליגת העל ולהיפך, כדי שכל הזמן להכניס דם חדש ולייצר עתודה.
לירן וקסברגר וגיורא ענבר (רדאד ג'בארה)“אי אפשר שלא לציין נשים. אנחנו לא בהצלחה היסטרית, אבל ממשיכים לעודד נשים להצטרף לאיגוד, לקורסי נשים ייעודים שאנחנו עושים בשלבים הבסיסיים ולתת כל הזדמנות אפשרית לנשים להתקדם. יש פרויקט משותף ממוקד לשופטות, כל סשן כזה אנחנו רואים 50 משתתפות ואנחנו מקווים שזה יילך ויגדל, אני חושב שיש לנו שופטות טובות ואנחנו נשמח לראות עוד ועוד שופטות על הדשא ובמסך.
“מילה אחרונה אחרונה להודות לשינו זוארץ, שמתוקף תפקידו לא מעט בזכותו נפתחו לנו הזדמנויות באופ”א לשיבוצי שופטים. מאז שאגת הארי שטיסות הפכו לדבר נורמלי, אנחנו מקבלים לא מעט שיבוצים לצוותי השיפוט שלנו ואנחנו רואים שיבוץ של שישה שופטים שטסים למשחקים בזירה האירופית. אני לא יכול לפרסם את השיבוצים שקיבלנו עדיין, אבל קיבלנו שיבוצים לשבועות הקרובים, ולא את הציונים, אבל בסיפוק רב אני יכול להגיד שהם מקבלים ציונים טובים וזה חשוב למעמד של ישראל באופ”א וגם ליכולות של השופטים כאן”.
מנכ”ל האיגוד לירן וקסברגר: “לי חשוב הקשר עם הקבוצות. אחרי אירועי מחלוקות או אירוע מסוים יש שיח ויש טענות, זה דברים שאנחנו לא מחדשים כמובן וזה קורה בכל מפעל, אבל חשוב לציין שהקשר עם הקבוצות הוא קשר טוב. כל ה-30 קבוצות בלאומית ובליגת העל קיבלו הדרכה מקצועית ופרטנית על כל עדכוני החוקה, זיו היה עם רוב הקבוצות בליגת העל, על מנת להבהיר ולהכין את הקבוצות לשינוי החוקה, השיח היה מכבד וענייני.
לירן וקסברגר (רדאד ג'בארה)“היינו בישיבה עם הקבוצות והצגנו את הדברים ואני יכול להגיד שאין קבוצה אחת שפנתה לאיגוד בכל נושא והיא לא קיבלה מידע מפורט, כל קבוצה קיבלה מענה וזה משהו שאנחנו נמשיך איתו. היו”ר נגע בפרויקט השופטות – פתחנו פרויקט במהלך העונה האחרונה לפיתוח וקידום שופטות, שספיר ברמן מנהלת את זה, המטרה זה לגייס שופטות וגם לשמר ולקדם שופטות. לצערי המבצע האחרון של שאגת הארי והדברים הלא פשוטים שהיו קצת בלמו את העניין ולא הגענו לכל היעדים שהצבנו, אבל השנה נשים דגש ויש לנו שופטות עם פוטנציאל ואנחנו נמשיך להשקיע. המטרה זה לראות אותן בסגלים הבכירים ולראות עוד שופטים שקודמו.
“יכולתם לראות כבר במשחקי פתיחת העונה שהשופטים הולכים עם ביגוד חדש, אחרי מכרז קיבלנו את היבואנית וזכינו בכמות ואיכות של מגוון ביגוד של הקיץ שזה חסר תקדים לחיוב, שופטי ליגת העל והלאומית, מה שתראו זה אותו ציוד שקיים בליגה האיטלקית הראשונה וזה חשוב לי לציין כהישג לא קטן של האיגוד להעמיד מכרז בגודל הזה.
