הלחץ, הפאניקה והרצון לסיים את הבדיקה כמה שיותר מהר הובילו לאחת מטעויות ה-VAR החמורות ביותר שראינו בפרמייר ליג. "מהר, מהר, מהר! קדימה, קדימה, קדימה!", אלו היו המילים של שופט המסך מאט דונוהו, שמיהר לאשר את שער הניצחון של ארלינג הולאנד בדרבי בו מנצ'סטר סיטי גברה 1:0 על מנצ'סטר יונייטד. הבעיה הגדולה הייתה שדונוהו ועוזרו, בלייק אנטרובוס, פשוט לא שמו לב שאנצו פרננדס היה בעמדת נבדל ברורה של כמעט שלושה מטרים לפני שניסה לנגוח בכדור. התקשורת הלחוצה בין חדר ה-VAR למפעיל ההילוכים החוזרים חשפה תהליך כאוטי ומבולגן, בדיוק ההפך מהשקט והרוגע שמצופים משופטי וידאו ברמות האלו.
הטעות הקריטית לא נבעה רק מלחץ של זמן, אלא מכשל מהותי בתהליך העבודה בתוך החדר. במקום לנתח את המהלך המלא של ההתקפה ולהבין את השפעתו של אנצו לאחר ההרמה של יושקו גבארדיול, דונוהו קפץ ישירות למערכת הנבדל החצי-אוטומטית. הצוות התעלם לחלוטין מהאירועים בתוך רחבת העונשין, ועד שהם התחילו לבחון את השלב ההתקפי הרלוונטי, כל מה שעניין אותם היה רק האם הקשר הארגנטיני נגע בכדור. גם חלקו של אנטרובוס, שופט ה-VAR המשני, לא תרם להרגעת הרוחות, והוא כשל בתפקידו לספק את הבקרה הנדרשת בכדי לוודא ששום פרט חשוב לא נעלם מעיניו של השופט הראשי.
“לפעמים הם עושים טעויות בדיוק כמונו"
המרדף של הפרמייר ליג לאחר החלטות מהירות יותר גובה מחיר כבד של חוסר דיוק. הנהלת הליגה שמה לה למטרה העונה להפחית את העיכובים במשחקים, ואכן הממוצע ירד מ-46 שניות ל-36 שניות, אך במקרה הזה המהירות באה על חשבון האמת המקצועית. המנג'ר של סיטי, אנצו מארסקה, שניצח במשחק בזכות הטעות, גילה סימפתיה כלפי השופטים ואמר: "לקבל החלטה ב-10 או 20 שניות זה לא קל עבורם, לפעמים הם עושים טעויות בדיוק כמונו". למרות הדברים הללו, הלחץ התמידי מהקהל, מהתקשורת ומהקבוצות לקצץ בזמני ההמתנה יצר סביבת עבודה לחוצה שמובילה לאסונות שיפוט.
אנצו מארסקה: "לקבל החלטה ב-10 או 20 שניות זה לא קל" (רויטרס)התקרית הזו מעלה מחדש את שאלת המקצועיות של צוותי ה-VAR באנגליה, למרות ההשקעה העצומה בהדרכה ובמשאבים מצד איגוד השופטים. מאט דונוהו נחשב למומחה VAR ואף עבר מסלול הכשרה קפדני, אך גם זה לא מנע את הקריסה ברגע האמת. הניסיונות בעבר למנות שופטי מסך במשרה מלאה, כמו לי מייסון ומייק דין, הסתיימו בכישלון חרוץ ובפיטורים מהירים על ידי יו"ר איגוד השופטים הווארד ווב. המסקנה העגומה מהדרבי של מנצ'סטר היא שהאובססיה למהירות ולזרימת המשחק מאיימת להרוס את כל המטרה שלשמה הוכנסה הטכנולוגיה, ומשאירה את הכדורגל האנגלי עם אותן שערוריות שיפוט ישנות.