בשנה האחרונה יצחק אשפיז פרץ בסערה לטופ העולמי בג'ודו. הישראלי בן ה-18 ניפץ שיאים ורשם הישגים יוצאי דופן בתוך זמן קצר בקטגוריית המשקל של עד 60 ק"ג, מה שהפך אותו לאחד מהנציגים הישראלים המעניינים ביותר בסגל הנבחרת של שני הרשקו. בעוד כחודש, ב-4 באוקטובר, הוא יתחרה באליפות העולם בבאקו, והרבה מבטים יופנו אליו אחרי שסומן כדבר הגדול הבא.
אחד על אחד עם יצחק אשפיזאשפיז זכה בשלוש השנים האחרונות בתואר אלוף העולם עד גיל 18 ובתואר אלוף אירופה עד גיל 18, אבל בשנה האחרונה הג'ודאי רשם התקדמות מטאורית גם בבוגרים, אחרי מדליית הזהב בגראנד סלאם טביליסי, הארד בגראנד סלאם פאריס היוקרתי וכמובן עם מדליית הארד באליפות אירופה, תחרויות בהן הוא גם הכניע יריבים חזקים כמו המדורג ראשון בעולם, סגן אלוף העולם, סגן האלוף האולימפי ואלוף העולם.
הוא אומנם צעיר ורק בתחילת דרכו, אבל אשפיז כבר הספיק להפיל על הגב הרבה ג'ודאים מובילים. לכן, לכל מקום אליו הוא מגיע בעולם יש רחש סביבו, ועל כתפיו הקטנות יש גם לא מעט אחריות. אחרי אולימפיאדת פאריס 2024, ארבעה מחמשת הנציגים של נבחרת הג'ודו לגברים פרשו, כולל שגיא מוקי ופיטר פלצ'יק שגרפו מדליות בבמות הגדולות, כך שכעת יצחק אשפיז הפך לג'ודאי שניצב בקדמת הבמה, והוא התקווה הגדולה למשחקים האולימפיים הבאים בלוס אנג'לס 2028.
אלא שבדרך לשם, יש עוד תחנות - והמשמעותית מכולן היא אליפות העולם, אליה הוא יעלה בקרוב. רגע לפני שיטוס לאזרבייג'אן, יצחק אשפיז דיבר בראיון מיוחד ל-ONE על המטרות, הדרך שעבר, הניצחונות - והסיפור המשפחתי שמסתתר מאחורי הכוכב הבא של הענף הישראלי.
יצחק אשפיז (רדאד ג'בארה)"רעשי הרקע? שם אותם בצד"
יצחק הוא טיפוס צנוע, אבל גם חדור מטרה. הוא כבר מכיר היטב את המתחרים שלו, אבל תמיד רוצה ללמוד עוד. הוא כבר נמצא תחת אור הזרקורים ואפילו הקהל מתלהב ממנו, אבל הוא לא מתרגש מזה ויודע שמצפה לו עוד הרבה עבודה קשה. "זה מחמיא לי מאוד כשמדברים עליי, אבל אני לא כל כך מתייחס לזה. בסופו של דבר הכול תלוי בי", אמר אשפיז.
בכל זאת, איך אתה מתמודד עם כל רעשי הרקע?
"אני שם אותם בצד, לא נותן לזה יחס. אני לא יודע למה מייעדים אותי וזה כמובן מחמיא שחושבים עליי דברים טובים, אבל מה שחשוב זה לאן אני מייעד את עצמי, כי בסופו של דבר זה אני לבד על המזרן. כל החיים גדלתי בצורה מסוימת, שזה לא משנה מה אומרים עליי וזה לא משהו שישתנה. כרגע, אני מרגיש שאני מתקדם, אבל תמיד יש לי עוד לאן לשאוף ולהשתפר".
הניצחונות שהיו לך על יריבים מהטופ העולמי והמדליות בתחרויות בסבב העולמי בגיל כל כך צעיר, זה משהו שהפתיע אותך?
