הבוקר, בספורטק ברעננה, התקיים טורניר כדורגל לזכרו של אמיר פישר ז"ל, ששירת ביחידת דובדבן ונפל בקרב על כפר עזה ב-7.10. זאת השנה השלישית שבה המשפחה והחברים מתכנסים לאירוע. פישר, ששיחק כדורגל עד גיל נוער בצ'כיה ועוד קודם לכן בגאנה, במסגרת השליחות של הוריו, החליט לפני חתימה על חוזה מקצועני, לחזור ארצה ולהתגייס לשירות משמעותי בצה״ל.
20 קבוצות התחרו בטורניר, שלכל אחת קשר מיוחד אחר לאמיר, שנגע בלבבות רבים והיה אהוב על חבריו. מי ששפט את הטורניר הוא שופט העבר אורן סמיניאן.
היה על סף חוזה מקצועני – ובחר להתגייס
"זה טורניר תחרותי, עם מלא שמחה ולמרות העצב שאמיר איננו, אנחנו חוגגים לו יום הולדת. יום ההולדת חל ב-14.9, אבל אנחנו חוגגים לו את יום ההולדת בכל שנה בטורניר הזה. הטורניר הזה רק מראה לי כמה אנשים באים לזכור ולכבד אותנו ואת אמיר", מספר אביו שרון. "אני עוקב קצת אחרי הכדורגל, גביע העולם וכו'. אני לא שחקן כדורגל ולעולם לא עקבתי. כל הידע מהכדורגל בא מאמיר כל השנים".
טורניר לזכרו של אמיר פישר ז״ל (רדאד ג'בארה)שרון מספר את סיפורו של בנו: "אמיר שיחק כדורגל מגיל קטן. לא גרנו בארץ, הוא עזב בגיל 6 בעקבות העבודה שלי בחו"ל והתחיל בבית הספר האמריקאי בו הוא למד לשחק כילד קטן: גם ברומניה וגם בגאנה. בגאנה הוא פיתח את זה כבר יותר ושיחק בליגת הילדים והנוער ואימונים אישיים. הוא היה יוצא למחנות כדורגל בחופשים ומשקיע את כל כולו. הוא שיחק בצורה מקצוענית במשך עשרה חודשים בקבוצה בצ'כיה בשנת 2019".
"הוא היה מוכשר מאוד, לפחות מכל הרשמים שקיבלנו מאנשים כמו סוכנים ומאמנים. הוא היה גם על סף חתימה על חוזה מקצועי. באחד החופשים לאחר שהוא חתם בצ'כיה, הוא הגיע לכאן לארץ והלך למסיבה עם חברים. במסיבה הם התחילו לדבר על גיבושים, צבא, כושר קרבי וכו'. זה כנראה עשה לו משהו כי הוא חזר לצ'כיה לשחק ואחרי חודשיים הוא בא ושאל מה נגיד אם הוא יתגייס".
טורניר לזכרו של אמיר פישר ז״ל (רדאד ג'בארה)ההחלטה ששינתה את מסלול חייו
"שם תהינו ושאלנו אותו: "אתה כל החיים השקעת בכדורגל ובדיוק לפני חתימה על חוזה מקצועי. עכשיו זה להרוס את הכול". הוא ענה שזה הרצון שלו, ההזדמנות האחרונה שלו להרגיש ישראלי. שהוא רוצה לעלות לארץ ולעשות שירות משמעותי. אני עם הכדורגל עוד אסגור חשבון אחרי. הוא לא נמצא כאן לסגור את החשבון, אבל אנחנו סוגרים את החשבון בשבילו בטורניר הזה".
גם חברו של אמיר ז"ל לשירות, עומרי, סיפר על חברו הקרוב: "בלי קלישאות, אמיר היה קודם כל חבר, הכי טוב שלי בצוות. הוא היה בן אדם שמאגד את כולם ביחד וניתן גם לראות את זה לפי כמות האנשים שהגיעו היום. הוא תמיד דאג שהצוות יהיה מחובר וביחד, לוחם מטורף בכל רמ"ח איבריו. אחד הזיכרונות הכי גדולים שלי היה מהמסכם שלנו לקראת סוף המסלול, משהו מאוד מאתגר. ישר העמסנו עליו את כל הציוד שאנחנו יכולים כי הוא היה חדש ולא יכול היה להגיד לא והוא פשוט לקח ועשה את זה. היינו בחו"ל ביחד, טיילנו, טסנו".
טורניר לזכרו של אמיר פישר ז״ל (רדאד ג'בארה)״הטורניר הזה מזכיר לנו אותו״
הקשר לכדורגל: "הוא ממש אהב כדורגל, בכל פעם שהיה זמן פנוי הוא היה מתעדכן מה קורה .הוא היה יוצא בשבתות הקטנות שהיינו יוצאים הביתה ומתאמן עם חברים. הוא תמיד אמר שהוא יסגור חשבון עם הכדורגל, זה תמיד היה לו בראש. הוא חשב על להיות סקאוט, לחזור לעולם הכדורגל בהמשך. זה באמת הזוי שבן אדם עוזב חיים מושלמים כשהוא הבטחה גדולה בכדורגל ומחליט שהוא עולה ארצה כדי להתגייס. הוא הסביר שהאהבה למדינה והרצון לתת מנצחים ולהיות לוחם זה היה הדבר הכי חשוב מבחינתו".
טורניר לזכרו של אמיר פישר ז״ל (רדאד ג'בארה)"הטורניר הזה מזכיר לנו אותו. בסוף יש פה אווירה שמחה: שותים בירות, משחקים וצוחקים. יש במגרש אגרסיביות וזה בדיוק מה שייצג את אמיר: השמחה, האנשים, לעשות כיף ולחייך. אנחנו לא רוצים שיזכרו אותו בתור משהו עצוב, אלא ליצור המשכיות בחיבור אנשים ולעשות שמח".