עידן שלם בכדורגל העולמי הגיע לסיומו. ליאו מסי הודיע על פרישה מנבחרת ארגנטינה, ובכך חתם פרק שנמשך 21 שנים במדי האלביסלסטה. "זו הייתה החלטה שכאבה ועדיין כואבת מאוד, אבל אני מבין שזה הזמן הנכון", כתב הקפטן במכתב הפרידה שלו, וההודעה הותירה את ארגנטינה לא רק עם געגוע, אלא גם עם שאלה גדולה מאוד לגבי היום שאחרי.
המשחק האחרון של מסי בנבחרת היה ההפסד הכואב 1:0 לספרד בהארכה בגמר מונדיאל 2026, וכעת ההתאחדות הארגנטינאית כבר נאלצת לשנות תוכניות בעקבות הפרישה. חלון הנבחרות הבא ייערך בין 21 בספטמבר ל-6 באוקטובר, ובמהלכו ארגנטינה תוכל לקיים עד ארבעה משחקי ידידות. אחת האפשרויות שנבחנה הייתה מסע משחקים בסין, אך לפי הדיווח הרעיון ירד לחלוטין מהפרק בעקבות החלטתו של מסי.
בהתאחדות בוחנים כעת חלופות שונות, כאשר ההערכה היא שנבחרתו של ליונל סקאלוני תקיים לפחות משחק אחד על אדמת ארגנטינה. אלא שגם כאן קיימת מורכבות בעקבות העונש שהטילה פיפ"א על הנבחרת בשל אירועים שונים במהלך מונדיאל 2026: שני משחקי הבית הקרובים של ארגנטינה ייערכו תחת מגבלות קהל, כשהראשון יתקיים בתפוסה של 50 אחוזים והשני נדחה.
ליאו מסי (IMAGO)הריק שמסי משאיר מאחוריו
במקביל לתכנון המשחקים הראשונים של העידן החדש, בהתאחדות כבר חושבים גם על האפשרות להעניק למסי פרידה רשמית מול הקהל הארגנטינאי. לפי TyC Sports, קיימת תוכנית לערוך אירוע כזה, אך הכל תלוי ברצונו של האיש מרוסאריו. בשלב זה לא התקבלה החלטה סופית, והדבר היחיד שברור הוא שבחודשים הקרובים ארגנטינה תעלה לדשא ותתחיל לראשונה באמת את החיים שאחרי מסי.
וזה בדיוק מה שהופך את הרגע הזה לכל כך מורכב. מעבר לתארים, השערים והרגעים הגדולים, מסי היה עבור הנבחרת הרבה יותר מכדורגלן. הוא היה המנהיג, הסמל והדמות שסביבה התגבשה קבוצה שלמה. חבריו העריצו אותו, שיחקו למענו ורצו לראות אותו מניף תארים עם הנבחרת. עבור דור שלם של שחקנים צעירים הוא היה המודל, הכדורגלן שראו בילדותם והאיש שהוכיח שאפשר להגיע לפסגה מבלי לוותר על זהות צנועה ומנהיגות חיובית.
לכן גם אם הפרידה הזו הייתה צפויה כבר תקופה ארוכה, היא עדיין הכתה בארגנטינה בעוצמה. התחושה שנשארה היא בעיקר של ריק ושל חוסר ודאות: מי ייקח את המקום המקצועי שלו, מי ימלא את החלל המנהיגותי, ואיך נבחרת שבמשך שנים הייתה מזוהה כל כך עם שחקן אחד תבנה את עצמה מחדש. השאלה שמרחפת מעל הכול היא פשוטה: "ומה עכשיו?"
ליאו מסי (IMAGO)ארגנטינה עדיין מחזיקה בסגל, בהיסטוריה ובמעמד שמחייבים אותה להמשיך לשאוף הכי גבוה שאפשר, אבל בלי מסי הכול מרגיש מעט יותר אנושי ופחות בלתי נתפס. היא תצטרך להיבנות מחדש, להגן על המורשת שלה וליצור סיפור חדש, ובמקביל להבין שהדמות שסחבה את הסמל הזה במשך יותר משני עשורים כבר לא תהיה שם על הדשא.
המשחק הבא של האלביסלסטה אמנם עדיין לא נקבע באופן סופי, אבל הוא כבר יהיה בעל משמעות היסטורית. לא בגלל היריבה, לא בגלל המסגרת ולא בגלל התוצאה, אלא מפני שזו תהיה הפעם הראשונה שבה ארגנטינה תתחיל באמת להתמודד עם המציאות החדשה: נבחרת בלי ליאו מסי.