"אני לא יודע אם זה הפתיע אותי, בעיקר זו זכות וזה לא מובן מאליו. הגיל שלי לא פקטור, אני לא רואה את זה ככה, אני כמו כל ספורטאי שמתחרה עם כולם. מה שמעניין אותי זה הג'ודו עצמו ומה אני יכול להביא מעצמי".
מה הרגשת בקרב בו ניצחת את אלוף העולם המכהן והמדליסט האולימפי ריוג'ו נגאיאמה היפני בגראנד סלאם פאריס?
"זה היה אחד מהרגעים הכי משמעותיים שהיו לי. כשהגעתי לתחרות בפאריס, זה היה אחרי הטירונות, ככה שלא עשיתי הרבה ג'ודו, אולי שבוע-שבועיים בקושי, ואני זוכר שהגעתי לשם ולא חשבתי יותר מדי כי הייתה לי הגרלה די קשה. הגעתי לרבע הגמר וידעתי שאני מול היפני, מישהו שלפני כמה שנים הייתי מסתכל עליו ועל הג'ודו שלו והערצתי אותו. אני זוכר שהתחלנו את הקרב ולא ממש היה אכפת לי מי עולה מולי. לא עשיתי חשבון. אני לא אתן דין וחשבון לכל אחד, כי אז זה יכול להיגמר אחרת. הובלתי עליו ביוקו, הוא החזיר לי ווזארי ויוקו, ואז 30 שניות לסוף יצאתי למהלך, הפלתי אותו לאיפון וכל הקהל פתאום צעק בהתלהבות. כולם לא הבינו מה קרה. זה היה מהרגעים הכי עוצמתיים שלי, רגע מיוחד בשבילי כי עליתי מול מישהו שהערצתי ופתאום אני מנצח אותו".
ריוג'ו נאגאימה (רויטרס)זה שהיית על ראש הפודיום באליפות העולם ובאליפות אירופה לנוער, זה עזר לך?
"זה נתן לי תחושת מסוגלות וביטחון, אבל גם אם לא הייתי עומד אז על הפודיום? עדיין הייתי מאמין שאני יכול לעשות את זה. אני לא חושב שההישגים שעשיתי בצעירותי אומרים משהו על מי שאני עכשיו".
מי היה המודל לחיקוי שלך?
"היפומי אבה. אני אוהב את איך שהוא עולה לקרב, את הטכניקה שלו, הוא ספורטאי יציב מאוד".
אתה יודע שבשידור של אחד מהקרבות שלך ביפן אמרו עליך שאתה מזכיר אותו?
"לא שמעתי על זה, אבל זה מחמיא. אני מאוד תופס ממנו".
יצחק אשפיז (רדאד ג'בארה)הפכת לספורטאי המוביל מבין הג'ודאים הגברים בישראל. אם בעבר הייתה נבחרת מלאה במדליסטים, עכשיו זה רק אתה שעומד בפרונט. איך אתה רואה את זה?
"עדיין יש פה ספורטאים מעולים בנבחרת, כולנו מתאמנים יחד ועוזרים אחד לשני. אתם תכירו את הדור הבא, לאט לאט, אני בטוח בזה. כל הצלחה שלי - היא לא רק שלי, זו ההצלחה של כולם, של המאמנים, הספורטאים, של המשפחה שלי, של הנבחרת, של כולם. יש פה דור טוב".
"אחי עם תסמונת דאון, הוא חלק ממני. לא רואה בזה מורכבות"
יצחק התחיל להתאמן בג'ודו בגיל 4 בראשון לציון. "זה היה בקאנטרי גני הדר בעיר", סיפר יצחק. "אמא שלי הגיעה לבריכה עם אחי הקטן ואיתי. אני זוכר שראיתי ילדים עם חלוקים לבנים בתוך מקלט, עברנו לידם ואמרתי לאמא שלי שאני רוצה לנסות את זה. אז ניסיתי וממש התאהבתי בג'ודו. בתור ילד קטן אתה עושה הרבה חוגים, אם זה כדורגל או קראטה, אבל אני התמדתי בג'ודו. זה הכי עניין אותי ונשארתי שם. היה בזה ריגוש, אמוציות, פשוט התאהבתי בזה".
