מכבי אשדוד תפתח בקרוב עונה חדשה בליגת העל. הקבוצה שעלתה שתי ליגות תוך שנתיים תנסה להישאר בליגה ואם תשאלו את השחקנים והצוות שלה, גם יותר מכך. מי שינסה להוביל אותה לשם מהקווים הוא מי שהעלה אותה את שתי הליגות, דן קציר. בגיל 33 בלבד קציר יהיה המאמן הצעיר בליגה והוא יודע שזה אתגר גדול עבורו, אך הוא, לפחות לדבריו, לא לחוץ מזה יותר מהרגיל ("כמאמן, אני מראש תמיד לחוץ ותמיד מודאג") ומצפה להתחיל כבר את העונה.
מה עוד מייחד את קציר? הוא המאמן היחיד בליגה שגם ממשיך לאמן צעירים במקביל, כאשר הוא מאמן את קבוצת נערים ב' של מכבי אשדוד ולפעמים מעביר שני אימונים ביום (אחד לנערים ואחד לבוגרים). לקראת פתיחת העונה, במהלך יום המדיה שקיים המועדון. קציר ישב אתנו לשיחה נעימה, על בשר משובח, שהדבר היחיד שהפריע לשיחה היו הבשרים שהגיעו מדי פעם לשולחן...
הוא נולד וגדל בראשון לציון, שם שיחק במחלקת הילדים, הנערים והנוער של האגודה. מגיל צעיר קציר הבין שהוא רוצה לאמן ועבר לאמן נוער, בראשון לציון ובגלבוע ואז הגיע לאשדוד.
דן קציר חוגג (שחר גרוס)תאר לי קצת את התחושות שלך, רגע לפני תחילת העונה. אתה, דן קציר, בן 33 סך הכל, שלפני שנתיים אימנת בארצית ואתה עכשיו עדיין מאמן נערים ואתה הולך אוטוטו לאמן בליגת העל, מול שועלים ותיקים כמו קטש, איטודיס, שרון אברהמי, שאימן עוד שחגגת בר מצווה, סאשה אובראדוביץ'. אתה מתרגש?
"באמת שלא. כלומר, אני מתרגש מלהתחיל עונה, כמו תמיד, כי מי שלא מתרגש מזה, לא במקצוע הנכון, אבל אני מתייחס לזה כמו לכל משחק שאני מאמן, כולל בנערים. אני לחוץ בדיוק כמו שהייתי בארצית ובלאומית, אבל אני מראש תמיד לחוץ. זה לחץ חיובי. אני חדור מטרה להצליח".
אבל בכל זאת, אתה מאמן צעיר, שקיבל עכשיו את ההזדמנות בליגת העל. זה כאילו כרטיס הכניסה שלך לליגה של הגדולים. אתה לא חושש שפתיחת עונה רעה ופיטורים תתייג אותך כאחד שכנראה לא מתאים לרמות האלה?
"הייתה לי סיטואציה דומה בלאומית. גם שם הייתי המאמן הכי צעיר וקיבלתי הזדמנות. אין לי מה להתעסק בזה, כי זה לא קשור אלי. בעונה שעברה בלאומית פוטרו 13 מאמנים. זה התחום שלנו. אם הקבוצה לא מצליחה, הכי פשוט זה לשלוח את המאמן הביתה ואין מאמן שלא עובר את זה בקריירה שלו. לי עוד לא יצא, אבל זה חלק מהתחום שלנו ושום דבר לא אישי. זה ביזנס וזה קורה ואין לי מה לחשוב על מה יקרה אם. אני גם לא מצפה שישאירו אותי בכח, אם הקבוצה רק תפסיד ולא תצליח".
ספר לי על חלוקת הסמכויות בבניית הקבוצה וניהול המשחקים בינך לבין נתי כהן (המנהל המקצועי, ג.ק).
"יש בינינו שיתוף פעולה מלא בכל דבר. אנחנו משלימים אחד את השני. נתי הוא השקול יותר, אחד שחושב פעמיים על כל דבר. אני יותר אדם של אינסטינקטים ויותר אימפולסיבי. לפעמים גם על ניוטרל. בנינו את הקבוצה יחד. כל אחד מאתנו מביא את הדעה שלו, כשבוחרים שחקן וגם בתכנית המשחק שלנו אנחנו מתייעצים".