“הדבר האחרון זה הערכי. כל השופטים בתדירות גבוהה משתתפים באירועי זיכרון ובכל אירוע שאנחנו מוזמנים אנחנו שולחים אנשים ומשתתפים במשחקי הוקרה וכו’, זה ערך חשוב במקביל לעשייה המקצועית ואנחנו נמשיך את זה. בכנס האחרון בחורף עשינו הוקרה לזכרו של רעי בירן, אחיו של עומר בירן, שכזכור נפל לפני כשנה בעזה וממש בחודש האחרון הכנו ערב עם שורדת שבי ואנחנו כמובן נמשיך ונשמור על הנושאים הערכיים.
זיו אדלר ולירן וקסברגר (רדאד ג'בארה)“נקודה שלישית לשופט זה לזרז את המשחק בזריקות חוץ ובעיטות שוער. ברגע שזריקות חוץ לא מתבצעות בזמן אז זה עובר ליריבה, אם השוער לא בועט בזמן אז עושים כדור קרן. הספירה לא מתחילה מהרגע שהכדור יוצא, אלא מהרגע שהקבוצה מעכבת את המשחק, ברגע שכבר הביאו את הכדור לשוער או לשחקן והם מתעכבים והולכים לאט, אז יש חמש שניות ואז השופט יוריד את היד ועדיין זה לא קורה, הוא מחויב לשרוק”.
ראש מערך השיפוט זיו אדלר: “בחרתי במשפט ‘המשחק מעל הכל’, כי לכולם ברור שכשאבא מגיע עם ילד לא מגיע לראות את השופט ולא מעניין אותו השופט, מעניין אותו לראות את המשחק, לחוות וליהנות, מבחינתנו זה העיקר. אנחנו רוצים שהוא יהנה ובשביל זה אנחנו צריכים כמה שפחות להתערב למשחק.
“יחד עם זאת, יש מצבים שאנחנו לא רוצים שיידעו מי השופט במשחקים, אבל אם צריך להרחיק שחקן אז אנחנו רוצים שהוא ירחיק, ומה שאני אומר זה שאנחנו רוצים לתת למשחק להמשיך וללכת וליהנות. יש חוקים חדשים שיגרמו למשחק להיות משוחק יותר ואנחנו ניישם את זה. אנחנו רוצים לעלות את זמן המשחק, עקביות בשיפוט וההתערבויות יהיו פחות.
זיו אדלר, לירן וקסברגר וגיורא ענבר (רדאד ג'בארה)“אז קודם כל עקביות ושקיפות ברגע שיהיה עקביות אז הביטחון יגדל. אנחנו לא נצליח לפתור מחלוקות בזמן אמת, ייקח זמן, אבל צריך להיכנס לאירועים. כבר בשנה שעברה דיברתי שאנחנו רוצים לעלות את זמן המשחק נטו וזה לא רק על השופטים, אבל גם להם יש חלק וקיבלנו כלים משמעותיים כדי שנוכל לזרז אותם. השופטים יודעים שיש פינות, זה התחיל בעניין של שוער ובהתחלה אמרו שהשופט יספור עם האצבעות כדי שכולם יראו, העלו את זה מ-6 ל-8 ואמרו שהעונש יהיה קרן וציוו עלינו לספור בצורה שכולם יוכלו לראות. אנחנו ראינו שבארץ החוק הזה הופעל.
“החוק שהשוער עם הכדור ביד והשופט סופר במו ידיו וברגע שעבר 8-9 שניות אז הוא שרק לקרן, היינו צריכים להיות אחידים באותו קו וזו הציפייה שלי לעונה הקרובה, אנחנו רוצים שזה יהיה 8 שניות, זה באמת עבד וראינו הרבה שריקות לזה והמשחק התקדם ולא ראיתם שוערים שהחזיקו את הכדור בידיים.
“נושא נוסף זה החילופים. ברגע שמונף השלט, לשחקן יש 10 שניות לצאת מהמגרש, לא משנה מאיפה, העיקר שייצא מהר, אם יצא תוך פחות מ-10 שניות אין בעיה, אבל בדר”כ זה לוקח זמן. אם יצא יותר מ-10 שניות אז המחליף לא יוכל להיכנס למשחק, הוא יצטרך לצאת ואי אפשר לבטל את החילוף ולשנות את השחקן, אבל המחליף יתעכב, הוא יוכל לחזור רק אחרי דקה ובעצירה זמנית. אם יש מספר חילופים הזמן יחל מהרמת השלט האחרון.
