כאשר יחתום ג'יימס טברנייר במכבי תל אביב, הוא יהפוך לאחד השמות הגדולים ביותר שהגיעו לישראל כזרים בעשורים האחרונים. בגיל 34 הוא אמנם בשלהי הקריירה, אבל זה לא ממש משנה. לא היה סיכוי לראות אותו בליגת העל בשיאו. יש במעבר הזה משהו שמזכיר את הכוכבים מברית המועצות לשעבר שהגיעו לכאן בשנות ה-90. טברנייר ישדרג לא רק את קבוצתו אלא יתרום תדמיתית לכל הליגה. זו העברה נוצצת וחריגה בכל קנה מידה.
הקביעה הזו ממש לא נובעת ממספר השערים ברזומה שלו. טברנייר הוא שיאן הכיבושים כמגן בתולדות בריטניה, וזו כותרת מושכת מאוד, אבל את הסוגיה הספציפית הזו צריך לקחת בפרופורציות הנכונות. מתוך 144 הכיבושים ב-11 שנותיו במדי ריינג'רס, 77 היו בפנדלים. אחוז הדיוק מהנקודה הלבנה אינו יוצא דופן, אגב, כי נרשמו בתקופה זו גם 20 החטאות. אם לוקחים בחשבון רק את 67 השערים שנותרו, מקבלים ממוצע של 6 שערים לעונה. זה עדיין מצוין עבור מגן ימני, אבל כבר לא נתון היסטורי או היסטרי. זו לא התכונה החשובה ביותר של טברנייר.
הרבה יותר מעניין להסתכל על מספר הבישולים. יש לאנגלי 148 כאלה בקדנציה הארוכה בצד הכחול של גלאזגו, וזה לא דבר של מה בכך. תרומתו ההתקפית לאורך האגף הייתה עצומה, הוא מסוגל להעביר כדורי רוחב בדיוק ובתדירות גבוהה, וחלק נכבד מאוד מהבישולים הגיע בזכות התמקצעותו בביצוע הכדורים הנייחים. הבעיטות החופשיות והקרנות של טברנייר הן ברמה הגבוהה ביותר, וזה היה אחד הכלים ההתקפיים החשובים ביותר של ריינג'רס במשך יותר מעשור. התכונה הזו לא נפגעת עם הגיל, ואם ירצה יוכל טברנייר לסדר מצבי הבקעה במצבים נייחים גם כשיהיה בן 40. ספק אם יש בליגת העל מומחה ברמתו בתחום.
ג'יימס טברנייר (IMAGO)הוא יוכל גם להבקיע כך. 18 השערים שכבש בבעיטות חופשיות חשובות יותר מהפנדלים שלו, והוא אוהב מאוד לאיים על המסגרת ממרחק באופן כללי. פעם, כילד שגדל במערב יוקרשיר, הוא התאמן בחצר ביתו, ניסה לפגוע בברז ההשקיה מאות פעמים ביום ודמיין שהוא דייויד בקהאם. את חולצת מנצ'סטר יונייטד הוא לא לבש בסופו של דבר, אבל השאיפה לפלס את דרכו לצמרת הייתה שם, וכך גם הנחישות להשתפר. טברנייר סיפר לימים כי אימו, שגידלה אותו לבדה, דרשה ממנו המון, וכך הוא פיתח את מנגנון הביקורת עצמית. הוא אף פעם לא הסתפק במה שהשיג, ובמקביל ניחן בחוצפה חיובית.
קחו, למשל, את הבכורה שלו בריינג'רס. "לא הייתי אמור לבצע את הבעיטות החופשיות אז", הוא נזכר במשחק גביע הליגה מול היברניאן ביולי 2015. ואולם, כאשר נשרקה העבירה ליד הרחבה בדקה ה-39, הוא הזיז את כל הוותיקים הצידה, שם את הכדור בחיבורים והשווה ל-1:1. ריינג'רס, שהייתה לחוצה מאוד בפיגור במשך כל המחצית הראשונה, נשמה לרווחה ועלתה ליתרון עוד לפני השריקה להפסקה. מהספסל צפה במתרחש קני מילר, שנכנס בהמשך כמחליף, הבקיע צמד והשלים ניצחון 2:6 מפואר. הוא ראה כבר אז את הביטחון העצמי החריג של טברנייר ולקח אותו תחת חסותו.