יצחק הוא בנם של אריק וקרן, אח בכור ליהונתן בן ה-16 ושילת בת ה-11. "אחותי הייתה בג'ודו בעבר והפסיקה, אחי עם תסמונת דאון", שיתף הג'ודאי. "אנחנו משפחה מאוד מאוחדת. כל המשפחה שלי איתי ביחד סביבי בג'ודו, ההורים שלי תמכו בי, הגיעו לתחרויות ועזרו לי עם הטיסות לחו"ל".
יצחק אשפיז (רדאד ג'בארה)איך זה לחיות עם המורכבות של אח עם תסמונת דאון?
"יהונתן הוא ילד נשמה ויש לנו קשר מיוחד. בסופו של דבר הוא אח שלי, אני לא רואה את זה כמשהו עם מורכבות. יהונתן אולי לא כמוני וכמוך, אבל הוא בסדר גמור, הוא איש שיחה מדהים וזה לא הופך אותו לאדם שונה באמת. אני מעריץ אותו והוא אותי. זה מדהים שילדים עם תסמונת דאון כל הזמן שמחים, הם לא רואים את העולם בצורה שלילית, ויש לו רק כוונות טובות".
איך הקשר ביניכם?
"אני מחובר אליו ממש. הוא חלק ממני ומהחיים שלי, אנחנו יושבים הרבה ומדברים, הולכים לשחק ביחד לפעמים. בתור ילד קטן, אני לא ראיתי בזה משהו שונה. הוא היה כמו אח רגיל. רק כשאתה גדל אתה רואה את זה טיפה יותר. הוא ילד חמוד. כשאני חוזר הביתה מתחרויות הוא מכין לי פתקים 'יצחק אתה אלוף' ושולח אליי תמונות כל הזמן. זה קשר מיוחד".
היו לכם רגעים קשים או אנשים שהסתכלו מוזר?
"האמת שלא. אנשים אולי יסתכלו מוזר, אבל זה לא מחלחל אליי. אם הם עושים את זה זו הבעיה שלהם, הוא לא עשה כלום לאף אחד בסופו של דבר. לנו יש חיבור חזק כמשפחה ושום דבר לא מפריע לנו באמת".
המשפחה מגיעה לתחרויות שלך?
"בארץ הם הגיעו לתמוך וזה היה כיף, בחו"ל זה עוד לא קרה וזה בסדר".
יצחק אשפיז (IMAGO)גיק של ג'ודו שחולם על מדליית זהב
באיגוד עושים עם אשפיז עבודה מצוינת, תחת מאמן העל שני הרשקו ומאמנו הצמוד גולן פולק, עם התמיכה שהם מקבלים מהיו"ר משה פונטי, בשאיפה שהילד יגיע רחוק בעתיד. לאחרונה יצחק נפצע בקרסול ולא התחרה, אך בצוות המקצועי עזרו לו להתגבר על הפציעה לפני התחרות החשובה בבאקו.
הפכת לזוכה הזהב הצעיר ביותר בעולם בתחרויות גראנד סלאם מאז היפומי אבה היפני שהפך לימים לאלוף אולימפי, אתה הישראלי הכי צעיר שזכה במדליה באליפות אירופה והיו לך עוד הישגים מרשימים יחסית לגילך. מתי הבנת שיש פה משהו מיוחד?
"לא היה רגע מיוחד כזה. הרגשתי שאני טוב מגיל קטן, כשראיתי שאני חזק ומצליח לנצח אחרים".
התחלת להתאמן אצל עידו רומי, עכשיו אתה בנבחרת תחת שני הרשקו וגולן פולק. איך העבודה איתם?
