הפועל ירושלים נקלעה לפיגור אתמול (שבת) מול עירוני קריית שמונה, אבל ידעה לעשות מהפך. פעמיים הצפוניים עלו ליתרון, אבל הירושלמים הפכו במחצית השנייה בדרך ל-2:4. אקס הפועל ירושלים, יאיר אסייג, והעיתונאי ואוהד האדומים מהבירה, חיים לוינסון, דיברו על הניצחון בתוכנית “שיחת היום” ב-ONE.
הפועל ירושלים נראית טוב, למרות שהיא הייתה בפיגור היא הפכה פעמיים.
חיים: ”לא צריך להגזים. הייתה מחצית שנייה טובה, בטח לקבוצה שלא הבקיעה שלושה שערים במשחק אחד בשנה שעברה, אז יפה לראות ארבעה שערים, אבל יש הרבה בעיות בקבוצה, לא הייתי ממהר להכריז על אימפריה חדשה”.
לאחר הניצחון הראשון עדכונים על הפועל י-םיש דברים טובים, אידוקו והשאר, החזירו את הקבוצה פעמיים והכל טוב.
חיים: ”לא זוכר מתי קיבלנו גול והצלחנו לחזור ולנצח, פעם כל קבוצה שהייתה כובשת מולך כבר הלכת לחנייה, אתה רואה קבוצה אחרת מזיו אריה, אבל גם זה עולה בגולים וצריך לראות מה עושים, אי אפשר להמשיך ככה, הייתי מביא דחוף בלם זר, אבל ממה שאני מבין זה לא בתוכניות, אז לצופים בבית זה כיף אבל לאוהדים יהיו התקפי לב”.
אנדרו אידוקו (ראובן שוורץ)אתה רואה משחק לחץ והצטרפות שחקנים למעלה, חטיפות כדורים, קבוצה שכל הזמן הייתה רוצה קודם כל לא לספוג מראה משהו אחר. מה בעינייך השינוי שזדה נתן?
חיים: ”קבוצה אחרת לגמרי, אנרגיות אחרות, זה לא מה שזיו נתן, זו קבוצה התקפית, זה לא היה יכול להיות בקבוצה של זיו, כי שחקנים לא היו יוצאים מהעמדות וכו’, ושנה שעברה הקבוצה הייתה קטסטרופה מבחינת התקפה, אבל הייתה הגנה חזקה אז הצלחנו לגרד 0:0 ו-0:1, השנה זו הרפתקה, הצלחנו להוביל ואז קיבלנו חמש, גם אתמול טעות בהגנה וזה מפחיד, אמנם יש תוצאות שלא יכולות להיות אצל זיו אריה אבל כל משחק אתה יכול לנצח 1:4 וכל משחק גם להפסיד באותה מידה”.
אתה אוהב את זה בתור אוהד?
חיים: ”שנה שעברה, חוץ מזה שהצלחנו להינצל מירידה בשנייה האחרונה, לא היית מגיע בהנחה שאתה נהנה, אבל עכשיו אם אתה אומר שנרגיש את הקו האדום ויהיה קשה לנצח כי אתה מקבל שני גולים כל משחק אז אני אתגעגע לזיו”.
אסייג: “לדעתי הברק נעלם”
יאיר, אתה מסכים עם חיים?
יאיר: “אי אפשר שלא להסכים איתו, הוא אוהד שרוף וגם בתקופה שלי הוא אהב את ירושלים וכנראה זה חיידק לכל החיים. אני מסכים איתו, בשני המשחקים אני חולק עליו, דווקא ירושלים לא נראתה טוב ואפילו גרוע יותר משנה שעברה, מהסיבה הפשוטה שסגל השחקנים לא היה מי יודע מה, אבל שנה שעברה היו שני שחקנים שכשהקהל מגיע ורוצה ליהנות, לא כמו בגדולות, ראו את בדש וחוזז בהברקות מסוימות. עכשיו כולם אותו הדבר והכל מונוטוני, כולם רצים אבל אין משהו מעבר. כדורגל זה שמחת חיים וכשאין אז אתה יכול להפסיד, ואנחנו יודעים מה זה הפסדים. אין את ההתרגשות וגם אם הפסידו אז יש משהו מרגש והיה סלאלום וכו’, אין את זה, נכון שיש מלחמה, אבל כדורגל זה הנאה ושואו. לנצח 2:4 זה יפה ומכובד, אבל קשה לי עם הקבוצה”.
אוהדי הפועל ירושלים (ראובן שוורץ)במשחקים כאלה החוכמה היא לנצח, לחזור ולעשות מהפך, כי הקבוצה לא תרוץ לאליפות.
