ריאל מדריד ממשיכה להיות תקועה באותה מציאות שהובילה לעזיבתו של קרלו אנצ'לוטי, לפיטוריו של צ'אבי אלונסו ולתקופה הקצרה של אלברו ארבלואה על הקווים. לפי התמונה המצטיירת בספרד, מדובר בקבוצה שבעה מעצמה, עם כוכבים שמעמדם התחזק בחסות הנשיא עד כדי כך שהוראות המאמנים לא תמיד זוכות למשקל הנדרש, ובחדר הלבשה שבו האגו תופס מקום משמעותי וקשה למצוא מנהיגות ברורה.
כדי להתמודד עם המציאות הזאת החזיר פלורנטינו פרס את ז'וזה מוריניו. אלא שהפורטוגלי שחזר לסנטיאגו ברנבאו אינו בהכרח אותו מאמן שהגיע למדריד ב-2010, שלט בחדר ההלבשה באמצעות אישיות חזקה, דרישות בלתי מתפשרות ויד קשה. בגיל 63 נדמה שמדובר בגרסה רגועה ומתונה יותר של ״המיוחד״, וגם המועדון שאליו חזר שונה מאוד מזה שעזב לפני יותר מעשור.
שבעה משחקים, שישה בליגה ואחד בליגת האלופות, הספיקו כדי לעורר תחושה אצל חלק מהסביבה המדרידאית שהבעיות הישנות עדיין נמצאות שם. אחת הדוגמאות הבולטות היא היחס של מוריניו לוויניסיוס. דווקא בתקופה שבה הברזילאי מציג את אחת הגרסאות הפחות משכנעות שלו בברנבאו, המאמן ממשיך להגן עליו בפומבי, בעוד שבמסיבות העיתונאים הוא הפגין יחס מעט מרוחק יותר כלפי ארדה גולר, השחקן שמעניק לקבוצה לא מעט מהסדר והיצירתיות שלה.
מוריניו עם ויניסיוס (IMAGO)ברקע נמצאת גם האכזבה הגדולה מאי צירופו של רודרי. לפי גורמים במועדון, מוריניו ספג בצורה קשה את החלטתו של קשר נבחרת ספרד לעבור לברצלונה. הפורטוגלי שוחח פעמיים עם רודרי, ולאחר השיחה הראשונה היה משוכנע שהחיבור המיידי ביניהם יסייע להביאו לריאל. אלא שהמשא ומתן של הבלאנקוס מול מנצ'סטר סיטי התעכב, ובינתיים הקשר בחר להיענות להצעה של היריבה הקטלונית.
מוריניו השתנה, הבעיות נשארו
ריאל מדריד של 2026/27 ממשיכה בינתיים לשחזר לא מעט מההרגלים של הקבוצה שסיימה את שתי העונות האחרונות ללא תואר. מוריניו הגיע עם הבטחה להחזיר את הניצחונות ואת האופי התחרותי, אבל כבר בשלב מוקדם ספג הפסד ראשון מול בטיס בסביליה, ובמקביל הקבוצה עדיין מתקשה להציג רעיון התקפי ברור ועקבי.
ההבטחה הייתה לראות קבוצה רעבה יותר, אך בפועל ישנם משחקים שבהם ריאל נסוגה עמוק מאוד ומתגוננת בבלוק נמוך, סגנון שמוריניו עצמו הודה בוולדבבאס שאינו מרגיש איתו בנוח. לא פעם הבלאנקוס מחפשים לחיות מהתקפות מעבר, אפילו בברנבאו. מול אינטר בליגת האלופות הם כבר הובילו 0:2 במחצית, אך סיימו את הערב כשהם מחכים לשריקת הסיום ונעזרים בטעויות קשות של האיטלקים ובהצלות מכריעות של טיבו קורטואה.
גם מבחינה הגנתית התמונה רחוקה מלהיות מושלמת, למרות הדגש של מוריניו על העבודה הטקטית ועל המחויבות של שחקני ההתקפה בלחץ. אספניול, ריאל סוסיאדד, בטיס, אינטר, ראיו וייקאנו ואלצ'ה כבר הצליחו לכבוש מול ריאל, כאשר המשחק היחיד שבו שמרה על שער נקי היה מול מלאגה. כמעט בכל משחק היריבות מגיעות למצבים, וקורטואה נדרש להתערב ברגעים משמעותיים.
