שבוע אחרי שפרש, אייל גולסה מסכם את הקריירה. קשר מכבי חיפה, מכבי ת”א ומכבי פ”ת לשעבר תלה את הנעליים רשמית בשבוע שעבר, והיום (שני) הוא הגיע לאולפן של תוכנית “שיחת היום” ב-ONE כדי לדבר על כל התחנות שעבר בדרך וההחלטה לפרוש.
איך התחושות להיות אחרי ההודעה?
״יש תחושת הקלה, אבל יש משהו חסר. זה חסר ויחסר. צריך להשלים עם זה ולמצוא משהו שטיפה ימלא את החלל הזה״.
מה שכרגע הכי קשה זה לקום בבוקר ואין אימון פתאום?
״היה לנו לו״ז קבוע שנים על גבי שנים, ופתאום אתה צריך להמציא את עצמך מחדש. יש לי חמישה ילדים ברוך השם אז הם ממלאים לי חצי יום, אבל את שאר היום צריך למלא״.
אייל גולסה מגיע לריאיון פרישה בשיחת היוםעל מה חשבת?
״יש דיבורים שאולי אחזור לבית״ר טוברוק לתפקיד מקצועי לעבוד עם ילדים ונוער. גם סגירת מעגל וגם משהו שאני מאוד אוהב״.
איך מסכמים תקופה ארוכה כזאת בכדורגל הישראלי וגם מחוץ?
״קשה מאוד, אני יכול להגיד שנהניתי בקריירה שלי, חוויתי המון רגעים טובים וגם מאכזבים. אני מודה על מה שהצלחתי להשיג, זה לא מובן מאליו. עברתי גם דברים קשים לאורך הקריירה. אני אומר תודה על הכל״.
אייל גולסה (שחר גרוס)סומנת כבר מגיל צעיר וב-2009 הייתה פה ידיעה שאתה הולך ללאציו. איך זה להיות מסומן מגיל כל כך קטן? יצר לחץ?
״מגיל מוקדם מאוד התחלתי בבוגרים של מכבי חיפה. הכל זרם, הלך טבעי. גם עם אלישע לוי שנתן לנו את הקרדיטים לצעירים. עשינו עונה חלומית עם אליפות ואז קמפיין אלופות. הכל התחבר. אף פעם לא הייתה לי הרגשה של כוכב. שמעתי את רעשי הרקע, אבל זה לא עניין אותי. לא הרגשתי מעל. רציתי דווקא להישאר על הקרקע״.
עידן ורד: אני ואייל ישנו יחד בחדר, בילינו הרבה זמן ביחד. אני לא זוכר שחקן בגיל 18 ששיחק ברמה שהוא שיחק והשתלב בבוגרים כל כך בקלות. הוא קיבל בלי סוף הצעות, מכל העולם. בסוף הוא עבר לפאוק בגיל 24.
״זאת הייתה אחרי עונת המנודים גם שלא שיחקתי. היינו מתאמנים בשעות לא שעות. בזמנו היו הרבה הצעות ולא היה סעיף שחרור. היום הרבה יותר קל לצאת לאירופה״.
גולסה, עידן ורד (עמית מצפה)כשאתה מסתכל על שחקנים כמו אוסקר, חלאילי, מנור. אתה אומר למה זה לא היה בתקופתי?
״זה מבאס, אבל אני לא מסתכל על זה ככה. באנו ליהנות. שטפנו את הדשא ויצאנו לבלות, והיה לנו באמת כיף. היינו חבר׳ה צעירים, אותו קו מחשבה. בתוך המגרש, ומחוץ למגרש״.
אתה מרגיש פספוס על הקריירה במובן מסוים?
״ברור. היו הצעות מטורפות על השולחן, בסכומים גבוהים מאוד ושמות מאוד גדולים. בדיעבד אני שואל את עצמי למה לא לשחרר? אם לא יהיה טוב אני אחזור״.
תסביר לנו מה קרה שם מאחורי הקלעים עם לאציו. זה גם מועדון ששונא יהודים.
״לא ידעתי על זה בזמנו. הכל קרה כל כך מהר. גם בלילה שטסתי אפילו אבא שלי לא ידע שטסתי. לא היה שם סיפור כיסוי, וזה לא היה קשור לכסף. לא עניין אותי החוזה. גם כשטסתי באותו לילה לא חשבתי על זה״.
אייל גולסה בלאציו (Lazialita.it)מי אמר לך לעלות על טיסה ולעשות ויברח?
״היינו בקמפיין אלופות באותה תקופה ומסתבר שהייתי ביומנים שלהם. הסקאוט של לאציו היה במשחק נגד בורדו ואחרי 34 דקות הוא התקשר לבעלים ואמר לו שגולסה זה שחקן הרכב של לאציו. ככה השתלשלו הדברים די מהר. לי אמרו שהכל הסתדר ולאציו מועדון גדול באיטליה והם יסדרו את עניין מכבי חיפה. טסתי לשם והכל קרה נורא מהר. ואז הבנתי את כל המקרה״.