“כשהמשחק ייעצר בעקבות פציעה ונכנס טיפול בשביל השחקן, הוא יצטרך לצאת ויוכל להיכנס אחרי דקה תוך כדי המשחק גם. מתי זה קורה? נכנס טיפול, היריב לא קיבל צהוב או אדום, השחקן יצטרך לצאת לדקה. כשהשופט יעצור את המשחק בעקבות חשד לפציעה או משהו, גם אז ייצא ובגלל זה ההנחיה לא לעצור מסתם פציעות חוץ מפגיעות ראש. ההגדרה שלנו לשופטים – הכדור יצא החוצה והשחקן יושב ברצפה, השופט ייגש אליו וישאל אותו לגבי טיפול ולצאת דקה, או בלי טיפול, ואם הוא יקום אז המשחק יחודש בלי שייצא, אם הוא לא יקום או יתמהמה בתשובה אז הוא ייצא לדקה.
זיו אדלר ולירן וקסברגר (רדאד ג'בארה)“יש גם אופציה שהשחקן ייצא באופן עצמאי אם הוא קרוב לקו לדוגמא ואז זה ימנע ממנו את הדקה לאחר מכן, הוא יוכל לחזור באופן ישיר אם יטפלו בו ישר בלי שהמשחק ייעצר. הנושא הזה זה אחד מהנושאים שיחסכו הכי הרבה זמן, בדקנו אירועים וראינו קשר ישיר בין פגיעות הקבוצה לזו שמובילה, השחקנים יותר נפגעים כשהקבוצה מובילה מאשר הפוך, וזה אמור להגדיל את זמן המשחק.
“החוקים החדשים לדעתי יוסיפו זמן וזה לא קורה רק בארץ, אלא גם בחו”ל ובגלל זה אופ”א הכניסה את החוקים האלו גם בחו”ל, גם בליגת האלופות וגם במונדיאל וראינו כבר את ארסנל בליגת האלופות בגמר מוציאה חוץ אחרי דקה. אנחנו רוצים ששחקנים יבינו שאם הם מתעכבים לקום אז הם יצטרכו לשבת בחוץ, אם יתעכבו בחילוף זה עונש כבד לקבוצה וזה לא שווה להם.
“גילו בעבר שתוצאות VAR זה טוב ונתנו לזה עוד כלים, אם אנחנו מסתכלים ונלך ל-140 התערבויות VAR בשנה שעברה, מבטיח לכם שאם נשב אז מעל ל-100 היה נכון, נכון שיש מחלוקת כאן ולכאן וצריך להתערב במקרים מוחלטים, אבל נותנים עוד כוח גם באירועים נוספים. האירוע הראשון זה ביטול כרטיס אדום שנובע מכרטיס צהוב שני שגוי, שהוא חייב להיות ב-100 אחוז שגוי ואי אפשר להצדיק אותו, שאין שום הצדקה לזה, אין בכלל עבירה או בסגנון הזה, רק במקרים האלה הנחינו את שופטי ה-VAR להתערב, 100 אחוז טעות אז תקרא.
“דוגמא ראשונה ראינו במשחק אלוף האלופים כששופט קיבל טיפול ונדרש לצאת החוצה, הוא יצא החוצה וכששחקן יוצא החוצה הוא צריך אישור של שופט להיכנס, הוא לא קיבל אישור ונזרקו עליו כוסות מהיציע אז הוא נכנס, השופט לא הבין והביא לו כרטיס צהוב שני על זה שנכנס ללא אישור, שופט המסך עשה בתבונה והבין ששחקן לא יכול לקבל כוסות וזה טבעי שנכנס פנימה, והמליץ לו לבטל את הצהוב השני וזה מוצדק לגמרי כי אנחנו לא רוצים שיזרקו עליו כוסות, והשופט קיבל את ההמלצה, אז מבחינתנו הייתה התערבות נכונה.
