הארי קיין נמצא בין השמות הבולטים במרוץ לכדור הזהב, ולא קשה להבין מדוע. חלוץ באיירן מינכן ונבחרת אנגליה כבש בעונה שעברה לא פחות מ-73 שערים במדי הקבוצה והנבחרת, הכמות הגבוהה ביותר בקריירה שלו. אלא שהנתון המרשים מגיע דווקא בתקופה שבה קיין משחק רחוק יותר מהשער מאי פעם, לעיתים יורד עד לאזור הרחבה של קבוצתו כדי לקבל את הכדור ולהתחיל את ההתקפה.
עבור מי שמסתכל על חלוץ בעיקר דרך מספר השערים שלו, הדבר עשוי להישמע מנוגד להיגיון. קיין עצמו מחייך כשהנושא עולה: "עד שאתה באמת מבין כדורגל ואת הדברים שאנחנו מדברים עליהם, קל מאוד להגיד 'תישאר למעלה ותכבוש', אבל זה לא עובד ככה". בגיל 33, מלך שערי נבחרת אנגליה הפך משחקן שמזוהה עם עמדת החלוץ הקלאסי לשחקן שמעורב כמעט בכל שלב בבניית המשחק.
השינוי הזה דורש ממנו גם הרבה יותר מבחינה פיזית. לפי נתוני חברת טכנולוגיית הספורט STATSports, שבה קיין גם השקיע, בשש העונות האחרונות המרחק שהוא מכסה עלה ב-8%, כמות הריצה במהירות גבוהה גדלה ב-22% ומספר ההאצות שלו זינק ב-42%. כל זאת בתקופה שבה הלחץ האישי הפך משמעותי הרבה יותר בכדורגל האירופי. "בחמש או שש השנים האחרונות הלחץ של שחקן על שחקן הפך לגדול יותר. הקבוצות הבכירות מנסות לזכות בכדור גבוה וסומכות על הבלמים והקשרים שלהן שינצחו את המאבקים האישיים", הסביר.
הארי קיין (IMAGO)"אני מרגיש שהעמדה שלי היום היא אחד משני מספרי 10"
קיין אמנם אינו נחשב לדריבליסט גדול ואף מודה שהוא "לא הכי מהיר", אבל הוא משתמש במהירות המחשבה, בתנועות גוף קטנות ובכוח הפיזי שלו כדי להשתחרר משחקנים. לדבריו, חלק גדול מהתנועה שלו נובע מקריאת היריבה בזמן אמת: "זה בחלקו אינסטינקט, שימוש במוח הכדורגל שלי והרגשת המשחק. אם אני יורד אחורה, אני רוצה לראות אם הבלם באמת יבוא איתי. הוא אולי ילך איתי לקישור, אבל האם הוא יעקוב אחריי עד לרחבה שלי? אחרי חמש או עשר הדקות הראשונות אתה כבר מבין איך היריבה מתכוונת לשחק, וזה מכתיב איך אני משחק".
גם מאמן באיירן וינסנט קומפני כבר הסביר שהתפקיד הייחודי של האנגלי הוא בערך "50% מאומן ו-50% החלטות של קיין". החופש הזה מאפשר לו להחליף עמדות וליצור יתרונות מספריים. "אני מרגיש שהעמדה שלי היום היא אחד משני מספרי 10, ואתה עובד יחד עם השני", סיפר. "אפשר ליצור יתרון בצד אחד וזה מציב בפני הבלמים בעיה לגבי מי הם צריכים לשמור. אם הם רוצים לשמור את שנינו, הם צריכים לעבור לאיש על איש ואז מתפנה שטח לכנפיים או למגנים שלנו. אני אוהב שיש שחקן קרוב אליי שאני יכול לשלב איתו".
באופן מעניין, דווקא ההתרחקות מהשער מאפשרת לקיין להגיע בהמשך למצבים מסוכנים יותר. במקום להישאר בין שני הבלמים ולהמתין למסירה, הוא מושך איתו שומר, מפנה שטחים לחבריו ואז מופיע מחדש באזור הרחבה. "כשאתה מספר 9 לבד, שני בלמים יכולים לשמור עליך ואז קשה לך לגעת בכדור. אתה תלוי באחרים שימצאו אותך. כשאני משחק עמוק והמהלך מתפתח, אני בסופו של דבר מגיע לעמדה של מספר 10 כשההגנה כבר נסוגה. משם אני יכול לבעוט מ-20 או 25 מטר, שזה אחד הדברים החזקים במשחק שלי, או לעשות תנועה מאחורי שחקנים כשאף אחד לא שומר עליי".
הארי קיין (IMAGO)התנועה של קיין חשובה גם כאשר הוא בכלל לא נוגע בכדור. במשחק ליגת האלופות מול קלאב ברוז', למשל, הוא זיהה שהקשר האחורי של היריבה אחראי לשמור עליו וביצע תנועה אלכסונית לעומק. בכך הוא משך את השומר, פינה את מרכז המגרש ואפשר ללנארט קארל להתקדם ולכבוש. "אלה הריצות הקטנות שלא כולם רואים. ברגע שלני מקבל את הכדור באזור הזה אני עושה את הריצה, ולא תמיד כדי לקבל את הכדור. לפעמים המטרה היא פשוט למשוך את המגן. אני מנסה, בלי לשנות יותר מדי את המשחק שלי, להשלים את השחקנים שסביבי".
וכך, בזמן שכדור הזהב מתקרב ושמו של קיין נמצא במרכז הדיונים בעיקר בזכות 73 השערים שכבש, המספרים מספרים רק חלק מהסיפור. האנגלי מצליח לייצר תפוקה התקפית שמתקרבת לרמות שהציגו לאורך השנים כריסטיאנו רונאלדו, ליאו מסי וארלינג הולאנד, ובמקביל הפך לשחקן שמשפיע כמעט על כל חלק במגרש. קיין עצמו כבר תיאר את תפקידו ככזה שבו הוא לעיתים מספר 9, לעיתים 10 ואפילו 6. בעידן שבו כמעט כל עמדה מוגדרת לפרטי פרטים, דווקא החלוץ שכובש בלי הפסקה הפך לאחד השחקנים שקשה ביותר להגדיר.