כשאתה מאמן את ריאל מדריד, כמעט שאין החלטות קלות. למעשה, אין כאלה בכלל. ז'וזה מוריניו מכיר היטב את המציאות הזאת, ובערב שבו הבלאנקוס ספגו את הפסדם הראשון העונה, 1:0 מול בטיס בלה קרטוחה, החלטה אחת שלו בלטה במיוחד. ארדה גולר, אולי השחקן הטוב ביותר של ריאל על הדשא, היה זה ששוב שילם את המחיר ופינה את מקומו באמצע המחצית השנייה.
זה לא היה מפני שהמחליף שלו, דיומנדה, לא היה מסוגל לעזור. להיפך. השחקן מחוף השנהב הוא הרכש היקר בתולדות ריאל מדריד, 125 מיליון אירו לפני בונוסים, והוא הגיע בדיוק בשביל הרגעים שבהם הקבוצה זקוקה למשהו אחר. אלא שהבעיה הייתה דווקא בזהות השחקן שיצא. גולר יצר שבעה מצבים, יותר מכל שחקן אחר של ריאל, ובמקביל רשם חמש חטיפות כדור, הנתון השני בגובהו מבין שחקני השדה של הבלאנקוס.
הטורקי היה יצירתי עם הכדור ועבד בלעדיו. הוא סיפק בדיוק את השילוב שמוריניו דורש, אלא שהפעם מי שסביבו לא הצליחו לנצל את העבודה שלו. קיליאן אמבפה החמיץ פעם אחר פעם, ג'וד בלינגהאם התקשה להשפיע ו-ויניסיוס נתקל בהקטור ביירין, שניצח אותו ברוב העימותים ביניהם. בתוך ערב שבו ההתקפה של ריאל התקשתה להפוך מצבים לשערים, דווקא אחד השחקנים שייצרו אותם נשלח לספסל.
שער פסול של ריאל מעניק ניצחון יקר לבטיסאפילו מוריניו הודה לאחר המשחק שמדובר היה בהחלטה קשה, והסביר אותה בחשש מכרטיס צהוב שני: "קשה להחליף את ארדה, כן, קשה מאוד. הוא שיחק טוב מאוד. שחקני בטיס חכמים יותר, שחקני מדריד תמימים יותר, נאיביים יותר. הם קמים מיד אחרי עבירות. אני לא יודע איך הוא סיים את המחצית הראשונה עם כרטיס צהוב, כשהוא שיחק כל כך הרבה וביצע רק עבירה קטנה אחת. לאחר מכן הם היו מנסים לתפוס אותו, והייתה לי תחושה שהם יכולים לתת לו צהוב שני".
בסביליה ההסבר הזה יכול להתקבל. אלא שלא מדובר בפעם הראשונה. גם מול אספניול בברצלונה גולר הוחלף לאחר כשעה, כאשר ריאל עדיין חיפשה את הניצחון, וזאת אחרי שבישל לבלינגהאם. גם שם הוא היה מהטובים ביותר בשורות הבלאנקוס, בדיוק כפי שהיה לאורך ההכנה לעונה. פעם אחר פעם נדמה שכאשר מוריניו צריך לבצע שינוי בחלק הקדמי, הטורקי הוא הבחירה הפשוטה ביותר.
גולר הוא החילוף הקל, אבל הבעיה של מוריניו גדולה יותר
כאן מתחילה הדילמה האמיתית של המאמן הפורטוגלי. בלינגהאם לא היה טוב בסביליה, אבל עד המשחק הזה היה האופציה ההתקפית הטובה ביותר של ריאל בתחילת העונה. אמבפה הוא הכוכב הגדול של הפרויקט, ולכן להוציא אותו כשהניצחון עדיין לא מובטח הוא כמעט בלתי נתפס. גם אספי ממשיך להראות שהוא מסוגל לתרום בכל הזדמנות שהוא מקבל, אבל לרוב נכנס מאוחר, בין היתר משום שקשה מאוד לקחת דקות מהצרפתי ברגעים המכריעים.
מוריניו וארדה גולר (IMAGO)ואז יש את ויניסיוס, אולי הסוגיה המורכבת מכולן. צ'אבי אלונסו כבר ניסה בעונה שעברה לצמצם את דקותיו של הברזילאי בתקופות שבהן לא היה בשיאו, והניסיון הזה הסתיים כפי שהסתיים. ויני רוצה להיות על הדשא כל הזמן, והמשימה לשכנע אותו אחרת אינה פשוטה. גם בלה קרטוחה הוא לא היה הבחירה הראשונה לצאת.