זה רגע שמשנה קריירה. אם יענקל׳ה משחרר אותך בזמנו הקריירה הייתה נראית אחרת.
״בטוח שכן. אבל אני לא מצטער על כלום״.
בסוף את טקס הפרישה שלך עשית במכבי תל אביב, נגד מכבי חיפה, כשהילדים שלך עם חולצות צהובות. מה אתה יותר?
״הפרק הגדול בקריירה שלי היה במכבי תל אביב. אני מבין את הכעס של אוהדי מכבי חיפה. כשחזרתי מיוון הייתה לי בחירה בין שני המועדונים ובחרתי במכבי תל אביב. קיבלתי המון אוהדות מאוהדי מכבי חיפה שהעריכו. הם נתנו לי המון. אני תמיד מדבר טוב על המועדון. ואני אומר על יענקל׳ה תמיד שהוא נכס חשוב לכדורגל הישראלי. אבל הייתי שמונה שנים במכבי תל אביב, המועדון הזה הוא משפחה לכל דבר. הם עמדו מאחורי ברגעים הכי קשים שלי. גם בפציעות, גם כשלא יכולתי לשחק. הילדים שלי גדלו שם. יש לי הכרת הטוב למועדון הזה״.
ג׳ורדי רצה אותך עוד כשהתחלת לשחק בפאוק?
״הוא עוד רצה אותי כשהייתי במכבי חיפה. לא רק אותי. הוא רצה להביא את כל הכוכבים של הליגה. הוא ידע גם להתאים שחקנים למועדון. הוא עשה משהו שלא עשו פה. הוא ממש שינה את פני המועדון״.
ג'ורדי קרויף ואייל גולסה (איציק בלניצקי)מה הרגעים הכי קשים בקריירה?
״רק הפציעות. לא לקחתי שום דבר קשה. ידעתי להקליל הכל. לדוגמה, בעונה עם איביץ׳ ב-2018 נתתי עונה אדירה. ואז הגיעה הפציעה בברך שמאל ונכנסתי לניתוח שאני לא יודע אם זה ניתוח של שלושה חודשים וחוזר, או שנה. מרדימים אותי ואין לי מושג מה קורה. אני קם ולפי הפרצוף של המנתח אני מבין שאני שנה בחוץ. לא ידעתי איך לקבל את זה. אתה מתחיל עונה, הכל מתחבר, אתה רואה לאן זה הולך, ופתאום אתה מבין שאתה לא תהיה חלק. שסיימת״.
מה הרגשת אחרי?
״אני זוכר שאמרתי לאיביץ׳ שאני לא יכול לראות כדורגל יותר. הוא חיבק אותי ואמר לי שהוא איתי בכל החלטה. אמר לי שאני יכול לטוס, לנוח. שיש לי גב ממנו להכל. ממש התנתקתי לגמרי״.
לכמה זמן?
״ארבעה חודשים שלא התקרבתי לענף. אנשים חושבים שזה משפיע רק על הכדורגל. הפציעות משפיעות על הכל. על הילדים, על האישה. אתה כל הזמן עצבני. אנשים לא מבינים שזה יותר מזה. רואים רק מה שוורוד. אלו הרגעים הכי קשים בקריירה״.
“התחלתי ואמרתי ‘בוא נשחרר את זה, אני פורש’”
אתה חוזר מהפציעה וחוזר טוב. אתה זוכה באליפות השנייה של איביץ׳, גול ב-3:4 המפורסם, גול בדרבי. התחלת לחזור. ואז הגיעו אולי שמועות על השיקום, שמשהו היה לא בסדר.
״השיקום שלי הוא קודם כל היה באחריות הפיזיותרפיסטים במכבי תל אביב. אם לא הם אני לא חוזר לשחק כדורגל. באימון הראשון שחזרתי הוא סידר לי קונוסים ואמר לי לנסות לעבור עם הכדור. תרגיל של ילד. התחלתי ואמרתי לו בוא נשחרר את זה, אני פורש. היו לי כאבים שלא הרגשתי בחיים. הוא אמר לי לסמוך עליו ולעשות מה שהוא אומר לי. הוא בנה לי תוכנית מטורפת, בריכות, תרגילים, הלכתי לישון בשמונה בערב. זה שיקום ברמה הכי גבוהה שיש. הם לא החסירו ממני שום דבר. מה שכן, הייתה לי פציעה בברך ימין בנבחרת, שהשביתה אותי לחצי שנה״.
ולדימיר איביץ' ואייל גולסה (חגי מיכאלי)היה שלב שבאמת אמרת שזהו בגלל הפציעות?