ג'יימס טברנייר חוגג לצד קני מילר (IMAGO)צריך לדעת את המעמד בו הגיע טברנייר לריינג'רס כדי להבין את עוצמת התעוזה. הוא כבר היה בן 23, אבל ממש לא מצא יציבות ועתידו המקצועי הוטל בספק. כשרונו זוהה בשלב מוקדם באקדמיה של לידס יונייטד, וניוקאסל דאגה להעבירו לשורותיה כשהיה בן 16, אבל ממש לא התכוונה לתת לו הזדמנות. טברנייר נדד בהשאלות כושלות בליגות הנמוכות, ואפילו התגורר עם בת זוגו בקרוואן כדי לא לחפש דירות חדשת כל הזמן. רשימת קבוצותיו כללה את גייטסהד, קרלייל, שפילד וונסדיי, מילטון קיינס דונס ושרוסברי, רק בתחנה השישית ברותרהאם הוא הצליח לבסס את עצמו ולבוא לידי ביטוי.
זה קרה בעונת 2013/14 בזכות המאמן הסקוטי סטיב אבאנס שהאמין בו, סידר לו את הראש ושחרר אותו למשימות התקפיות. היה לטברנייר חלק נכבד בעלייתה של רותרהאם לגמר פלייאוף ההעפלה לליגת המשנה, והוא הצטיין גם בוומבלי. רותרהאם נקלעה לפיגור 2:0, ואבאנס החליט לשלוח למגרש מגן ימני מחליף כדי להסיט את טברנייר לעמדה קדמית הרבה יותר בקישור. השינוי הטקטי עבד מיד, טברנייר היה מעורב בשני השערים בדרך ל-2:2, ואז גם דייק בפנדל בדו קרב. רותרהאם עלתה, והוא חגג הישג משמעותי ראשון בקריירה.
אבאנס, שהיה מקושר היטב בסלטיק, העיד כי המליץ לראשי המועדון הירוק-לבן להחתים את חניכו, אבל הם לא הקשיבו. במקום זאת, חתם טברנייר בוויגאן ששיחקה אז בליגת המשנה, נכשל לחלוטין והגיע לגלאזגו דווקא ליריבה של סלטיק אחרי השאלה בעייתית בבריסטול סיטי. ריינג'רס עוד הייתה אז בליגת המשנה הסקוטית אחרי הקריסה הכלכלית, והמטרה הייתה לשוב למקומה הטבעי, אך המשאבים היו מוגבלים. שחקן אלמוני כמו טברנייר לא עורר התלהבות בקרב האוהדים, והמשחק מול היברניאן שינה לגמרי את הגישה כלפיו. גם חבריו הבינו עד כמה כישורי המנהיגות שלו חזקים, ומילר זיהה זאת טוב מכולם.
טרבנייר (IMAGO)החברות עם מילר וההישג יוצא הדופן באירופית
"אף אחד לא הכיר את ג'יימס כשהוא בא, אבל מיד אפשר היה לראות את האיכויות שלו", סיפר בדיעבד החלוץ. הייתה להם הבנה הדדית מצוינת על הדשא, ושיתוף הפעולה נמשך שלוש שנים במהלכן סיפק טברנייר למילר הזדמנויות הבקעה רבות. היחסים ביניהם היו נהדרים גם בחדר ההלבשה, והשניים החמיאו זה לא זה בתקשורת. ב-2016 השווה טברנייר את מילר לכוכב מנצ'סטר יונייטד לשעבר אלן סמית, איתו שיחק במשך תקופה קצרה במילטון קיינס דונס. "קני אגרסיבי ומחויב כמוהו", הוא אמר. גם מילר הרעיף שבחים על טברנייר, והמשיך לעשות זאת גם אחרי שעזב את ריינג'רס ב-2018.
באותה שנה קיבל טברנייר את סרט הקפטן מהמנג'ר החדש סטיבן ג'רארד, וענד אותו בגאווה במשך שמונה שנים. הוא היה הקפטן השחור הראשון של ריינג'רס, וגם לכך הייתה חשיבות גדולה בעיניו. "אני מנסה להיות מודל לחיקוי עבור כולם, אבל חשוב במיוחד להעניק השראה לילדים שחורים, לגרום להם לחלום ולהגשים את השאיפות", הוא אמר. הוא היה מנהיג מאחד ודומיננטי מאוד, וזכה להערכה מיוחדת כי היה מוכן לקחת אחריות אחרי הפסדים וכישלונות. "הוא אף פעם לא מתחבא", העיד עליו מילר, והנכונות להתייצב מול הביקורת אפיינה מאוד את הקדנציה שלו בקבוצה.