ולמען האמת, ויניסיוס גם הראה למה. זה היה רחוק ממשחק גדול שלו. ביירין הקשה עליו מאוד, הוא התקשה לעבור אותו ובמשך דקות ארוכות נראה מתוסכל, אבל הברזילאי מסוגל לעשות הרבה גם בערב שבו מעט מאוד הולך לו. הוא בישל לאספי את השוויון שנפסל לאחר מכן בשל נבדל ובהמשך סחט את הפנדל שאמבפה החמיץ. קודם לכן הוא גם פגש את הקורה במהלך התקפי מצוין. מעט פעולות, הרבה השפעה.
וכך גולר נותר בינתיים בהרכב, בעמדת הכנף הימנית המדומה, אבל הצל של דיומנדה כבר נמצא שם. אי אפשר להתעלם משחקן שעליו שילמה ריאל 125 מיליון אירו לפני משתנים, ומוריניו יצטרך למצוא דרך לשלב אותו מבלי לעצור את הפריצה של הטורקי. מבחינת גולר, המסר ברור: הוא מאמין שהעבודה עם מוריניו יכולה להפוך את העונה הזאת לזו שבה יעשה את קפיצת המדרגה הגדולה בקריירה שלו. הוא מנצל כמעט כל הזדמנות. השאלה היא כמה זמן הוא יישאר על הדשא כדי לעשות זאת.
מקבל את המקום ב-11, אבל לא מעמד בלתי מעורער. גולר (IMAGO)הסיפור של גולר הוא רק חלק מתמונה רחבה יותר שההפסד לבטיס חשף. לריאל מדריד של תחילת העונה יש שתי פנים. בברנבאו היא נראית כמו סערה, קבוצה שמסוגלת למחוץ יריבות ולייצר התקפה אחרי התקפה. מחוץ לבית היא הרבה יותר אנושית. מכונה מפחידה, אבל כזאת שעדיין צריך להדק בה כמה ברגים.
בבית כבשה ריאל רביעיות מול ריאל סוסיאדד ומלאגה. היא עומדת על ממוצע של עשר בעיטות למסגרת וסופגת רק שתיים. מחוץ לברנבאו המספרים משתנים: היא מייצרת שליש פחות בעיטות למסגרת, שבע בלבד, וספגה שש פעמים פחות? לא: מבחינת הכיבושים, הפער חד, עם שישה שערים פחות לעומת משחקי הבית. במקביל היא מאפשרת ליריבות להגיע לכמות כפולה של בעיטות למסגרת, ארבע למשחק.
גם התחושות תואמות את המספרים. במחזור הפתיחה בקורנייה-אל פראט מול אספניול, ריאל הייתה עדיפה, אבל התקשתה לתרגם את השליטה לניצחון. מול בטיס, בחום הכבד של סביליה, היא כבר לא הצליחה לכבוש בכלל. זו הייתה הפעם השנייה בלבד ב-25 משחקיה האחרונים שבה ריאל נותרה ללא שער, כשהפעם הקודמת הייתה בקלאסיקו ב-10 במאי.
בלינגהאם ו-ויניסיוס (IMAGO)המכונה מפחידה, אבל הברגים עדיין רופפים
ולא מדובר רק בהתקפה. ריאל ממשיכה לסבול מקצרים הגנתיים, ובעיקר מטעויות שנראות לחלוטין בנות מניעה. מול אספניול חוסר התיאום בין פדריקו ואלוורדה לקו ההגנה אפשר לקלאטרבה לכבוש. מול ריאל סוסיאדד הגיע השער לאחר רצף ניסיונות אגרסיביים של קונאטה וקאררס לעצור מתפרצת. בלה קרטוחה שוב ואלוורדה היה במרכז האירוע, כשאיבד את השחקן שלו לאחר כדור קרן.