"כן, התאמנתי בהתחלה אצל עידו, מאמן מיוחד שיודע להתחבר עם כולם, לעבוד בלי אגו ויודע לשתף פעולה, הכל לטובת הספורטאים שלו. אני ממש מרוצה מהעבודה בנבחרת עם המאמן שני הרשקו, מגולן פולק שמלווה אותי צמוד, מהאיגוד שעושה עבודה מצוינת ועוזר לי, מצוות האימון, הפיזיותרפיסטים, התזונאים וכל מי שלוקח חלק בזה. אני מרגיש שכולם רוצים בהצלחה שלי".
יצחק אשפיז (רדאד ג'בארה)זה נכון שאתה גיק של ג'ודו ואתה צופה כל הזמן בתחרויות?
"אני לא יודע אם גיק, אבל אני כן רואה תחרויות כל הזמן. אני צריך להיות מחובר לעולם, לדעת מי היריבים שלי. אני מכיר הכל, מסתכל על כל התחרויות, ויודע מי המדורגים ומי החזקים בקטגוריית המשקל שלי".
אז אתה בעצם מכיר את מי שהולך לעמוד מולך על המזרן, עוד לפני שהמאמנים מדברים איתך על היריב הזה?
"כן, אבל אני והצוות המקצועי מרעננים את זה, יושבים ועושים תוכנית קרב, ומתכוננים טוב יותר ביחד".
אתה מרגיש שהג'ודו זה הייעוד שלך?
"כן. כל החיים שלי זה ג'ודו, אני כל היום סביב זה".
מה המטרה שלך לאליפות העולם הקרובה?
"להגיע הכי גבוה שיש".
ומה החלום הגדול שלך?
"לזכות במדליית הזהב האולימפית ולהיות ספורטאי שיזכרו אותו כאחד שהביא הישגים. בסופו של דבר, כל ספורטאי תחרותי שואף להגיע למדליה האולימפית הכי מכובדת שיש, אבל יש עוד דברים בדרך שצריך לעבור ולהתמודד איתם. שם אתה באמת נמדד כספורטאי".
שני הרשקו (חגי מיכאלי)שני הרשקו: "יצחק הוא ספורטאי נדיר"
מאמן נבחרת ישראל שני הרשקו אמר: "יצחק הוא ספורטאי נדיר. מעבר ליכולות הגופניות שלו, הוא אדם מיוחד והג'ודו זה החיים שלו. הוא מתייחס ברצינות לכל מה שמצופה מספורטאי שרוצה להגיע רחוק, הוא רוצה ללמוד, מוכן להודות בטעויות ולהתאמן חזק. הוא שבר שיאים שלא נשברו עד היום, אבל הוא צנוע ושקט, והתפקיד שלנו זה להשאיר אותו עם הרגליים על הקרקע לצד ההצלחה. ברור לנו שהציפיות עולות ואנשים מדברים עליו, אבל אם הוא יהיה ממוקד, צנוע ויעבוד קשה? הוא באמת יתקדם ויצליח".
המאמן הלאומי הוסיף: "ברמת ההישגים וברמת המחויבות, הוא ספורטאי שמעבר לזה שכיף לאמן אותו, הוא גם קשוב ונותן שיאמנו אותו. הוא מסוג הספורטאים שצריך יותר לעצור אותם, מאשר לדחוף אותם קדימה. מנגד, ברור לנו שאנחנו לא לבד בעולם, יש עוד ספורטאים טובים מאוד בקטגוריה שלו, כאשר נגד חלקם הוא התחרה וניצח, ויש גם כאלה שניצחו אותו - ועדיין יש פה אתגר גדול. בעיניי, אצל יצחק הכל אפשרי והשמיים הם הגבול, אבל צריך להמשיך לעבוד קשה כדי להצליח. יש מקום אחד שאנחנו עושים בו את כל המאמצים שלא לטעות בו וזה במשחקים האולימפיים. זו תמיד תחרות מאוד קשה, גם אם זה נראה כמו משהו מבטיח. אנחנו מאמינים בו, גם ברגעים הפחות נעימים, ומקווים שנצליח לשמור עליו בטופ העולמי לאורך זמן".