יש משחקים בהם כולם מנצחים, והקרב בין ריאל מדריד לאינטר אתמול (שלישי) הוא דוגמה מצוינת לכך. לשם התחלה, הצופים הניטרלים הרוויחו בגדול. זה היה מופע פנטסטי של כדורגל התקפי, עם הזדמנויות רבות ליד שני השערים. התוצאה הסופית הייתה 1:2, אך כל קבוצה הייתה יכולה בקלות להבקיע הרבה יותר, ושני השוערים עמלו קשה כדי למנוע זאת. אם התיישבתם מוך המסך רק כדי לראות דרמה ללא מעורבות רגשית, זה היה הערב שלכם.
ריאל לקחה את כל הנקודות, אז מובן מאליו שהיא ניצחה. תוכנית המשחק של ז'וזה מוריניו הייתה להפעיל לחץ גבוה על מובילי הכדור של היריבה, והיא עבדה מעל ומעבר לציפיות עם שני שערי זכות ב-23 הדקות הראשונות. שחקני אינטר התעקשו להניע את הכדור באזור המסוכן ושגו קשות כאשר כוכבי ריאל עטו עליהם. קרטיס ג'ונס ויאן ביסק פישלו עם איבוד מרושל למדי, שאיפשר לברהים דיאס לבשל שער קל לקיליאן אמבפה. הטעות של השוער ג'וספ מרטינס היתה גרוטסקית פי כמה, וקצת הזכירה את השטות של הוגו לוריס בגמר מונדיאל 2018. הקפטן הצרפתי העניק אז שער למריו מנדז'וקיץ' כי חשב שאפשר להשתעשע ברחבה, אבל אז זה לא עלה לו ביוקר. הפעם שילם הספרדי את המחיר כי השער שנתן במתנה לפדריקו ואלוורדה גרם בסופו של דבר להפסד.
אבל הנה לכם התפנית: המחיר הזה לא גבוה. השיטה הנוכחית של ליגת האלופות מאפשר לקבוצות להמשיך לשלב הבא גם אחרי מספר הפסדים, אז אינטר בהחלט יכולה להרשות לעצמה לא לקחת נקודות בסנטיאגו ברנבאו, כלומר במשחק החוץ שלה מול היריבה מדרג 1. הדרך חשובה יותר מהתוצאה, ובמובן זה הקבוצה של כריסטיאן קיבו ניצחה אתמול. ועוד איך ניצחה. זה לא יירשם בטבלה, אבל היה זה ניצחון מוראלי גדול שיעניק לשחורים-כחולים המון ביטחון עצמי להמשך העונה.
קיליאן אמבפה מבקיע (IMAGO)אלופת איטליה אמנם הייתה פגיעה למדי ללחץ של ריאל, וגם להתקפות המתפרצות המהירות שלה, אבל עדיין שלטה במתרחש לאורך רוב דקות המשחק, הגיעה להזדמנויות רבות יותר וטובות יותר, ממש לא נשברה מנטלית מהפיגור הכפול, המשיכה ללחוץ על הדוושה משריקת הפתיחה ועד לשריקת הסיום, ובאופן אובייקטיבי הייתה ראויה לתוצאה אחרת לגמרי.
תשפטו בעצמכם. אינטר נהנתה מ-61 אחוזי החזקת כדור, דייקה ב-94 אחוזים ממסירותיה לעומת 88 אחוזים של ריאל, איימה 19 פעמים על השער, ואף השיגה 11 קרנות. לאורך דקות ארוכות היא הרגישה כמו בעלת הבית והכתיבה את הקצב שהיה מהיר מאוד לאורך כל ההתמודדות. אם לוקחים בחשבון שהיא הופיעה ללא שני השחקנים שהגדירו את המערך שלה לאורך שנים, ההצגה הזו מרשימה אפילו יותר.
דנזל דומפריס ואלכסנדרו באסטוני (IMAGO)השיטה של סימונה אינזאגי, שעבד באינטר במשך ארבע עונות, ושל קיבו, שירש אותו לפני קצת יותר משנה, מתבססת על שחקני אגף שאמורים לתרום המון הגנתית והתקפית. דנזל דומפריס היה הגיבור לאורך הקו הימני, ובאופן אירוני למדי הופיע אתמול ההולנדי מול האקסית בחולצה הלבנה אחרי המעבר בקיץ. הוא היה קצת פחות הרפתקני ברביעייה האחורית של ז'וזה מוריניו, עשה לרוב עבודה טובה, אך הרגיש בוודאי צביטה בלב כאשר ראה את היריבה מסתדרת מצוין בלעדיו. אנדי דיוף הצרפתי, שהגיע לאינטר לפני שנה דווקא על תקן קשר מרכזי, מתפתח בהדרגה לשחקן אגף איכותי מאוד. הופעתו המצוינת אתמול ממש לא הרגישה כמו בכורה בהרכב בליגת האלופות, והעובדה כי הבריק באצטדיון כה מאתגר תוסיף לו לא מעט בהמשך הדרך.