אלו אינן בהכרח בעיות שמצביעות על מבנה טקטי לקוי. להפך, ברוב שלבי המשחק ריאל נראית מאורגנת. מדובר בטעויות אישיות וברגעים של אובדן ריכוז, כאלה שנעלמים במהירות מהזיכרון כשמנצחים בהפרש של שלושה או ארבעה שערים, אבל הופכים למכריעים במשחקים צמודים. לקראת האתגרים הגדולים שמחכים בהמשך, ובעיקר באירופה, מדובר בפרטים שריאל לא תוכל להרשות לעצמה.
גם העייפות עדיין משחקת תפקיד. מוריניו התבדח במהלך ההכנה כי ראה שלוש גרסאות של הקבוצה שלו: "רעננה, עייפה וסופר עייפה". הגרסה השלישית כמעט נעלמה ככל שהכושר השתפר, אבל השנייה עדיין מופיעה לפרקים. בלינגהאם הוא הדוגמה הבולטת לכך. הוא הצטרף מאוחר להכנה בעקבות המונדיאל עם אנגליה, ומהדקה ה-70 והלאה נדמה לעיתים שמיכל הדלק שלו מתרוקן. כשהאנרגיה יורדת, גם הקצב של ריאל יורד איתו.
מוריניו ושחקני ריאל (IMAGO)מול בטיס זה הורגש במיוחד. ההתקפה הנוצצת של הבלאנקוס החליקה בעלייה הרצינית הראשונה שלה העונה. ולא בגלל מחסור בהזדמנויות. היו שלושה כדורים שפגשו את המסגרת, פנדל שהוחמץ והופעת ענק של אלברו ואייס, שסיכל כמעט כל דבר שהגיע לעברו. אמבפה היה הפנים של התסכול, כאשר השוער מנע ממנו לכבוש פעם אחר פעם וסיים את הערב עם עצירת הפנדל שלו בדקה ה-94.
לצרפתי הייתה בין היתר הזדמנות כפולה אדירה במחצית הראשונה, אבל פעם אחר פעם הוא נתקל בוואייס ובהגנת בטיס. השוער עצר גם נגיחות מצוינות של בלינגהאם ואספי וסיפק את אחת ההופעות הגדולות בקריירה שלו. אספי דווקא הצליח לבסוף להכניע אותו סמוך לדקה ה-90, אבל השער נפסל בעקבות נבדל מוקדם יותר במהלך.
גם בלינגהאם לא נראה כמו השחקן החד שהוביל את ריאל בשבועות הראשונים. החום הכבד בלה קרטוחה והמצב הפיזי שלו עשו את שלהם. הוא רץ, ניסה והגיע למצבים, אבל מלבד מספר רגעים לא הצליח להשפיע כפי שעשה קודם לכן. ועדיין, רק ואייס והמשקוף הפרידו גם בינו לבין שער נוסף העונה.
קיליאן אמבפה (IMAGO)בסופו של דבר, הבעיה הגדולה של ריאל לא הייתה היכולת לייצר, אלא היכולת לסיים. היא הגיעה למצבים כמעט מכל סוג אפשרי ולא כבשה, לראשונה העונה אם כוללים גם את ששת משחקי ההכנה. והעיתוי אינו אידאלי: המעידה הגיעה במבחן הרציני הראשון של הקבוצה ורגע לפני פתיחת המסע האירופי, שם מוריניו גם ייאלץ להסתדר ללא שלושה שחקנים מושעים.
אין עדיין סיבה להפעיל אזעקות במדריד. אפילו לא נורות אזהרה של ממש. מדובר בקבוצה חדשה יחסית, בפרויקט שעדיין נבנה ובמאמן שממשיך ללמוד כיצד לחבר את כל חלקי הפאזל. הפוטנציאל ההתקפי עצום, כמות המצבים גבוהה והיכולת בברנבאו כבר הראתה לאן המכונה הזאת יכולה להגיע. אבל בסביליה התברר שוב שהיא עדיין אינה מושלמת.
ובתוך כל הסיפור הזה נמצא גולר. בזמן שהכוכבים הגדולים סביבו זוכים לקרדיט שקשה לערער עליו, הוא ממשיך ליצור, לחלץ כדורים ולהראות למוריניו שהוא ראוי להישאר על המגרש. עד עכשיו, כשהמאמן צריך לבחור את החילוף הקל, הטורקי הוא זה שמשלם. ככל שימשיך לשחק כפי ששיחק בלה קרטוחה, ההחלטה הזאת אמורה להפוך להרבה יותר קשה.