ריאל מדריד (IMAGO)גם מערכת היחסים של מוריניו עם הכוכבים מסקרנת. היא אמנם אינה קרובה לרמה הכמעט משפחתית שאפיינה את אנצ'לוטי, אך גם רחוקה מהדרישות הנוקשות שהציב צ'אבי אלונסו ושבסופו של דבר תרמו למתיחות בחדר ההלבשה. מוריניו אף חגג בפומבי את העבודה ההגנתית של ויניסיוס ואמר עליו: ״מי שנותן הכול לא מחויב לתת יותר״.
הברזילאי הוא שחקן השדה השני במספר הדקות בקבוצה עם 511, למרות שכבש שער אחד בלבד בשישה משחקים. היחיד שמקדים אותו הוא קיליאן אמבפה, שנמצא במרכז השיח סביב כדור הזהב וגם לא נמנע מלסגור חשבונות במסיבות העיתונאים. מוריניו הגן גם עליו כשאמר: ״שחקן שכובש 40 שערים לא יכול להיות בעיה״, למרות שגם ביציעי הברנבאו יש מי שמפנים ביקורת לעבר הצרפתי בעקבות השנתיים האחרונות ללא תואר.
סימן מדאיג נוסף הוא הירידה של הקבוצה במחציות השניות. כאשר נדמה שהמשחק נמצא בשליטתה, ריאל נוטה להוריד הילוך במקום לסגור אותו. מול בטיס היא שילמה על החמצות מהמחצית הראשונה ואיבדה את המשחק, מול אספניול הייתה יכולה להכריע מוקדם יותר ונזקקה לשער של קרלוס אספי בתוספת הזמן, ובאלצ'ה חזרה על דפוס דומה. גם אינטר כמעט חזרה מפיגור 2:0 בברנבאו אחרי ההפסקה.
זחוחים מדי? שחקני ריאל מדריד (La Liga)מוריניו עצמו מעביר את הביקורת בצורה מרומזת יותר מאשר בקדנציה הראשונה שלו. אחרי ההפסד לבטיס הוא ציין שבסביליה הקהל תמך בקבוצתו במשך 90 דקות ולא שרק לה בוז, אמירה שהתפרשה כמסר לאוהדי ריאל. לאחר המשחק באלצ'ה הוא הזכיר, בצדק מבחינתו, את מספר ההזדמנויות שקבוצתו בזבזה במחצית הראשונה במקום להכריע את ההתמודדות.
אלא שלצד המסרים האלה מגיע גם קו מתון וסלחני יותר כלפי הכוכבים, והפתיחה הזאת כבר מייצרת אכזבה בקרב חלק מהקהל, למרות שהעונה עדיין נמצאת בשלביה הראשונים. המאמן שהגיע עם מוניטין של מי שאמור לטלטל את חדר ההלבשה נראה בינתיים כמי שבוחר לנהל אותו בזהירות רבה יותר.
לתוך המציאות הזאת מגיע כעת הדרבי, משחק שעשוי להפוך לנקודת מפנה. בעונה שעברה ההפסד במטרופוליטנו סימן את תחילתן של מתיחויות משמעותיות בתקופתו של צ'אבי אלונסו: ג'וד בלינגהאם התעמת איתו, פדריקו ואלוורדה הביע את תסכולו במסיבת עיתונאים במסע לקזחסטן ו-ויניסיוס הגיב בזעם כשהוחלף.
ז'וזה מוריניו (IMAGO)כרגע לא נראה שתרחיש דומה מתפתח מול מוריניו. אלא שדווקא בכך טמון סימן השאלה הגדול סביב הקדנציה השנייה שלו. החשש שהיה בחדר ההלבשה מפני המאמן הפורטוגלי עם הגעתו הפך בהדרגה לכבוד בלבד, וכמעט שאין זכר לדמות הלוחמנית והנפיצה מהקדנציה הראשונה.
אפילו ויניסיוס, אחרי הופעה חלשה מאוד באלצ'ה, כבר שידר ברשתות החברתיות ביטחון בכך שישחק במטרופוליטנו. על פי יכולתו האחרונה אפשר למצוא סיבות מקצועיות לכך שמקומו בהרכב לא יהיה מובן מאליו, אבל זו בדיוק הנקודה שמרחפת מעל ריאל מדריד כרגע: מוריניו חזר לברנבאו כדי לשנות את חדר ההלבשה, ובינתיים נדמה שחדר ההלבשה הוא זה שמאלץ אותו להשתנות.