הוא יכול להתערב לך תוך כדי משחק בניהול המשחק עצמו?
"ממש לא. הוא כן יכול לשים לב למשהו וללחוש לי אותו באוזן, כרעיון שהוא נותן לי, אבל הוא לא ייתן לי הוראה מה לעשות. ההחלטות במשחק עצמו הן שלי. רב הזמן הוא יכול לשים לי דברים בראש ואני מחליט מה לעשות איתם".
דן קציר (שחר גרוס)בוא נדבר על העונה שעברה, בלאומית. זאת הייתה מטרה מראש לעלות ליגה?
"זאת ממש לא הייתה המטרה בהתחלה. עולה חדשה בדרך כלל לא רוצה לעלות ליגה מיידית. היינו חיים מיום ליום, ממשחק למשחק. בשלב מסוים, לקראת המאני טיים, זאת כבר כן הייתה מטרה לעלות ליגה".
אז בעונה שעברה, באמת נכנסתם לכושר נהדר לקראת סיום העונה הסדירה, ממש רקדתם על המגרש ושיחקתם כדורסל מדהים ובפלייאוף פשוט פירקתם כל מה שזז, כולל את נהריה בגמר, שלזה אף אחד לא ציפה. מה הכניס אתכם לכזה כושר מטורף בדיוק במאני טיים?
"הייתי אומר ששלושה דברים נתנו לנו את העלייה: קודם כל ג'ימי הול, שהוא שועל ותיק וקבלן עליות בליגה הזאת ועשה הרבה הבדל. הדבר השני הוא הקהל, שמילא את האולם בפלייאוף ודחף אותנו בצורה מדהימה. הדבר השלישי הוא מומנטום ושלא היה עלינו שום לחץ. נהריה הייתה עם כל הלחץ לעלות. אנחנו לא. אחרי המשחק הראשון, שהפסדנו, לקחתי את השחקנים ואמרתי להם: "אנחנו טובים יותר. אם נמשיך ככה ננצח בסדרה".
אז נגעת בג'ימי הול: הוא ועוד חלק מהשחקנים שהיו דומיננטיים ומשמעותיים בעליית בליגה שלכם, כמו עמית ראובן ורביב פיטשון, שהוא מנהיג מאוד חשוב בחדר ההלבשה למה לא המשיכו איתכם, כמוך, לליגת העל?
"בסוף היינו צריכים לחזק את הקבוצה, שתתאים לליגת העל. קיבלנו את ההחלטות ברמה המקצועית. ישבנו, נתי ואני והחלטנו במי כן אפשר. בסוף גם היו לחלקם הצעות אחרות בלאומית, שם הם ישחקו יותר. קיבלנו את ההחלטות בלב שלם".
ספר לי על בניית הקבוצה של העונה.
"זה החלק המבאס בלהיות מאמן. אין זמן לנוח על זרי הדפנה מההצלחה של העונה שעברה. ישר צריך להתחיל לעבוד על האתגר הבא. גם הקיץ היה קצר בהרבה ,בגללה המלחמה. היו לנו יומיים ליהנות והתחלנו לבנות. זה לא פשוט, בטח כשאתה עולה חדשה. סוכנים במצב כזה לא ממהרים להציע לך שחקנים. עשינו עבודה מאוד סיזיפית וקשה. להביא לפה את השחקנים הנכונים".
"אין זמן לנוח". דן קציר (שחר גרוס)איך באמת הבאתם לפה שחקן כמו רוביט, עם רזומה יורוליג מרשים?
"לפעמים נוצרת סיטואציה. רוביט בקשר טוב עם שחקנים ששיחקו פה בארץ, כמו בונזי קולסון והם המליצו לו להגיע לכאן. דיברתי איתו שיחה ארוכה, הסברתי לו את הדרך שלנו, על המקום שאני מייעד לו בקבוצה וזה מצא חן בעיניו. כמובן זה שאנחנו עשרים דקות מתל אביב גם קסם לו, כי, כאמור, הוא שמע על העיר ועל ישראל דברים טובים מאוד. הוא מקצוען גדול וכיף שהוא אתנו".