“ביטול קרן לא אמורה לעכב את המשחק, רק אם זה ברור, לא עוצרים משחק על כל קרן, אם המשחק מחודש אז זה אבוד ואם היה גול ואז גילו שהייתה קרן שגויה אי אפשר לבטל, זה רק אם זה קורה בזמן אמת, אין סמכות להתערב.
“עבירה של שחקן ואז יש גול לאחר מכן, ולדוגמא במונדיאל היה אסור להתערב בעבירה שהכדור לא במגרש והיום מותר להתערב ואם הייתה דחיפה לפני הקרן אז אפשר לבטל את השער, אבל כן מחדשים קרן והייתה תצוגת תכלית.
“נושא כיסוי הפה. ראינו כיסוי פה שגרר אדומים, בליגה שלנו זה לא יהיה קיים, כמובן שלא מדובר על משהו שהוא לא תוך כדי עימות, אלא במהלך עימות בין שני שחקנים יריבים, אם השחקן יכסה את פיו והשופט יראה זה יהיה כרטיס צהוב, לא אדום, וזה ככה בכל המפעלים.
“דגש נוסף זה שת”פ שופט – קפטן, השופט לא יכול לדבר עם 11 שחקנים ולא יכול להתנהל שכולם מקיפים אותו, ולכן אנחנו רוצים שכן יתקיים שיח עם הקפטן, וזה לא שקפטן ירוץ על כל חוץ ושטויות, אלא דברים מעניינים, והדגש זה שגם השופט וגם השחקן יזיזו את שאר השחקנים ואז השופט יסביר לקפטן את הדברים, לקפטן אין סמכות להתנהג בצורה לא מכבדת ועם הידיים וכו’, אבל אנחנו רוצים שהשופט יסביר את ההחלטות לקפטן וכמובן החלטות משמעותיות, לא סתם עבירות באמצע המגרש וככה אי אפשר להתנהל.
“נושא נוסף שכואב זה שת”פ בין השופט הרביעי למאמן. הוא יכול להסביר למאמן מה החוקים ומה בודקים וכו’ והכל כמובן בכבוד הדדי ולא במחאות, נשמח לשיתוף פעולה וניישם את זה, לדוגמא גמר הגביע לצערנו זה מה שקרה בתוספת הזמן, דיברנו על האירוע וראינו איפה אנחנו יכולנו לעשות אחרת ואיך השיפוט תרם לאירוע הזה לקרות.
“האירוע הזה קרה כי השופט בא במקום של להכיל את הקבוצות ולא רצה להשפיע ואז זה הלך ומתדרדר ומגיעים לתמונות שאף אחד לא רוצה. נקח דוגמא שהשופט היה מרחיק אנשי צוות משני הספסלים או שחקנים, לא היינו רואים את זה בדקה ה-97 וצריך באלאנס יותר תקיף לאנשים שהם לא מאמנים ולהעיר הערות, אין ברירה. נמצא את הבאלאנס לתת למאמנים לעשות את עבודתם ולא לתת לשאר הצוות לעשות את זה”.
“אנחנו רוצים לצמצם כמויות התערבויות במקרים שאין צורך, מכות שלא מכוונות בין שחקן ליריב, אירועים של התערבות לא טובה נדע וזה הקו שלנו ואנחנו מנחים את השופטים. אולם, אם שחקן פוגע בכוונה עם אגרוף, אם יש מצלמה שצילמה את האירוע בזווית הנכונה ורואים את המגע והכוונה והפגיעה, יש את כל האלמנטים שזה אדום וזו התערבות נכונה.
“מבחינתי שחקן הגנה ששולט בכדור ושולח רגל ופוגע עם פקקים בנקודת מגע גבוהה אז זה כרטיס אדום עם התערבות, אין ספק שצריך להתערב וזה עבירה חזקה שמאיימת על שלום היריב. לדוגמא, אם אין נעיצה מלאה של הפקקים אז יכול להיות שזה לא יהיה אדום. אם השופט יוציא אדום אז המסך יתמכו, אבל גם במקרה של צהוב, אם שחקן מקפל את הרגל ואין נעיצה, לא בטוח שיהיה חייב להתערב”.