הביקורות היו רבות, הן אישיות והן קבוצתיות, כי אוהדי ריינג'רס מוכנים לקבל אך ורק ניצחונות ומתקשים להשלים עם השליטה של סלטיק בליגה. היו, כמובן, גם הישגים גדולים. טברנייר היה חלק קריטי מהקבוצה שזכתה באליפות הסנסציונית ב-2021, הניף כקפטן את הגביע הסקוטי ב-2022, ובאותה שנה הוכתר באופן מדהים למדי למלך השערים של הליגה האירופית כאשר ריינג'רס העפילה לגמר בו הפסידה רק בפנדלים לאיינטרכט פרנקפורט.
טברנייר וריינג'רס חוגגים זכייה בגביע (IMAGO)וכן, ארבעה מתוך שבעה השערים נכבשו בפנדלים, אבל בזכות הסטטיסטיקה המיוחדת הזו, שהעמידה אותו בשורה אחת עם רונאלד קומאן, הוא זכה לחשיפה גדולה גם מחוץ לבריטניה בזכות הכיבושים הרבים. לפני הגמר, סיפר האנגלי בראיון לאופ"א: "תמיד אהבתי להצטרף להתקפות ולהבקיע. הסתכלתי על דני אלבס, על מרסלו, אפילו על קאפו. הם היו המודלים שלי ורציתי להיות כמוהם. כשהייתי נער, אהבתי במיוחד את הברזילאים, אך הם תקפו כל הזמן". ואולי הוא בא מיורקשייר, אבל טברנייר ברזילאי בנשמה, וזו הייתה הדרך שלו להיכנס להיכל התהילה של ריינג'רס.
בכל הקשור למשימות בעורף, ספקות תמיד ליוו את הקריירה של טברנייר. הוא הואשם לא פעם בטעויות שהובילו לספיגות, ויש שגרסו כי זו הסיבה לכך שלא הגיע לפרמייר ליג. מאידך, ידוע כי הצעות מאנגליה ממש לא חסרו לו בתחילת העשור, אך ריינג'רס ממש לא מיהרה להיפרד מהקפטן, וטברנייר עצמו היה מאושר במועדון גדול. אחרי שהחליף הרבה יותר מדי קבוצות בצעירותו, הוא העריך מאוד יציבות והעדיף לא להמר. בסופו של דבר, הפרידה במאי האחרון הייתה כואבת לכל הצדדים, והיא גם נעשתה בטונים צורמים כאשר המאמן דני רול הפר את הבטחתו להעניק לו דקות במשחק האחרון באייברוקס. טברנייר הגיב בזעם, אבל גם ידע להתנצל על התנהלותו ולהצהיר: "המועדון תמיד חשוב מכל שחקן".
הוא עזב אחרי 565 משחקים במדי ריינג'רס בכל המסגרות, וייזכר כאחד השחקנים הבולטים בתולדותיה. כעת הוא צפוי להגיע למכבי תל אביב כדי להתאחד עם מילר שאמר עליו ב-2022: "טברנייר הוא שחקן מודרני אמיתי, והוא גם עושה עבודה הגנתית טובה יותר ממה שמקובל לחשוב. תמיד מפילים עליו את התיק כשמשהו משתבש, אבל זה מה שקורה כשאתה מנהיג בקבוצה גדולה. הוא עבר המון ופיתח גישה שדרושה לשחקן ריינג'רס. הוא מבין ממש טוב איך צריך לייצג את הסמל הזה". לא יהיה לו קשה להבין כיצד לייצג את הסמל של מכבי תל אביב.
הם הכירו והפכו לחברים לפני 11 שנה, וההערכה ההדדית רק הלכה והאמירה מאז. עכשיו הם שוב יהיו ביחד, והסכמתו של טברנייר מעידה גם על מעמדו של מילר כמאמן, הרי הוא לא היה שוקל לעבור לליגת העל הישראלית לו היו ספקות לגבי עתידו של הידיד בתפקיד המאמן. ההחתמה העתידית הזו מתאפשרת בזכות רצף אירועים לא מתוכנן. רוני דיילה הביא את מילר כעוזרו, וכאשר נאלץ לעזוב בפתאומיות קיבל הסקוטי את תפקידו באופן זמני. היעדר האופציות בקיץ סלל את דרכו של מילר למינוי קבוע, ועובדה זו מאפשרת עכשיו את בואו של כוכב אנגלי בקנה מידה משמעותי. אם החיבור יקרה ויצליח, לטברנייר עשויה להיות השפעה מהותית מאוד על הכדורגל הישראלי.