שרון מימר דורש מבני סכנין תשובות ומאשים אותה בצביעות סביב הקריאות למיגור האלימות. כך עולה ממכתב התראה חריף שנשלח באמצעות משרד עורכי הדין כהן-ברוורמן, בו נטען כי המועדון התעלם מאירוע פלילי חמור שבו חדרו עשרות אוהדים רעולי פנים למתחם האימונים ו"הטילו אימה על הצוות”.
בפתח הפנייה מבהירים עורכי הדין כי מרשם "מצטרף ללא סייג לקריאה למיגור האלימות ממגרשי הכדורגל ומסביבתם", ומדגישים כי "אלימות בכדורגל היא תופעה חמורה, מסוכנת ופסולה, ויש לפעול נגדה בנחישות, ללא פשרות וללא הבחנה בזהות התוקף או הקורבן". למרות זאת, לטענתם, "דווקא על רקע הקריאה הנחרצת שמשמיע כיום מועדון בני סכנין, קשה להתעלם מן הפער הבולט שבין הדברים לבין התנהלות המועדון כאשר אלימות קשה ומטילת אימה הופנתה כלפי המאמן שלו עצמו - מר שרון מימר".
הרקע לדברים הוא האימון הסוער של סכנין, שבו אוהדים התפרעו במה שהוביל לבסוף לעזיבת מימר. במכתב נכתב על כך: "חדרו למתחם עשרות אוהדים, חלקם רעולי פנים וחלקם נושאי אלות, תוך קריאות להביא לסיום תפקידו של מרשנו". האירוע הוביל להפסקת האימון לאלתר, כאשר השחקנים ואנשי הצוות הורדו בבהלה לחדרי ההלבשה בעוד האוהדים צבאו על הדלתות, והמאמן נאלץ "להסתגר בחדר פנימי מחשש ממשי לשלומם". האירוע דרש לבסוף התערבות משטרתית וחילוץ של המאמן בליווי משטרתי מחוץ לעיר.
הנציגים המשפטיים דוחים מכל וכל את הניסיונות להציג את האירוע כמחאה ספורטיבית או אי-נעימות, ומותחים ביקורת קשה על תגובת המועדון: "למיטב הידוע למרשנו, חרף חומרתו החריגה של האירוע, המועדון לא הגיש תלונה מטעמו למשטרת ישראל, לא פנה מיוזמתו לרשויות האכיפה בדרישה לאתר את המעורבים ולמצות עמם את הדין, לא ערך בירור פנימי סדור ולא פרסם גינוי פומבי, ברור וחד-משמעי של המעשים ושל האוהדים שהיו מעורבים בהם". במקום זאת, נטען כי המועדון בחר למזער את המצב ולהציגו כ"מצב ארעי ולא נעים".
צפו: עימות בין עו"ד של מימר למנכ"ל סכנין“תיעוד של אירוע אלים אינו חומר גלם לעריכה תדמיתית”
סוגיה מטרידה נוספת שעולה מן המכתב נוגעת לתיעוד הווידאו מהאירוע. לטענת המאמן, "במקום לשמר ולהעביר לגורמי האכיפה את מלוא התיעוד המקורי והבלתי ערוך, הסרטונים שהיו בידי המועדון נערכו וקוצרו על ידיו, באופן שהשמיט חלקים מן ההתרחשות והציג תמונה חלקית ומרוככת של האירוע". עורכי הדין מדגישים כי "תיעוד של אירוע אלים אינו חומר גלם לעריכה תדמיתית".
לקראת סיום הדרישה, מופנות להנהלת המועדון שאלות נוקבות: "היכן הייתה אותה נחישות כאשר האלימות הופנתה כלפי המאמן שלכם? היכן הייתה הקריאה לאיתור פורעי החוק ולמיצוי הדין עמם? היכן היה הגינוי הפומבי והחד-משמעי? מדוע לא פנה המועדון בעצמו למשטרה?".
המכתב מסכם בחדות כי "מאבק באלימות אינו יכול להיות סלקטיבי", וכי "מי שדורש - ובצדק - אפס סובלנות כלפי אלימות המופנית כלפיו, חייב לנהוג באותה נחישות כאשר פורעי החוק הם מקרב אוהדיו והקורבן הוא המאמן שאותו העסיק". להנהלת בני סכנין ניתנה ארכה של שלושה ימים להשיב לדברים ולפרסם גינוי פומבי, בטרם יועברו הממצאים במלואם להתאחדות לכדורגל, למנהלת הליגות, לרשויות האכיפה ולכלי התקשורת.