יאיר: ”נכון מה שאתה אומר, אבל מה זה במשחקים כאלה? בסוף העונה שעברה כשרצו רק להישאר אמרו שלא משנה איך ניראה ורק נקודות, היום זה מחזור שלישי וגם להביא רק את הנקודות? צריך להבין שבאים לראות אותם, אז אם זה כדורגל באימון ואין אנשים זה בסדר, אבל אנשים באים ומשלמים ליהנות מההצגה ולראות וליהנות, אז מה קורה עם זה? כל פעם אני שומע שפחות מעניין הכדורגל ומעניין רק הניצחון, מה זה אבל? אין דבר כזה”.
רואים שינוי אבל.
יאיר: “לא רואה שינוי. דווקא לדעתי הברק נעלם”.
מה היה בשנה שעברה אבל? איזה ברק היה? קבוצה אפורה.
יאיר: “נכון, אבל נהנית פה ושם והיו שחקנים יצירתיים ושמחת לראות את זה, עכשיו הכל מונוטוני ואין כלום. כדורגל זה מוביל כי יש פה ריגוש, ואין עכשיו”.
חיים: “אני מכבד את אסייג, אבל אני לא כל כך מבין מה הוא מדבר על שנה שעברה והשחקנים היצירתיים, ראיתי הכל והייתי ברוב המשחקים, אולי שלושה מהלכי כדורגל היו”.
יאיר: “לא אמרתי שהיה מרגש, אבל המעט שהיה, גם זה נעלם”.
חיים: “אני רואה את השחקן הזר החדש, סאני, שהוא נפלא, אידוקו שאני לא מעריך אותו בדר”כ הגיע אתמול ואני מרגיש שההתקפה יותר חיה הפעם, במונחים של הקבוצות הקטנות מאוד נהניתי”.
יאיר: “לדעתי יותר ק”ש הפסידה מאשר ירושלים ניצחה כי במחצית היה צריך להיות 0:3 לק”ש, היו שלוש פעמים מול שוער והם החמיצו”.
ליאור זדה (ראובן שוורץ)אתמול היו 1,000 אוהדי ירושלים מול 38 של ק”ש.
יאיר: “אין ספק, לירושלים יש אוהדים ולא משנה מה, הם מעודדים”.
זה גם קצת.
יאיר: “עם איך שהפועל ירושלים נראית אנחנו נתמודד שוב על ירידה, די להגיד שבמשחקים כאלה צריך להביא נקודות ולא משנה הכדורגל”.
הפועל ירושלים חייבת לארח ולא בטדי, מגרש קטן בירושלים ולא יותר מזה, בטדי זה נראה עצוב, ריק וקר.
חיים: “הלוואי, אבל זו גם בעיה בארץ כשיש אצטדיונים שהם לא ביתיים וקטנים, כמו אשדוד לדוגמה, 20 אלף איש ובשביל מי בניתם את זה?”
בפוליטיקה יש משהו חדש?
חיים: “ראיתי שסמדג’ה פרש. אתה זוכר איך דיברנו על זה עם דוידסון, נגמר הסיפור, שילמד לא להתעסק עם הפועל י-ם”.
לא מספיק מעכו אותו, אז עוד יותר אתה עושה.
חיים: “באמת לא בסדר מה שעשו לו”.
יש מי שידאג לספורט? דוידסון דאג לספורט ייאמר לזכותו.
חיים: “רק העם יצליח לדאוג לספורט, זה מתחיל אצלנו, בתרבות ואיך שמתנהלים ומתנהגים”.
חבר הכנסת סימון דוידסון (חגי מיכאלי)טרופר מתאחד עם אייזנקוט.
חיים: “זה משנה משהו?”.
יאיר: “מיקי זוהר היה שר הספורט והנדל פורש”.
חיים: “למי אתה מצביע יאיר?”
יאיר: “אני מצביע לצד השני שלך”.
חיים: “הכל אצלך הפוך, זה למה ראית משחק לא טוב".
יאיר: “אני מצביע לביבי ובעזרת השם שימשיך לעשות את העבודה המדהימה”.
מדהימה? כנראה אנחנו חיים במדינה אחרת. בלעדיו לא היה 7 באוקטובר.
יאיר: “אתם יכולים לחשוב ככה אבל לדעתי אם היו מעירים אותו לא היה 7 באוקטובר”.
כל המדינה קמה, מה זה לא התעורר?
יאיר: “הוא התעורר כמו כולנו, אבל היו צריכים לשאול אותו מה עושים וכו’, מבטיח לך שהוא התעורר אבל זה היה מאוחר”.