במונדיאל עשו ששופט כורז אחרי בדיקת VAR ואז הקהל שומע את זה, יש מחשבה לעשות את זה גם פה?
אדלר: “אופ”א הכניסה את זה להחלטת כל התאחדות את הנושא הזה, היה את זה בליגות באירופה והמספר הזה יגדל, למשל במפעלים האירופאיים עוד לא ראינו, אנחנו נשמח שזה יקרה גם אצלנו, העונה זה לא יקרה, מדובר בעניין טכני וזה החלטה של המנהלת ולא שלנו.
לירן: “זה עניין של עלויות וצריך חבירו שמע בין השופט לכריזה של האצטדיון ונשמח ליישם את זה”.
האם לאחר משחק כמו ששחקנים ומאמנים מדברים, שופט המשחק יהיה זמין להסברים? והאם שופטי ה-VAR רואים את שידור הטלוויזיה עם השדרן והפרשן או מה? איך הם רואים?
אדלר: “הם רואים את שידור הטלוויזיה, הם לא שומעים שום דבר ממה שנאמר, הם מנותקים, אבל הם רואים את השידור בטלוויזיה, ככה זה בכל המשחקים בעולם, אין אפשרות טכנית גם לשמוע”.
ענבר: “השופט לא יהיה זמין. אני פתחתי את זה לפני שתי עונות ונתנו ראיון לשופטים, תמיד כשביקשו נתנו ואז הפרשן היה מחליט מתי לקרוא לו וזה לא היה נותן את המטרה והוא צריך להיות ענייני, ראינו שזה לא אפקטיבי ואנחנו נדון על כל מחלוקת ולא הערה של שופט”.
לירן: “בתחילת הדרך זה באמת היה אפקטיבי ובאיזשהו שלב הייתה שחיקה וראינו שרק בזמן מחלוקת שהשופט טעה אז מזמנים אותו והוא היה עם הגב אל הקיר והוא לא יכול לתת תשובה עניינית. אבל נמשיך את זה השנה ויום יומיים אחרי השופטים יתראיינו, אחרי שיידעו את החלטות הוועדה, לא תמיד נפתח את זה ולפעמים לשופטים יש תקופה פחות טובה, וכשנראה שזה נכון אז בהחלט נפתח את זה, ראינו בקיץ האחרון מלא ראיונות של שופטים על כל נושא שביקשו, אחרי משחק זה לא עבד כמו שרצינו”.
האם אתם מרגישים שלשופט יש אפשרות לבחון כל אירוע עם המצלמות שיש או שיש מקרים שחסרים דברים ויש דברים שיהיו שנויים במחלוקת?
אדלר: “יש כמות מצלמות טובה ואנחנו מגיעים ל-12 מצלמות והכמות הדרושה זה 8, מן הסתם שהצלם לא תמיד יתפוס את מה שקורה על כר הדשא, המענה הוא טוב ומרבית הדברים אפשר לראות כמו שצריך”.
אחת המטרות החשובות זה לדעת להעביר את מה שהעברת פה גם לקהל הרחב, התחלתם ליישם בשנתיים האחרונות של מחזור משחקים ולהציג ברשתות החברתיות ולקהל הגדול את האירועים הבולטים וניתוח של פרשנות, עשיתם את זה עם AI גם, לא זוכר כמה זה היה עקבי וכמה אחרי כל מחזור.. אבל בהנחה שיש דבר כזה, איך מציגים ואיך בוחרים להציג ואיך עושים את זה אחרי כל מחזור?
ענבר: “הוא נעשה באופן קבוע. הקריטריון זה החלטה של הוועדה כשיש מחלוקת, שיש אירוע שעשה סערה ואפילו אחד מבעלי הקבוצות התראיין אצלכם ואמר ‘שערורייה, רוצה לשלוח את השופטים לפוליגרף’, זה לא קריטריון, אבל לפי החוקה אנחנו נלך ולא לפי גחמות של קהל”.