משמאל הכל אמור עקרונית לעבור דרך פדריקו דימארקו, מלך הבישולים בליגה האיטלקית בעונה שעברה, אך הוא נעדר אמש בשל פציעה. גם חסרונו לא הפריע לאינטר, וקרלוס אאוגוסטו אפילו התכבד בכיבוש השער המצמק כאשר הגיע למרכז הרחבה כדי לשלוח במיומנות לרשת את כדור הרוחב המושלם של לאוטרו מרטינס. הברזילאי הוא שחקן כלבו יעיל מאוד בסגל – הוא מסוגל למלא מגוון עמדות, אין לו אגו, ותמיד אפשר לסמוך עליו בהרכב או כמחליף. מאמנים אוהבים מאוד חניכים כאלה, ואתמול הייתה זו הופעה משובחת נוספת שלו.
ז'וזה מוריניו (IMAGO)לאוטרו לא רק היה אחראי על הבישול. הקפטן המהולל, שסירב לשקול מעבר לברצלונה וחיזק מאוד את מעמדו כאגדה בשחור-כחול, הפגין ניידות אופיינית ונלחם כאילו היה זה קלאסיקו מבחינתו. עם זאת, אור הזרקורים הופנה מסיבות מגוונות למרטינס השני של אינטר. מבחינת ג'וספ מרטינס, היה זה הרגיש עוד יותר כמו קלאסיקו, כי הוא בוגר לה מאסיה. בדיוק לפני עשור, בספטמבר 2016, הוא עמד בין הקורות של הבלאוגרנה בליגת הנוער של אופ"א, כאשר את עמדת המגן השמאלי אייש מארק קוקורייה. והנה לכם צחוק הגורל – אתמול הוא הגיע לסנטיאגו ברנבאו על תקן השוער הראשון החדש של אינטר, וקוקורייה ערך הופעת בכורה בצ'מפיונס ליג בשורות ריאל.
מרטינס עבר המון מאז נטש את ברצלונה בחיפושים אחרי קריירה יציבה. הוא היה בלאס פלמאס, ישב על הספסל בלייפציג, הוכיח את עצמו בגנואה, ואז הצטרף לאינטר בקיץ 2024 בידיעה שיישב על הספסל כגיבוי של יאן זומר. בהופעות הבודדות שהיו לו במשך שנתיים הוא הותיר רושם טוב, ולכן כאשר עזב השווייצרי הוותיק בקיץ הוחלט במועדון להעניק לו את האפודה הראשונה באופן קבוע. בגיל 28, הגיע זמנו של מרטינס, והביקור בסנטיאגו ברנבאו היה מבחן גדול עבורו.
דנזל דומפריס ולאוטרו מרטינס (IMAGO)ובכן, הוא הצליח בו למרות הפאשלה הביזארית. למעשה, העובדה כי תיפקד וסיפק כמו הצלות ברמה הגבוהה ביותר, במיוחד מול ג'וד בלינגהאם בתחילת המחצית השנייה, דווקא אחרי הספיגה האומללה מראה כי יש לספרדי אופי. הוא מסוגל להתאושש במהירות מההלם, להשאיר את הדאגות מאחור ולהתרכז במה שקורה מולו. לא כל הכדורגלנים יכולים לעשות זאת, קל וחומר במשחק חוץ כה קשה. וברוב התסריטים, ההדיפות של מרטינס היו מעניקות אתמול נקודות לאינטר. לרוע מזלו, טיבו קורטואה הצטיין אפילו יותר.
השוער הבלגי התחיל עם הצלה גדולה מבעיטה של מרכוס תוראם, סיים כאשר עצר ניסיון של הנריק מחיטריאן, והעניק במו ידיו למוריניו את הניצחון בקאמבק שלו על ספסל ריאל בליגת האלופות. הפורטוגלי יכול לנשום לרווחה כי מעידה אתמול אחרי ההפסד לבטיס ביום שישי היה מכניס את המועדון המלכותי אוטומטית למשבר מבחינה תקשורתית, זה פשוט לא יכול להיות אחרת במדריד. הניצחון על אחת היריבות הקשות ביותר בשלב הליגה מאפשר למוריניו לנשום לרווחה ולהתכונן לדרבי מול אתלטיקו בשקט תעשייתי – זה יקרה כבר בעוד שבוע וחצי.
כריסטיאן קיבו מיואש (IMAGO)בינתיים, הוא יכול להיות גאה מאוד בעבודה של קיבו. הרומני היה שחקן מפתח מבחינתו בסגל אינטר שזכה בטרבל ההיסטורי ב-2010. עכשיו הוא מאמן מצליח בזכות עצמו, והגישה שלו אף אטרקטיבית יותר בהשוואה לפורטוגלי. האם זה יכול להסתיים בהעפלה שלישית ברציפות לגמר אירופי בשנים האי זוגיות, אחרי 2023 ו-2025? בעונה שעברה הסתיימה ההרפתקה עם פיאסקו צורם לבודו גלימט, אבל אולי הפעם זה יהיה אחרת.