העונה רק התחילה ובחודש האחרון התרחשו שלושה מקרי אלימות קשים שונים - סדרן חבט עם מוט בראשו של אוהד בתוך האצטדיון בפתח תקווה, אוהדי מכבי תל אביב תקפו אוהדים של הפועל ירושלים ביציאה מהאצטדיון ברחובות ואוהדים של מכבי נתניה תקפו את שחקני בני סכנין בחניון של האצטדיון בנתניה.
אחרי הלילה הקשה שלשום (שני) בו הותקפו כדורגלנים מליגת העל, יו״ר מנהלת הליגות לכדורגל ארז כלפון דרש לראות את אותם העבריינים מאחורי סורג ובריח, אך לא פעם המתפרעים הללו מגיעים לבית המשפט ומשתחררים לרוב בעונשים קלים יחסית. אם כך, מדוע עדיין אין שופטים עם התמחות לספורט שמבינים את חומרת האירועים ויטילו עליהם עונשים קשים כדי למגר את התופעה? בדיקת התוכנית שיחת היום ב-ONE מגלה.
היזומה למינוי שופטים בעלי מומחיות לעבירות ספורט עלתה כבר כמה פעמים בעבר, ביוזמת בכירים בכדורגל הישראלי. בשנתיים האחרונות היוזמה גם זכתה לתמיכתם של שר התרבות והספורט מיקי זוהר ושר המשפטים יריב לוין, אך טרם יצאה לפועל. כרגע, שופטים פוסקים בהתאם לחוק ולשיקול דעתם.
בחודשים האחרונים השרים זוהר ולוין שוחחו על כך וניסו לקדם את הנושא. שר המשפטים דרש להכשיר שופטים שיעסקו בעבירות ספורט, אך הנהלת בתי המשפט הבהירה לא יתאפשר משום שאין מספיק כוח אדם. כלומר, אין את כמות השופטים הדרושה במערכת והעומס גדול מידי על השופטים בבתי המשפט, כך שלא ניתן להוציא שופטים להכשרות ספציפיות ולגרום להם לעסוק רק בספורט בגלל ריבוי תיקים - ולכן זוהי תוכנית שיכולת הביצוע שלה לא קיימת כרגע.
מיקי זוהר (חגי מיכאלי)גורמים המעורים בפרטים טוענים כי הנהלת בתי המשפט הבהירה לשרים זוהר ולוין כי רק לאחר צירופם של עשרות שופטים חדשים לבתי המשפט יהיה אפשר לבחון זאת מחדש. שר התרבות והספורט מיקי זוהר הבהיר בשיחות על כך: "זה הכרחי כדי למגר את האלימות בספורט", אך כאמור בשלב זה יש עדיין התנגדות מצד הנהלת בתי המשפט.
השר מיקי זוהר סימן: אלו הדרכים למיגור האלימות
שר התרבות והספורט הצהיר בשנים האחרונות כי הוא מאמין בארבע דרכים להפחתת מקרי האלימות בספורט: הכשרת שופטים בבית המשפט כך שיהיו מומחים לעבירות אלימות בספורט; הצבת מצלמות לזיהוי פנים בכניסה לאצטדיונים, מהלך ששר המשפטים לא פסל על הסף אך התנגד לו מחשש לפגיעה בצנעת הפרט של הקהל; הסדרת פירוטכניקה ביציעים, כך שאוהדים יעשו זאת בלי לסכן חיי אדם ואז הצורך להבריח פנימה אמצעי לחימה יפחת; וטיפול משטרתי פרטני וטיפול מוסדי בתוך ההתאחדות לכדורגל בעבירות של גזענות ואלימות, כך שגם האוהדים וגם הקבוצות ייענשו, מה שקורה כבר בפועל למעשה.
עד כה, רוב ההצעות שהציע השר מיקי זוהר לא יצאו לפועל, משיקולים שונים שלא בהכרח תלויים בו ובמשרדו. אחת לכמה חודשים זה שוב צף ובסופו של דבר הטיפול במתפרעים נותר באחריותם של משטרת ישראל ובתי המשפט.
מיקי זוהר (חגי מיכאלי)הצעת החוק שלא קודמה
בינתיים, בכנסת כבר הונחה הצעה לתיקון חוק איסור אלימות בספורט במטרה להכשיר שופטים ייעודים לטיפול בחוליגנים בבתי המשפט, אך היא לא קודמה עד כה. כלומר, בכנסת כבר החלו בהליך חקיקה לאחר שחבר הכנסת סימון דוידסון, סגן יו"ר הכנסת ויו"ר ועדת המשנה לספורט, ניסה לקדם זאת לפני כשנה.