הוא, אגב, מבוגר ממך בארבע שנים, בן 37. כמאמן צעיר, יצא לך להרגיש שלפעמים שחקנים לא מקבלים את הסמכות שלך?
"ממש לא יצא לי להרגיש דבר כזה אף פעם. אני מתייחס לילדים ולמבוגרים אותו הדבר. אני כן יודע לתת מקום לשחקנים מנוסים. זה דווקא דבר חיובי שיש לך מישהו כזה, שכבר ראה הכל, לקבל ממנו עצה ולתת לו מקום. גם רביב פיטשון התאמן אצלי בעונה שעברה וגם הוא מבוגר ממני. אני דווקא לוקח את זה כמשהו שיכול להיות חיובי".
איזה סוג של מאמן אתה? אחד שצועק ושובר לוחות, או סחבק מלטף?
"זה ממש תלוי ביום ובסיטואציה. לפעמים אני החבר הכי טוב, לפעמים אני המפקד המשוגע ולפעמים רוח רפאים. תלוי איך אני קמתי, איך השחקנים קמו, ביום ובמצב שנוצר. חיים את הרגע".
כשאתה מסתכל על הקבוצה שבניתם, בהשוואה לקבוצות אחרות בליגת העל, לאן אתה חושב שהקבוצה הזאת יכולה להגיע? להישאר בליגה יספק אותך, או שרוצה יותר?
"קשה לי מאוד להגיד לך עכשיו. זה עוד מוקדם. כרגע עובדים על לשפר את הקבוצה. כשתתחיל העונה והקבוצה תרוץ, נראה לאן אנחנו יכולים להגיע ונוכל להגדיר מטרות. אנחנו לא שם כרגע".
"לפעמים אני חבר, לפעמים מפקד ולפעמים רוח רפאים". דן קציר (שחר גרוס)מה היה חשוב לך בשחקנים שבחרתם לקבוצה?
”קודם כל החומר האנושי. זה מבחינתי יותר חשוב מהכל. החיבור של השחקנים אחד לשני, שיהיו בני אדם ושתהיה אווירה טובה בקבוצה".
ספר לי על אימון הנערים, שאתה עושה במקביל. אימון כדורסל בליגת העל הוא משהו מאוד טוטאלי. איך יש לך זמן להמשיך לעשות את זה?
"אני חי ונושם כדורסל 24/7. זה מה שאני אוהב לעשות. זאת לא פחיתות כבוד לעשות את זה. אני אוהב את זה מאוד. ברור שלאמן בוגרים מליגת העל ייקח את רב המרץ שלי, אבל אני מאוד אוהב לאמן צעירים ובא לזה ממקום מאוד נקי. כל הצוות שלי עובד גם בנערים. זה בתוך המועדון והמועדון עצמו מרוצה מזה מאוד. גם קל לעשות את זה, כי זה באותם אולמות".
ואם לא יהיו תוצאות טובות בבוגרים וההנהלה תבקש ממך להפסיק עם הנערים?
"אין שום סיכוי שזה יקרה. אני נהנה מאוד ואוהב לשלב את השניים. זה חלק ממי שאני. אני עושה את זה כבר חמש שנים. אני רואה את עצמי מאמן כדורסל. לא מאמן בוגרים בהכרח. ברור שבבוגרים יש ריגוש ואדרנלין אחר, אבל בלאמן, לעצב ולפתח שחקנים צעירים יש סיפוק מסוג אחר".
איפה תהיה בעוד חמש שנים?
"תן לי להמשיך ולהיות מאמן, להתפרנס מכדורסל ולקבל אנטריקוט לשולחן כמו עכשיו (צוחק)".
אבל אין חלום לאמן ספציפית בקבוצה גדולה יותר? בקבוצות שמשתתפות ביורוליג?
"אין לי חלומות. אימון כדורסל הוא רכבת הרים. רק רוצה להמשיך להיות חלק מזה וליהנות".