לירן: “יהיה באלאנס ואנחנו נכנס לתוכנית הפקת לקחים חדשה, אנחנו נרצה לשמור אירועים גם לאולפן הזה כמו באנגליה, ונתייחס לאירועים שיש מחלוקת גבוהה וכמובן גם נפרסם הודעה למחלוקת כזאת בכל סיום מחזור ואי אפשר לכל אירוע, אלא רק לאירועים גדולים של מחלוקת, שיש ערך מוסף גם הסברתי ומבחינת קריטריונים, ננסה לגעת בהכל ואין שום קבוצה שפנתה לגבי אירוע כזה או אחר ולא התייחסנו בפומבי ולא קיבלה מענה".
היו פרסומים בתקשורת הזרה על התערבויות VAR במונדיאל והשאלה שלי אם אפשר לצמצם את התערבויות ה-VAR?
אדלר: “ההנחיות שנתתי בעצמי מתאים גם לאופ”א, אנחנו רוצים שתהיה אחידות וצריך לראות איך עושים אחידות בין כל המדינות, אנחנו נצמדים להדרכה של אופ”א והולכים לפי הקו של אופ”א כדי שתהיה אחידות, הנושא הזה עלה כי ההתערבויות גדולות מדי וגם שם וגם אצלנו המטרה תהיה לצמצם להתערבויות ואת הבדיקות הארוכות”.
המספרים שאני רואה לגבי כרטיסים אדומים זה פי 3 פה בארץ מאשר באירופה, יש פער משמעותי, איך זה קורה?
אדלר: “אני לא יודע אם פי שלושה אבל כן המספר היה גבוה יותר ואני מקווה שהשנה זה יירד, אני לא בודק את הכמות, אנחנו לא מציבים יעד כמותי. השופט במונדיאל במשחק הראשון הוציא שלושה אדומים ואז המשיך לשפוט, זה לא משנה, אני מנתח לפי מקרה ואם ההתערבות או ההחלטה הייתה נכונה לאדום ולפי זה אנחנו פועלים”.
כרטיסים צהובים גם של מאמנים, יש כמות גדולה מאוד והתחושה יש שהכבוד מה שמנחה את השופט.
ענבר: “לא חושב שזה קשור. שופט רביעי צריך להקפיד שהמאמן לא יוצא מהאזור הטכני, והרבה פעמים אומרים להכיל, השופט הרביעי חלק מהציון שלו זה אם הוא לא הקפיד על הנחיה מסוימת בהתנהגות של המאמן וזה יורד מהציון שלו, זה לא לפי כבוד והרגשה ואגו, אם זה היה לפי כבוד ואגו אז הדברים היו נשפטים אחרת”.
יש את נושא עיכוב המשחק, כשהקבוצה סופגת שריקה נגדה ואז שחקן בועט בכדור ומתעסק עם הכדור אחרי השריקה ומעט פעמים אני רואה כרטיס צהוב ומתמהמהים עם זה, מה הגישה שלכם?
אדלר: “כמובן לא להעלים עין, לא יודע מה הקו והגבול של כרטיס צהוב או לא צהוב, תלוי במה קורה. יש דברים מינוריים של עיכוב שנייה ומצד שני בעט בכדור ועיכב את המשחק בהרבה אז זה כרטיס צהוב”.
חגיגות של שחקן מול הקהל ועושה ‘לא שומע’ או משהו כזה, איפה הגבול והאם השופטים יודעים מה צריך לעשות?
אדלר: “זה לא פעם ראשונה של השופטים ואנחנו רוצים לראות חגיגות של השחקנים, אבל השופטים צריכים להבין מה הלוז וכמובן אם זה התרסה אז השופט צריך להבין איפה צריך להיכנס ואיפה למנוע והכל ואם נחצה הגבול לכרטיס אדום אז לא יודע, לא זוכר אירוע כזה בשנה שעברה, צריך להכיל את זה וגם בגביע הטוטו שופט מסוים בחר להוציא כרטיס צהוב על חגיגות שער ואני חושב שזה היה טו מאץ’”.