נבחרת ישראל איבדה אתמול (ראשון) באופן רשמי את הסיכוי להעפיל לאליפות העולם שתיערך בקטאר בקיץ הבא, כשאין ספק שהשורה התחתונה היא שהכתובת הייתה על הקיר. אתמול, בניגוד למשחק הראשון בחלון הנוכחי בשלב המוקדמות, חניכיו של אריאל בית הלחמי עוד פתחו טוב, אך לטביה החסרה הצליחה להשלים מהפך של 26 נקודות, מפיגור 11 ועד לניצחון ב-15 הפרש (70:85), והשאירו לחבורה של בית הלחמי שני חלונות נוספים שיהיו אך ורק לפרוטוקול.
שלושה שחקנים שהתחילו את החלון הנוכחי לא שיחקו, כך שנסיבות מקלות יש, הפציעות של תמיר בלאט ואדם אריאל, לצד השחרור של רפי מנקו, ששב ארצה כדי לשהות לצד אשתו שאמורה ללדת בקרוב, הותירו את הרוטציה של בית הלחמי קצרה, אך עדיין הנבחרת הייתה צריכה לנצח את נבחרת לטביה, שהחיסורים של השחקנים המרכזיים שלה הפכו את המשחק לכזה שהיה פשוט חובה לנצח.
אך צריך עדיין לשים את האמת על השולחן, גם במידה של ניצחון הסיכויים שאת אליפות העולם הכחולים-לבנים היו מחמיצים גבוהים. מכיוון שהנבחרת הגיעה עם מאזן לא טוב בכלל והייתה מצויה במרחק של ארבעה ניצחונות מהעפלה, כשיש בסך הכול שישה משחקים בשלב הנוכחי, אך עדיין יש את הדבר הזה שנקרא דרך, והיא הייתה גרועה, ויש את הדבר הזה שנקרא לוחמה, שלא שהייתה גרועה, היא פשוט נעדרה בעת (אי) מילוי תפקידה. ההגנה שוב לא הייתה, והקלות שבה המארחת חזרה למשחק הייתה פשוט בלתי נסבלת.
מאמן הנבחרת, אריאל בית הלחמי (צילום: עמית ברמן איגוד הכדורסל)בלי הכוכבים, הפערים נחשפו
החלון הנוכחי סיפק אולי תמונת מראה לא נעימה בכלל, כזו שעל פיה אולי הנבחרת פשוט לא נמצאת באזור החיוג, קל וחומר כשהשחקנים הבכירים חסרים, וכאלו היו יותר מדי: מתומר גינת, יובל זוסמן, גור לביא וטי ג'יי ליף שלא כשירים עדיין, דרך החוסר הבולט במיוחד של דני אבדיה, אותו פורטלנד לא שחררה, כמו גם את בן שרף, שבעצמו לא קיבל שחרור מברוקלין.
יחד עם זאת, בהינתן יריבות מסוימות כדוגמת לטביה נטולת הכוכבים, בית הלחמי וחניכיו היו צריכים לקחת את המשחק אמש, ובמקום זאת ההסתכלות על החלונות הבאים, שפשוט לא יהיו חשובים, עוסקת יותר בשאלות של עם אילו סגלים נותר להגיע לשני החלונות, כי תכלית הרי אין בהם. יתרה מכך, הם נחשבים יותר ל"עצם בגרון" מבחינת התזמון שלהם, והעובדה הקטנה הזו שנכתבה כבר מעלה, מדובר במשחקים שיהיו לפרוטוקול בלבד.
ים מדר (צילום: עמית ברמן איגוד הכדורסל)הפנים אל עבר הקדם אולימפי
בחירת המתאזרח, שוב נאמר, לא הייתה טובה. על כך אין עוררין. קאדין קרינגטון שחקן טוב, אך כל משחק שעובר מראה שהוא פשוט לא התאים למה שנבחרת ישראל הייתה צריכה, והוא לא הצליח להטות את הכף. בסביבת הנבחרת מדברים על להרים את עצמם לקראת החלונות הבאים, כאשר צריכים גם להסתכל על הקמפיין הבא, שיהיה הקדם אולימפי, כשמקווים שיותר שחקנים יהיו זמינים.