יש שמות משפחה שכבר פותחים דלתות, אבל גם מכניסים איתם משקל לא קטן. אית'ן אמבפה יודע שכל פעולה שלו תיבחן לצד אחיו קיליאן, ודוידה אנצ'לוטי יודע שכל החלטה שלו על הקווים תושווה, במידה כזו או אחרת, לאביו קרלו. בליל נוצר הקיץ חיבור מסקרן בין שניים שלא רוצים לברוח מהשושלת שאליה נולדו, אלא לבנות בתוכה דרך משלהם.
אצל אמבפה הצעיר, הסיפור מתחיל לקבל צורה ברורה יותר. בן ה-19 פתח את העונה כשחקן משמעותי תחת אנצ'לוטי, קיבל חופש בין הקווים והציג יכולת טובה גם מול פ.ס.ז', המועדון שבו גדל. המאמן האיטלקי כבר סימן אותו במהלך ההכנה ואמר: "הוא שחקן מאוד מוכשר. מבחינתי הדבר החשוב ביותר הוא שיישאר בריא ויגיע במצב פיזי טוב". מבחינת דוידה, נדמה שהמטרה היא לא להפוך את אית'ן ל"עוד אמבפה", אלא למצוא את התפקיד שבו יוכל להפוך לגרסה הטובה ביותר של עצמו.
כאן בדיוק נמצא החיבור בין השניים. אית'ן מנסה לצאת מהצל של אח שכבר כבש כמעט כל במה אפשרית, ודוידה מנסה להוכיח שהוא הרבה מעבר ל"בן של". אין כאן סיפור זהה, אבל יש דמיון ברור בדרך: שניהם נכנסו לכדורגל עם שם שמייצר ציפייה עוד לפני שנבעט הכדור הראשון. אצל אמבפה זה מתבטא בכל השוואה לקיליאן, ואצל אנצ'לוטי בכל ניסיון למדוד את עבודתו מול הקריירה האדירה של קרלו. בליל, כל אחד מהם מקבל הזדמנות להתרחק מעט מההשוואות ולהתחיל לייצר לעצמו זהות.
איתן אמבפה (IMAGO)עבור אית'ן, שכבר סבל מפציעות שעצרו את ההתקדמות שלו, העונה הזאת יכולה להיות נקודת מפנה. עבור דוידה, היא עשויה להפוך לשנה שבה יתחיל לבסס את עצמו כמאמן בזכות עצמו. בליל מקווים שהחיבור בין השניים רק ילך ויתחזק, ושעם הזמן גם אית'ן וגם דוידה יצליחו להפוך את שמות המשפחה הגדולים שהם נושאים ממקור להשוואות, לבסיס שממנו יצמחו הסיפורים שלהם.