ביולי 2025 נרשמה בכנסת הצעת החוק שנועדה לשנות את המצב הקיים, כך ששופטי בתי המשפט שלא הוסמכו לעסוק בעבירות אלימות בספורט - לא יוכלו לקיים דיונים באשר להליכים בעבירות הקשורות לספורט, או להליכים הנוגעים למתן צווי הרחקה והגבלה לפי חוק איסור אלימות בספורט, כולל בקשות לביטול, שינוי או הארכה של הצווים הללו.
על פי הצעת החוק שיזם ח"כ דוידסון, הוצע כי "נשיא בית משפט מחוזי יקיים, בתיאום עם מנהל בתי המשפט, מחלקה לאלימות בספורט בבית משפט שלום אחד לפחות באזור השיפוט שבו הוא נשיא, ויעביר הליכים בעבירות הקשורות לספורט שהוגשו לבתי משפט שלום באותו אזור שיפוט לבית משפט שלום שהוקמה בו מחלקה לעבירות כאמור, ובלבד שהמרחק בין בתי המשפט אינו עולה על 60 קילומטרים".
ח"כ סימון דוידסון (לילך וויס-רוזנברג)כמו כן, נכתב בהצעת החוק כי "נשיא בית המשפט העליון, בהתייעצות עם נשיאי בתי המשפט הנוגעים בדבר, ימנה שופטים למחלקה לאלימות בספורט. תקופת הכהונה של שופט המחלקה לאלימות בספורט תהא שלוש שנים וניתןלהאריכה לתקופות כהונה נוספות; ואולם, ניתן לקבוע תקופת כהונה קצרה יותר בהתאם לצורכי בית המשפט". בהצעת החוק נקבע גם כי "שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, יקבע, בצו, את המספר המרבי של השופטים במחלקה לאלימות בספורט".
בתיקון לחוק הוצע כי השופטים יוכשרו כמומחים לטיפול באזרחים שביצעו עבירות סביב מגרשי הספורט במדינה, כמו תקיפה של אוהדים אחרים, התפרעויות ביציעים והשלכת אמצעי פירוטכניקה, עבירות שהפכו למכת מדינה בשנים האחרונות. על פי הצעת החוק, "שופטי המחלקה לאלימות בספורט יעברו השתלמויות לצורך כניסה לתפקידם זה, שיכללו הדרכות והכשרות תקופתיות בתחומים הנוגעים לעבירות הקשורות בספורט ולאלימות בספורט".
בחודשים האחרונים הצעת החוק הזו לא קודמה, אך חבר הכנסת דוידסון הבהיר: "בעיקרון, בתי המשפט לא כל כך אוהבים את זה. הם רוצים תקציב מיוחד לזה, לכן אם משרד האוצר יקדם תקציב ייעודי לזה בעתיד - יהיה אפשר להתקדם ולהוציא את התוכנית לפועל. בכל אופן, הצעת החוק עדיין עומדת וקיימת. ברגע בו הכנסת הבאה יוצאת לדרך, אפשר יהיה להתחיל לקדם את החוק הזה ולהכריח את מערכת המשפט ליישם אותו בפועל בתוך שנה".
יריב לוין (באדיבות אתר הכנסת)הרשות השופטת: ספק אם קיימת הצדקה להקמת ערכאה ייעודית
מהרשות השופטת, שאחראית על המבנה הארגוני של בתי המשפט ועל התמחויות והכשרות ייעודיות לשופטים, נמסר בתגובה: "הרשות השופטת רואה חשיבות עליונה במיגור האלימות במגרשי הספורט ובשמירה על שלום הציבור. בשנים עברו התקיים שיח בין הנהלת בתי המשפט ובין משרד התרבות והספורט, בהם הוצגו על ידם נתונים לפיהם ישנו מיעוט מזערי של מקרים המובאים לפתחם של בתי המשפט בהקשר לאלימות בספורט. עבירות אלימות בספורט הן חלק מההליך הפלילי ומשכך ספק אם קיימת הצדקה להקמת ערכאה ייעודית אשר תעסוק בעבירות אלה. כל מקרה המובא לפתחו של בית המשפט נבחן על ידי השופט היושב בדין על פי הנסיבות הפרטניות בו, ומאליו מובן כי פסקי הדין הניתנים כפופים לבחינה של ערכאת הערעור".
ברשות השופטת הוסיפו כי "עדכון בדבר תיקון מס' 4 לחוק איסור אלימות בספורט - אשר החמיר את רף הענישה בגין שימוש בפירוטכניקה - נמסר לגורמי השיפוט הרלוונטיים. כמו כן, הדרכות והרצאות בנושא עבירות אלימות בספורט מתקיימות במסגרת השתלמויות מקצועיות של המרכז להכשרה ולהשתלמות שופטים".