אם וכאשר ג'יימס טרבנייר ישלים את המעבר הצפוי למכבי תל אביב, לצהובים יגיע שחקן שקשה מאוד להכניס לתבנית הרגילה של "מגן ימני". האנגלי בן ה-34 נפרד בקיץ מריינג'רס אחרי 11 שנים, יותר מ-560 הופעות ומעמד של קפטן, אבל הנתון שמספר את הסיפור בצורה הטובה ביותר נמצא בכלל בצד השני של המגרש: 152 שערים בקריירה הפכו אותו למגן בעל מספר השערים הגדול ביותר בתולדות הכדורגל הבריטי.
המספרים שלו בריינג'רס נראים כמעט כמו אלה של חלוץ. ב-562 הופעות שנמדדו לפני סיום דרכו הוא כבר עמד על 144 שערים ו-148 בישולים, ובעונת הפרידה, גם כאשר כבר לא היה באנקר בהרכב, הוא היה בשלב מסוים מלך שערי הקבוצה עם 14 כיבושים לצד שישה בישולים. בחמש מעשר העונות שלו במועדון הוא הגיע ל-15 שערים לפחות, וב-2023/24 אפילו סיים עם 24. קצת יותר ממחצית משעריו אמנם הגיעו בפנדלים, אבל הכמות העצומה של הבישולים, הבעיטות החופשיות והתרומה במשחק הפתוח ממחישה שמדובר בהרבה יותר מבועט מהנקודה הלבנה.
אולי הנתון החריג מכולם מגיע דווקא מהליגה הסקוטית. מאז עונתו הראשונה של טרבנייר בליגה הבכירה, אף שחקן לא כבש יותר מ-83 השערים שלו במסגרת הזו, כאשר ברשימה מאחוריו נמצאים גם חלוצים. אם מרחיבים את הבדיקה עד עונת 2000/01, רק תשעה שחקנים כבשו יותר ממנו בליגה הסקוטית הבכירה. כן, עדיין מדובר במגן ימני.
גם באירופה הוא השאיר חותם יוצא דופן. טרבנייר שותף למסע הגדול של ריינג'רס עד גמר הליגה האירופית ב-2022, אלא שהוא לא רק הנהיג אותה עם סרט הקפטן, אלא סיים כמלך שערי המפעל עם שבעה כיבושים. בדרך הוא כבש מול בורוסיה דורטמונד, הבקיע צמד מול בראגה ומצא את הרשת גם מול לייפציג. הוא הפך למגן הראשון שמסיים עונה אירופית כמלך שערים מאז רונאלד קומאן במדי ברצלונה בליגת האלופות של 1993/94.
ג'יימס טברנייר (IMAGO)הקפטן שחילק את גלאזגו
הסיפור של טרבנייר בריינג'רס, עם זאת, מעולם לא היה רק מספרים. הוא הגיע מוויגאן ב-2015 כשהמועדון עדיין בליגת המשנה, ובאותה תקופה שום דבר לא רמז שהוא יהפוך לאחד השחקנים המזוהים ביותר עם אייברוקס. בעונתו הראשונה כבש עשרה שערים וסייע להחזיר את הקבוצה לליגה הבכירה, וב-2018 סטיבן ג'רארד העניק לו את סרט הקפטן. משם הוא הפך לקבוע היחיד כמעט בתוך מערכת שהחליפה מאמנים פעם אחר פעם: 10 מאמנים שונים עברו בריינג'רס במהלך 11 שנותיו שם.
עם ג'רארד הוא זכה באליפות ב-2021 ועזר לעצור את הרצף של סלטיק, תחת ג'ובאני ואן ברונקהורסט הגיע לגמר הליגה האירופית וזכה בגביע הסקוטי, ובהמשך הניף גם את גביע הליגה תחת פיליפ קלמנט. ב-2021 נבחר לשחקן השנה של שחקני הליגה בסקוטלנד, ב-2023 נכנס להיכל התהילה של ריינג'רס וב-2024 הפך למגן הכובש ביותר בתולדות הכדורגל הבריטי. בינואר 2026 כבר טיפס למקום החמישי ברשימת המגנים הכובשים בכל הזמנים בעולם.
אלא שדווקא שם נמצאת אחת הנקודות הפיקנטיות ביותר סביב הרכש הצפוי של מכבי תל אביב. למרות המספרים ההיסטוריים, טרבנייר מעולם לא זכה לקונצנזוס מוחלט אצל אוהדי ריינג'רס. יכולותיו ההגנתיות ספגו ביקורת לאורך השנים, וכקפטן הוא שילם לא פעם את מחיר האכזבות הקבוצתיות בתקופה שבה היריבה סלטיק אספה תארים רבים. אפילו דברים שוליים הפכו לעיתים לנושא לביקורת סביבו, עד כדי כך שבסקוטלנד הזכירו כיצד ספג אש מצד אוהדים אפילו בגלל שהתפנק בטייק אוויי מחנות פיש אנד צ'יפס.
ג'יימס טברנייר (IMAGO)מי שהחתים אותו בריינג'רס, מארק וורברטון, הסתכל על הדברים אחרת לחלוטין. המאמן לשעבר תיאר את המספרים של טרבנייר כ"מדהימים", והסביר שהדרך הטובה ביותר שלו להגן הייתה בכלל לתקוף ולהכריח את היריבה לסגת. לדבריו, מדובר באתלט אדיר, שחקן שאוהב להתאמן ולשחק ומסיים מצוין, והוא אף העריך שהאוהדים שעשו לו חיים קשים יבינו עד כמה יחסר להם אחרי שיעזוב. אולי זה מסכם היטב את הפרדוקס: מגן עם מספרים של אגדת מועדון, שהמעמד שלו כאגדה עדיין הצליח לעורר ויכוח.
גם הפרידה עצמה לא הייתה שגרתית. טרבנייר רצה להופיע בפעם האחרונה באייברוקס ואף דחה זריקה בקרסול כדי שיוכל להיפרד מהקהל על הדשא, אך בסופו של דבר לא נכלל בסגל. הוא סיפר לאחר מכן כי הרגיש "פגוע ומאוכזב מאוד", וטען שניתן היה לנהל את האירוע בצורה טובה יותר. למרות הכעס, הוא הקפיד להדגיש שאף אדם אינו גדול מריינג'רס וש"המועדון תמיד חייב לבוא ראשון". אחרי יותר מעשור, הוא עזב עם 565 הופעות ו-144 שערים במדי הקבוצה.
ויש עוד פרט קטן שממחיש עד כמה הקריירה שלו לא שגרתית: טרבנייר בכלל בילה עונה אחת כשוער בילדותו, לפני שעבר לשחק במרכז הקישור ורק בהמשך מצא את מקומו כמגן. הוא עבר דרך מחלקת הנוער של לידס, ניוקאסל ושלל השאלות בליגות הנמוכות לפני שמצא בית בגלאזגו. עכשיו, בגיל 34, הוא מגיע לפרק חדש אחרי שהצהיר בעצמו כי הרגיש שהגיע הזמן ל"אתגר חדש". אם הפרק הזה אכן ייכתב בצהוב של מכבי תל אביב, היא לא תקבל רק מגן מנוסה, אלא אחד משחקני ההגנה ההתקפיים החריגים ביותר שייצר הכדורגל הבריטי.