״לא הצלחתי לעשות דברים פשוטים ובראש אמרתי אולי אני כבר סתם מנסה. כל פעם יש לך את המחשבה הזאת בראש. נתתי לצוות הרפואי את הפיקוד ועשיתי מה שאמרו לי. ברוך השם הצלחתי. אני אומר שאם לא הפציעות הקריירה הייתה ממריאה לכיוון אחר לגמרי״.
תן לי את השער הכי גדול שלך, הניצחון שאתה הכי זוכר והשחקן שהכי נהנית לשחק איתו.
״אני לא מרבה להבקיע אבל יש לי שערים יפים. השער באלקמאר יש בו משהו מרגש. רגל שמאל, דקות אחרונות, הגול הראשון שלי במכבי. היה בו משהו מרגש. לגבי שחקן, אז במכבי חיפה היינו רוקדים על הדשא. היינו עולים והכל היה מושלם ברמת התיאום. כל שחקן בצבע. גם דור מיכה אחד מהמהנים שהיו לי. היו לי המון. באמת. בפאוק הייתי עם ברבאטוב שהוא טופ עולמי. עם מיכה היה לי חיבור מטורף״.
אם לא הפציעות לאן לדעתך היית מגיע?
״היו הצעות מאירופה שכבר קבוצות פחדו לשלם הרבה כסף בגלל הפציעות. אי אפשר לדעת, אבל אני משער שאם לא הפציעות הייתי עושה קריירה הרבה יותר גדולה״.
מה היה שם בתקופת המנודים במכבי חיפה? למה זה הגיע לשם?
״הייתה לי הצעה להארכת חוזה במכבי חיפה, לא הארכתי. החליטו שאני מתאמן לבד. שבעה-שמונה חודשים שהתאמנתי לבד ואחרי זה יצאתי לפאוק סלוניקי. רציתי להגשים חלום, החלטתי לא להאריך חוזה. הם בחרו שאני אתאמן לבד, וזה שלהם״.
מי המאמן שהכי השפיע עליך?
״איביץ׳״.
ולאדן איביץ' (רדאד ג'בארה)גם שכטר ואצילי אומרים את זה עליו.
״תראה, אלישע לוי הראשון שנתן לי לעלות לבוגרים. הוא תרם לי המון לקריירה, מעל ומעבר. אני אסיר תודה על זה. איביץ׳ הביא משהו שלא הכרנו. הוא ידע להביא שחקן לדברים שהוא לא האמין שהוא יכול להגיע אליהם. לא סתם הוא מגיע למקומות שהוא מגיע אליהם״.
למה זה לא עבד בפעם השנייה שהוא חזר?
״לא היינו מספיק טובים. אני לא זורק את זה על מאמן. לא היינו שם מאה אחוז״.
זה לא הרגיש אותו דבר כי זה פעם שנייה?
״איביץ׳ מגיע ואתה ישר עומד דום. אין קטע של פעם שנייה. פשוט לא היינו מספיק טובים״.
עם איזה מאמן היה לך תאקל?
״אני לא אחד כזה שלא מסתדר עם מאמנים. בעונה האחרונה במכבי תל אביב פחות שיחקתי עם רובי קין. אבל לא סיימנו ברע. הוא גם כתב לי והכל בסדר. היה לו את הבחירות שלו וזה בסדר״.
אייל גולסה (איציק בלניצקי)מאיפה באה ההתקרבות לדת?
״היא הגיעה כבר בגיל צעיר מאוד. בהדרגה. אני אחד שאוהב לחקור. לא אוהב לקבל את הדברים סתם ככה. יש לי רב בנתניה שהייתי מתייעץ איתו על הכל. הייתי הולך לשיעורי תורה. זה התחיל משמירת שבת, עוד שיעור תורה, זה עושה לי טוב. אני לא קיצוני. כל עוד זה עושה לי טוב ובגבול הטעם הטוב אני בעד. לא נוסע בשבת יותר. שבת בשבילי זה הכל״.
למה הכי תתגעגע?
״חדר הלבשה, לחבר׳ה. זה דבר שייחסר תמיד. אני נכנס לוותיקים של מכבי. שכטר, אופיר חיים. שיהיה קצת כיף״.
מה נאחל לך?
״בריאות, השאר לא מעניין״.
הרגע שאתה הכי תזכור? רגע אחד שתיקח איתך לכל החיים?
״כל הדרך הזאת רצה מול העיניים. הדרך לא הייתה פשוטה. מאז שאני ילד אני בזה. יש רגשות מעורבים. בטקס באמת הרגשתי שזהו. ראיתי מהילדות עד הסוף את הכל. זה מרגש״.
אתה תישאר בכדורגל?
״כן״.
אימון?
״לא בשבילי״.