תולה את הנעליים: סילבן לנדסברג הודיע היום (שישי) על פרישתו ממשחק פעיל, באמצעות פוסט באינסטגרם הפרטי שלו. הגארד ששיחק במכבי חיפה וזכה באליפות במכבי תל אביב מסיים את הקריירה בגיל 36.
סילבן לנדסברג הגיע לישראל בקיץ 2010, אחרי שלא נבחר בדראפט ה-NBA, וחתם במכבי חיפה. כבר בעונתו הראשונה הוא הראה את הפוטנציאל שלו, אבל הפריצה הגדולה הגיעה בעונת 2011/12, אז הפך לאחד השחקנים הבולטים בליגה עם ממוצע של 20.7 נקודות למשחק ונבחר למלך הסלים הישראלי. היכולת המרשימה הובילה אותו למכבי תל אביב, אליה הצטרף בקיץ 2012, ובמקביל החל את שירותו בצה"ל.
במכבי תל אביב לקח ללנדסברג זמן לבסס את מעמדו, אך בעונת 2014/15 הוא קיבל תפקיד משמעותי יותר והפך לאחד הישראלים המובילים בקבוצה. הוא העמיד באותה עונה 14.9 נקודות ו-5.1 ריבאונדים בממוצע בליגה, ובמקביל רשם 8.5 נקודות למשחק ביורוליג. בתקופתו בצהוב זכה באליפות ישראל, בשלושה גביעי מדינה וביורוליג בעונת 2013/14, לפני שעזב את ישראל ב-2017 אחרי חמש עונות במועדון.
סילבן לנדסברג (שחר גרוס)“תודה לכל אדם שאי פעם צפה בי קושר את השרוכים ודורך בין הקווים האלה”
“ישבתי על זה שבועות, חשבתי מה להגיד, איך להגיד את זה, מתי להגיד את זה, וכל מה שהצלחתי להעלות בדעתי זה תודה. תודה לכל אדם שאי פעם צפה בי קושר את השרוכים ודורך בין הקווים האלה, אלה שהריעו ואלה ששרקו בוז, תודה. למאמנים האישיים שלי, על כל העבודה שהשקענו, השעות על גבי שעות, הקיא, הדם, הזיעה, הדמעות, הצעקות, הצחוקים, אולמות כושר בלי חימום, בלי אורות, עם נזילות, על כך שהייתם שם איתי לאורך כל הדרך, תודה. לכל חבר לקבוצה שדרך איתי על המגרש יום יום, תודה”.
“לכל יריב שדרך בצד השני של הקווים האלה והתחרה, תודה. לכל הנהלה שבחרה בי ובטחה בי, תודה. לכל מאמן ראשי שהיה לי אי פעם על כך שאפשר לי ובטח בי להיות אני, תודה. לכל פיזיותרפיסט, רופא ואיש צוות רפואי שעבדתי איתו אי פעם, תודה. לכל מאמן כושר ויכולות גופניות שהייתה לי הזכות לעבוד איתו, תודה. לסוכן שלי מישקו, תודה. לכל עיר שאימצה אותי, ילד מפאשינג, קווינס. תודה".
"תודה לספורט שלימד אותי כל כך הרבה"
לנדסברג הוסיף: "לחברים ולמשפחה שלי, אין לכם מושג כמה זה היה משמעותי עבורי כשהייתי מקבל מכם שיחות במהלך העונה ופשוט רציתם לדבר על המשחק האחרון שלי. לדעת שנשארתם ערים באמצע הלילה עד לפנות בוקר כדי לצפות בי משחק באירופה כשלמחרת הייתה לכם עבודה או לימודים. תודה. לאמא שלי, הסלע שלי, אני לא יכול להודות לך מספיק, אני אוהב אותך. תודה. צ'לס, שתמיד היית חיובית באופן קיצוני לא משנה מה המצב, אני אוהב אותך. תודה. אבא, כל בוקר מוקדם, כל לילה מאוחר, כל פעם שדחפת אותי ומעולם לא קיבלת שום דבר שהוא פחות ממעולה (למען האמת אני גלוי לב, אפילו לא יודע אם קיבלת גם את זה), אני אוהב אותך. תודה".
"ולכדורסל, בכל פעם שהופלתי ארצה עמדתי חזרה על הרגליים. אתה לימדת אותי את זה. להוביל באמצעות דוגמה אישית, עם לב פתוח, ראש פתוח ואוזניים קשובות. אתה לימדת אותי את זה. לעולם לא להתחמק מהרגע. אתה לימדת אותי את זה. ביטחון עצמי בלתי מתפשר. אתה לימדת אותי את זה. האדם שאני כיום - עשינו את זה ביחד. נתת לילד מקווינס את העולם, פשוטו כמשמעו. השיעורים שלימדת אותי. הברכות שנתת לי. חוויתי מהי תשוקה. מהי אהבה אמיתית. מהי אובססיה. תודה".